ארגון נעמת אמור לפעול למען שוויון הזדמנויות לנשים ושילובן בשוק העבודה. בין היתר זה אמור לקרות באמצעות מעונות יום שהארגון מפעיל. אבל סיסמאות לחוד ומציאות לחוד.
ג', אם צעירה שהשלימה לאחרונה שבע שנים של לימודי רפואה ומתכוננת לתחילת הסטאז' בספטמבר, רשמה את בתה למעון של נעמת. להפתעתה, הבקשה נדחתה בנימוק שהיא אינה עובדת כעת. העבודה מתחילה בספטמבר, המועד שבו מתחיל סבב הסטאז'ים בבתי החולים? בעיה שלך, לא של נעמת.
ג' ערערה ואף צירפה מכתב ממנהל בית החולים שבו תחל לעבוד. המנהל כתב בלשון ברורה: ג' תחל לעבוד בספטמבר, ולא רק במשרה מלאה, אלא במשרה מלאה פלוס משמרות. מי שקורא קצת עיתונים לאחרונה, יודע כמה עבודה ועומס מחכים לג' בעתיד הנראה לעין ועד כמה חשוב לעזור לה.
לעזור? בנעמת הסבירו לג' שהקריטריונים קובעים שהיא חייבת לעבוד במשרה מלאה בעת הגשת הבקשה ולא בעת תחילת שנת הלימודים, ולכן הם מצטערים אך הסירוב נותר בעינו.
לא בטוח שההגדרה "אטימות" חזקה מספיק כדי לתאר את הסיפור הזה. בתקופה כזאת קשה להבין איך ארגון שמנסה לעודד נשים לצאת לעבודה שולח אישה שמתכננת קריירה בעלת חשיבות ציבורית לג'נגל בין גנים פרטיים יקרים למטפלות.
פנינו לנעמת, והנה ההסבר שלהם שחומק מכל סוג של אחריות: משרד התמ"ת הוא זה שקובע את סדר הקדימויות בקבלה למעון, אומרים שם. "לצערנו, אין לנעמת מרחב תמרון ו/או שיקול דעת בשל החמרה באכיפת החלטות ועדות הקבלה מצד התמ"ת".
עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת התמ"ת, וכנראה לא במקרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
