קץ הריבונות הכלכלית

בחופשה, רצוי להתנתק מהעדכונים על מצב השווקים. כך ניסיתי לעשות בחופשתי שלי שהסתיימה השבוע, אך נחלתי הצלחה חלקית - ממאמץ צמרת קובעי המדיניות לדחות שוב את בעיית החוב האירופי בכלל והיווני בפרט - לא הצלחתי להתחמק.

הסכם מרקל-סרקוזי (הבה נקרא לו הסדר "טריליון האירו הדמיוניים") הצליח להשיג לכאורה שתי מטרות למראית העין הציבורית:

1. למחוק מחצית מחובות יוון, בתמורה לצעדי צנע קיצוניים אף מאלה שהוכרזו בעבר, וזאת ללא פגיעה בבנקים שאיכשהו ישרדו מהלך זה.
2. לשדרג את קרן ההצלה בעוד 600 מיליארד אירו בטחונות, וזאת על בסיס שיתוף מדינות כמו סין וברזיל למאמץ (ללא הסכמתם המפורשת עדיין...), וזאת דרך מנגנון ה-IMF.

האופוריה הקשורה בהסדר זה יכלה להמשיך עוד קצת, לולא הופיעה וצצה פתאום תזכורת לתהליך ההרסני במשבר זה - והיא איבוד הריבונות של המדינות המדוברות.

משאל עם? איך פפנדראו העיז לשאול את עמו על עסקה כה "מוצלחת", שבה יאבדו חלק נכבד מנכסיהם הנוכחיים והעתידיים? איך יוון לא מבינה שאנו, "הממונים מטעם עצמנו לנהל את אירופה", יודעים מה טוב לה, ומה טוב לאיחוד ולאירו.

לא רק זאת: לאחר שכופפו לה את הידיים, וסחטו בכך שלא יזרימו לה כסף עד אישור העסקה משאל עם, גם איטליה אולצה לפתוח את ספרי חשבונותיה לפני אותו IMF שישמש כוועדה שתפקידה "לעזור בקביעת עקרונות מדיניות פיסקאלית נאותה יותר".

לפני שנה דיברו על יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה כמדינות שיעמדו במבחן הקשה של הסדר חובן. נראה שיוון הפכה כבר ממדינה ריבונית לניסוי כלכלי. כל מה שקרה, ויקרה בה, כולל איבוד ריבונותה, יהווה דוגמא לטיפול באחרות, ולכן היה כה חשוב להנהגה האירופית להראות מי כאן הבוס. האם ההישארות ביורו יותר חשובה מאיבוד ריבונות? זו השאלה שכל מדינה החברה בגוש המונטרי תצטרך לענות עליה, חוץ מגרמניה כמובן (כן, גם צרפת תשאל זאת יום אחד...).

עברו שלושה שבועות מאז שניתחתי כאן נכסים, אציג את המצב הנוכחי של מדד המניות הקובע ביותר בעיניי, והוא מדד S&P500.

תחילה, עדכון מפת המשבר:

 משה שלום סנופי מפה

לקוראים העוקבים אחר מאמרי, מפה זו מוכרת היטב. דעתי ידועה, שאנו עוברים משבר חוב עצום מימדים. חוב זה, אשר נצבר מאז סיום השוק הדובי הגדול הקודם (1974), חייב לחזור למימדים שבהם הצמיחה תוכל לשלמו. כל עוד זה לא המצב, נעבור שלבים שונים של שוק דובי קשה, אשר יורכב משלושה שלבים גדולים: ABC.

כפי שניתן לראות (בין האליפסות הסגולות), התקופה שבין 2007-2009 הייתה שלב A, 2009-2011 הייתה שלב B ואנו נמצאים בעיצומו של שלב C היורד. מבנהו של שלב זה יהיה של חמישה גלים גדולים יורדים, אשר אמורים להביא את המדד לאזור שבין 400 או 450 (נא ראו את המסגרת בצד הימיני התחתון של הגרף).

ביתיים עבר הגל הראשון של שלב C, והמדד בעיצומו של גל 2 עולה, המתקן את הגל הראשון. זו התמונה הגדולה.

כדי להתבונן על המצב במבט לטווח קצר יותר, הבאתי גרף שבועי המציג את מה שקרה מאז 2010 ועד עתה:

 משה שלום סנופי

כאן ניתן לזהות את מבנה חמשת תתי-הגלים של גל 1 של C, אשר הזכרתי לעיל. אזכיר שגלים מגמתיים (אלא הנעים עם כיוון המגמה של הטווח הנידון) בנויים מחמישה תתי-גלים, ואלה נעים נגד המגמה, יורכבו בדרך כלל משלושה תתי-גלים בלבד.

האליפסות והחצים הכחולים מראים את ההתחלה והסוף של גל 1 החשוב כל כך לאישור נכונות ההשערה שלי לגבי מה שקורה בטווח הזה.

בנוסף למבנה התנועה, האינדיקאטורים המלווים אותה מלמדים את הדברים הבאים:

1. גם ב-Stochastics וגם בהיסט וגרמה של ה-MACD, ניתן היה לזהות סטייה חיובית בין המחיר (שקבע שפל חדש ב-1070), וזאת בניגוד לערך גבוה יותר באינדיקאטורים עצמם. נא ראו את 2 ו-3 סגול בגרף. יש לציין שלא הייתה סטייה כזו בקו ה-MACD עצמו, דבר שנבע לדעתי מן התנודתיות העצומה שקרתה במסגרת תת-הגל המסיים, דהיינו תת-גל 5 בכחול.
2. מעבר המדד מעל השיא של תת-גל 4 (רמת מחיר 1230) מהווה אישור לכך שהמדד מבצע תיקון טכני עולה של כל הירידה ממאי השנה.
3. חזרת המדד לבדיקה מלמעלה, והצלחתו להישאר מעל 1230, מהווה גם היא אישור לכך שהמדד בעל סיכוי טוב להגיע במסגרת תת-גל C לרמות גבוהות יותר מן השיא של תת-גל A, דהיינו מעל אזור 1300. שם ייגמר כנראה התיקון, ויחודשו הירידות.

בסיכום משותף לשני החלקים של סקירה זו מתבקש להזכיר, למשקיעים ולסוחרים, שבימי תנודתיות נראה תנועות רחבות לשני הכיוונים. המגמה הארוכה היא מגמת ירידה, אבל תיקונים טכניים מעלה, המונעים על ידי מעשיהם הבלתי פוסקים של הפוליטיקאים בניסיון להציל את המצב בעזרת כסף יש מאין, יכולים להיות עמוקים ומהירים.

המשק העולמי המפותח חולה כולו במחלת החוב הגדול, ובפעם הראשונה ראינו ביוון "מחיקה" יזומה של חלקו. האם מחיקה דומה מעשית במקרה של איטליה, יפן או ארה"ב?

• משה שלום ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
• ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
• מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.