"בעקבות הדרמה בשווקים הבינלאומיים בשבועות האחרונים שניזונה מחוסר ודאות גובר לגבי תוואי היציאה מהמשבר הפיננסי באירופה, אנו מעריכים כי הסיכון בהשקעה במניות בנקים בארץ ובעולם עלה משמעותית" כך כותב אנליסט הבנקים של IBI, עדי סקופ, בסקירה שפרסם.
בנקים נוהגים להחזיק פי-15 נכסים מאשר הון עצמי, כלומר הירידות האחרונות במחירי מניות הבנקים בארץ ובעולם מגלמות הפסדים בשיעור של כאחוז אחד מסך הנכסים. השלכות המשבר באירופה על המערכת בישראל בלתי נמנעות ויקבלו ביטוי בצורת הפסדי אשראי גבוהים יותר ממה שהורגלנו ברבעונים האחרונים, אומר סקופ.
ב-IBI עוברים להמלצת "נייטראלי" לבנקים פועלים , לאומי , מזרחי טפחות והבינלאומי ומורידים לכולם את מחיר היעד "על מנת לשקף את הצפי שלנו לרווחיות נמוכה יותר ולסיכון גבוה יותר. אנו נשארים בהמלצת קנייה לבנק דיסקונט בלבד, שנסחר ב-59% להון, הבנק עובר שינוי מהותי ביעילות התפעולית שלו והוא להערכתנו זול מספיק להצדיק קנייה בעת הנוכחית".
מחיר היעד למניית לאומי יורד מ-20.5 שקל ל-15.9 שקל, לפועלים מ-20.5 שקל ל-17 שקל ולדיסקונט מ-9 ל-8 שקל. למזרחי טפחות מעניק סקופ מחיר יעד של 36 שקל לעומת 42 שקל בעבר. הבינלאומי נחתך מ-57 ל-52 שקל.
למרות החיתוך במחירים מציין סקופ כי מצב הבנקים בישראל טוב ויציב, אבסולוטית ויחסית לבנקים מובילים בעולם. הלימות ההון ליבה עלתה מאד בשנתיים האחרונות מ-6% ל-8%. המפקח על הבנקים מיישם כמעט כל הנחייה בינלאומית בארץ לחומרה, בית שמאי קלאסי. גישה זו אחראית לעובדה שיחס ההון המוחשי של בנקים בישראל הוא מהמובילים בעולם. "נזכיר שהבנקים בישראל צלחו את המשבר הפיננסי ב-2008 ללא עזרה מהממשלה וללא סיוע מבעלי המניות. מעט מדינות בעולם יכולות להתגאות במערכת פיננסית כזאת, ישראל יכולה".
סקופ מעריך כי הרגולטור ידרוש מהבנקים להגדיל את הון הליבה בקרוב, מהלך אשר יקשה על הבנקים לשפר את התשואה על ההון וידחה או יקטין חלוקה של דיבידנדים. בנק ישראל הבהיר לאחרונה כי דרישות הלימות הון הליבה צפויות לגדול בשל אימוץ תקנות באזל 3, כלומר הבנקים יביאו בחשבון בעת תכנון שימושי ההון שלהם את הצורך להגדיל בעתיד את כמות ההון ליבה. במילים אחרות - משקיעים יקבלו פחות דיבידנדים בשנים הקרובות לעומת הצפי כיום.
סקופ מציין כי סיכון ההדבקות ממשבר האשראי הממשלתי באירופה והשפעתו על תאגידים פיננסים בגוש היורו עלה מאד לאחרונה. לא ברור איך נראה תוואי היציאה מהמשבר, וישנם כמה תסריטים. צמיחה כלכלית נמוכה, ללא גלישה למיתון בגוש הינה תסריט חיובי אך בעל הסתברות נמוכה. תסריט הבסיס מניח שתהליך הורדת המינוף (Deleveraging) במערכת הבנקאית באירופה ובארה"ב מתחיל לכרסם בצמיחה ויפגע ביכולת הלווים להחזיר חובות כבעבר. יכולת ממשלות לספק אשראי תחליפי למגזר הבנקאי מוגבלת.
בכל מקרה, מדובר בחדשות בעייתיות לבנקים בעולם. מתחילת השנה סובלים הבנקים בארץ מסנטימנט שלילי, מניית לאומי ירדה ב-24% מניית פועלים ב-20% לעומת מדד המעוף שנחלש ב-16%. התנודתיות במניות הבנקים מושפעת מהחשש למשבר חובות שמתפתח מעבר לים ומהחשש להאטה עולמית בצמיחה שתשפיע הן על תיק נכסיהם והן על מצבם של הלווים הגדולים - ובצדק. רגולציה מחמירה תוביל כבר ברבעון להפרשות שיפגעו בהון העצמי, ההפרשות לחומ"ס יגדלו והרגולציה צפויה להמשיך להכביד.
המשק הישראלי, מציינים ב-IBI, קשור ומושפע מהתפתחויות כלכליות ופיננסיות אלו בחו"ל, גם אם לא תמיד באופן ישיר. דוגמה מוחשית לקשר ההדוק בא לידי ביטוי כאשר מחיר מניות של בנקים בשוויץ קרסו בתחילת אוגוסט נוצרה תגובת שרשרת בחברות רבות בארץ לרבות חברות אחזקה גדולות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
