פרידמן: "הלובי הישראלי בארה"ב שילם עבור תשואות לנתניהו"

בעל הטור תומאס פרידמן יוצא בהתקפה חסרת תקדים על מה שהוא רואה כתמיכה עיוורת של הרפובליקנים בישראל ועל "הלובי של ישראל" בארה"ב. הוא גם טוען שיהודי ארה"ב מבולבלים ממה שקורה בישראל - החל בעובדה שיהודים תוקפים חיילי צה"ל וכלה בהדרת נשים - ורבים מהם פשוט מאבדים עניין בה; לא אכפת להם יותר. בתגובה אמר היום (ד') בכיר לשעבר בממשל בוש, אליוט אברמס, כי פרידמן חושף את עוינותו לישראל.

בטורו ב"ניו יורק טיימס", כותב היום פרידמן: "לעולם לא אטען שאני מדבר בשם יהודי ארה"ב, אבל אני בטוח שישנם יהודים רבים, כמוני, שמאמינים בכל ליבם בזכות העם היהודי למדינה משלו, שמבינים שישראל חיה בסביבה מסוכנת ובכל זאת היא מוסיפה להיות מדינה דמוקרטית. אך, בה בעת, יהודים אלה מודאגים עמוקות מהכיוון שאליו פונה ישראל כיום. אני מנחש שאנו (אלה שאכפת להם) נמצאים במיעוט בקרב היהודים החילונים בארה"ב. עדיין אכפת לנו, אך יהודים רבים אחרים פשוט נושרים משורותינו".

"אני מקווה שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מבין שהתשואות שקיבל השנה בקונגרס, כאשר המחוקקים קמו על רגליהם להריע לו, לא היו ביטוי לתמיכה בפוליטיקה שלו", כותב בעל הטור. "את התשואות האלה קנה ושילם את תמורתן הלובי של ישראל. המבחן האמיתי יהיה אם ביבי ינסה לנאום, נאמר, באוניברסיטת וויסקונסין. אני מנחש שסטודנטים רבים שם פשוט יחרימו אותו וסטודנטים יהודיים רבים לא יגיעו לנאום, לא מפני שהם עוינים אלא מפני שהם מבולבלים".

"מבלבל אותם לקרוא ששר החוץ, אביגדור ליברמן, אמר שהבחירות ברוסיה היו 'בהחלט הוגנות, חופשיות ודמוקרטיות', מוסיף פרידמן. "מבלבל אותם שמתנחלים ימניים תקפו בסיס של צה"ל בגדה המערבית ורגמו באבנים חיילים ישראליים כגמול על שהצבא עוקר התנחלויות 'בלתי חוקיות' שהקיצוניים הימניים מקימים היכן שמתחשק להם".

"מבלבל אותם לקרוא, כפי שהקרן החדשה לישראל מדווחת באתר שלה, שנשים מודרות ביותר מ-55 קווי אוטובוס ברחבי ישראל. בדרך כלל, נשים נדרשות להיכנס בדלת האחורית ולהתלבש 'בצניעות'".

בעל הטור כותב עוד שיהודי ארה"ב גם מבולבלים מדיווחים בעיתונות העולמית והישראלית על יזמות חקיקה בישראל שרבות מהן נועדו להחניק אי הסכמות עם דעת הרוב, להחליש זכויות מיעוטים, להגביל את חירות הדיבור ולהחליש את הזרוע השיפוטית.

במקביל הוא מותח ביקורת קשה על תמיכת פוליטיקאים רפובליקניים בישראל. "יש לי מוטו פשוט כאשר מדובר בסכסוך הישראלי - פלסטיני", הוא כותב. "אני אוהב הן את הישראלים והן את הפלסטינים, אבל ישמרני האל מכמה מידידיהם הטובים ביותר, אלה שרוצים לאהוב אותם עד מוות, פשוטו כמשמעו".

לדוגמה מביא פרידמן התבטאות של ניוט גינגריץ', המתמודד המוביל במירוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, שלפיה הפלסטינים הם עם "מומצא". פרידמן מכנה את ההתבטאות הזו כ"שפל" חדש. לדבריו, היא נועדה להראות שהוא, גינגריץ', אוהב את ישראל יותר מאשר מתמודד אחר, מיט רומני. בעל הטור אומר שמדובר בעצם בתחרות תוך-רפובליקנית: מי יתרפס יותר לפני הבוחרים היהודיים ע"י הפגנת אהבה רבה יותר לישראל.

פרידמן אומר, שאם מאמצים את הנחת גינגריץ', שאין עם פלסטיני, המשמעות היא שישראל זכאית להשאיר את הגדה המערבית בחזקתה דרך קבע וזה מותיר לפני ישראל שלוש אופציות: לשלול מהפלסטינים בגדה אזרחות ישראלית לנצח ובכך לעלות על מסלול של אפרטהייד; לפנות את הפלסטינים מהגדה ע"י טיהור אתני ולהעלות את ישראל על הדרך לבית-המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג; או להעניק לפלסטינים בגדה אזרחות ישראלית, בדיוק כמו לישראלים הערבים, ובכך להניח את היסוד למדינה דו-לאומית. "האם זו עמדה פרו ישראלית"? - שואל פרידמן.

"התפקיד של ארה"ב - לשמש כספומט ולסתום את הפה"

הוא אף מתייחס לדברים שאמר רומני בראיון ל"ישראל היום" לגבי נחישות החלטתו להעביר את שגרירות ארה"ב בישראל מת"א לירושלים: "אני לא מבקש לנקוט פעולות שמנותקות ממה שבעלות הברית שלנו חושבות שזו הדרך הטובה ביותר שצריך ללכת בה, ואם מנהיגי ישראל חושבים שהעברה (של השגרירות) תועיל למאמציהם, אז זה יהיה צעד שאטה לעשותו... אני לא חושב שאמריקה צריכה למלא תפקיד של מנהיג תהליך השלום. במקום זאת, אנו צריכים להתייצב לימין בעלת הברית שלנו".

על כך כותב פרידמן: "קראתם נכון. תפקידה של אמריקה הוא בסך הכל להריע לכל מה שישראל עושה, לשמש ככספומט שלה ולסתום את הפה. אין לנו אינטרסים משלנו. והאיש הזה רץ לנשיאות"?

בתגובה על טור זה, אחד מהחריפים שכתב פרידמן מעודו, אומר אליוט אברמס, שהיה בכיר בממשל ג'ורג' בוש: "לפעמים, מותחי הביקורת על ממשלת ישראל ועל תומכיה בארה"ב זונחים את ההתבטאויות המנומסות וחושפים את עמקי נשמתם. תהליך זה יכול ללמד רבות, גם אם אינו נעים במיוחד. תהליך כזה אירע לפרידמן, שחשף את עומק עוינותו לישראל בטורו החדש.

אברמס אומר, כי עובדה היא שהאמריקנים מוסיפים להעניק תמיכה חזקה ביותר לישראל, וסקרים אחרי סקרים, שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, מוכיחים זאת. כיום נמצאת תמיכה זו קרוב לשיא, כפי שעולה מסקר גאלופ שנערך השנה. הסקר מצא, למשל, ש-60% מהאמריקנים אוהדים את ישראל מאז 2010 ושהתמיכה בישראל עתה היא החזקה ביותר שנרשמה מאז 1991, כאשר טילי סקאד עיראקיים פגעו במרכזי אוכלוסיה בגוש דן.

בעיני פרידמן זה לא נראה כל כך כשר מפני שהסקר של גאלופ מצא שהתמיכה בישראל חזקה אצל הרפובליקנים יותר מאשר אצל הדמוקרטים, ואצל שמרנים יותר מאשר אצל ליברלים, אומר אברמס.

"אבל איזה מניע, חוץ מדעות קדומות, יכול לדחוף את פרידמן להעלות את הטענה המכוערת שהלובי של ישראל קנה את תמיכת הקונגרס בנתניהו"? - שואל אברמס. "אני מקווה שלאור היום יקרא פרידמן מחדש את מה שכתב ויחזור בו. מחוקקים בקונגרס, בארץ שרק שני אחוז מתושביה יהודיים, מריעים לנתניהו מפני שהם, כמו בוחריהם, תומכים בישראל. רבים מאלה שהריעו לנתניהו באו ממחוזות בחירה שבהם אין כלל יהודים, או רק מעט יהודים"...

"פרידמן חייב לחזור בו במהרה ולהביע התנצלות לפני מאות מחוקקים שנתנו ביטוי לדעות בוחריהם, כאשר הם הריעו לנתניהו, ולמיליוני היהודים והנוצרים שמחוקקים אלה מייצגים בנאמנות", כותב אברמס.