צעד אחר צעד: כך דרדר יוסי מימן את אמפל להסדר חוב

"אף אחד לא יכול היה לדמיין לפני שנה שיהיה כזה שינוי בכל האזור ובמצריים ספציפית. יש לנו כסף לעוד שנה, והחלטנו לבקש עכשיו את הדחייה בתשלומי החוב כיוון שחשבנו שזה יהיה חוסר אחריות להמשיך את התשלומים כסדרם. בשלב זה אנחנו מקווים שהזרמת הגז תתחדש... אנחנו חושבים שהזמן הוא קריטי לביצוע הפעולות הללו, ולכן אנחנו לא מבקשים לא מחיקה ולא תספורת, אלא דחייה של תשלומי הקרן".

במלים אלה הסביר אמש יוסי מימן, מנכ"ל, יו"ר ובעל השליטה באמפל (61.5%), את הסיבה בגינה זימנה החברה את מחזיקי האג"ח שלה לאסיפה בתחילת חודש ינואר, בה היא תבקש מהם לדחות את פירעונות הקרן בשנתיים.

היקף החוב הנוכחי של אמפל למחזיקי האג"ח עומד על כ-870 מיליון שקל (כולל הצמדה ולאחר שחלק מהאג"ח נרכשו בחזרה על-ידה), כאשר בסוף חודש ינואר הקרוב היא נדרשת לפרוע למחזיקי אג"ח ב' את תשלום הקרן הראשון בהיקף של כ-105 מיליון שקל, בתוספת הריבית החצי שנתית בהיקף של כ-17 מיליון שקל.

בנוסף, יש לאמפל (סולו) חוב בנקאי בהיקף של 82.5 מיליון דולר (כ-313 מיליון שקל), שכנגדו משועבדות מניותיה בגדות. מול חוב זה, בהיקף כולל של כ-1.2 מיליארד שקל, יש לאמפל מזומנים בהיקף של כ-230 מיליון שקל בלבד.

על רקע החוב הגבוה וחוסר הוודאות באשר לעתיד ההשקעה בספקית הגז המצרי EMG - השקעתה העיקרית של אמפל - איבדה מניית אמפל מתחילת השנה 85% מערכה, לשווי של 20 מיליון דולר, והאג"ח שהנפיקה נסחרו בימים האחרונים בתשואה תלת ספרתית. זאת, לאחר שבספטמבר 2010 גייסה החברה אג"ח בהיקף של 170 מיליון שקל, בהנפקה שהסתיימה עם חיתום יתר.

כיצד הגיעה אמפל בתוך פחות משנה וחצי ממצב בו היא מצליחה לגייס בקלות סכומי עתק, למצב שבו היא נדרשת להסדר חוב? "גלובס" משרטט את הפרקים העיקריים בתולדות החברה, מהנקודה בו רכש מימן את השליטה בה ועד הרגע בו הוא נאלץ לבקש אתמול את עזרת הציבור.

פרק 1: מימן רוכש את אמפל

בשנת 2001 הייתה אמפל חברת החזקות בעלת השקעות מגוונות בתחומים שונים, ששייכת למשפחת היהלומנים שטיינמץ. שנה לאחר שמימן ושותפיו הקימו את חברת EMG, הוא רכש את השליטה באמפל תמורת 90 מיליון דולר, בפרמיה נאה של 50% על מחיר השוק.

היו שסברו אז כי בכוונת מימן להעביר לידי החברה את מניותיו בערוץ 10 המפסיד, אולם לו היו תוכניות אחרות. בדיעבד, ייתכן שמה שקרץ לו באמפל היה היותה חברה אמריקנית, הרשומה למסחר בוול-סטריט, וככזו ניתן להעביר בה עסקאות בעלי עניין, ללא צורך באישור אסיפת בעלי המניות.

פרק 2: מניות EMG עוברות לידי אמפל

לאחר שרכש את השליטה באמפל, ניקה מימן את החברה מרוב השקעותיה הישנות, וב-2005 החל בהעברת חלק מההחזקה הפרטית שלו ב-EMG לידיה.

באותו שלב ספקית הגז המצרי הייתה עדיין עסוקה בבניית צינור להובלת הגז מאל-עריש לאשקלון, בעלות כוללת של 460 מיליון דולר. מכיוון שמימן שולט בשתי החברות, הרי שלמעשה מדובר כאן בעסקת בעלי עניין. אולם, כאמור, מכיוון שהחברה רשומה בחו"ל, הוא לא נדרש לאישור האסיפה הכללית, והסתפק בשלושה דירקטורים שהוגדרו כבלתי תלויים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, איתן הבר, חמי מורג, ועו"ד יהודה קרני.

כך רכשה אמפל מידי מרחב של מימן - בשלוש מנות בשנים 2005-2006 - 12.5% ממניות EMG, תמורת 258.3 מיליון דולר. התמורה אותה שילמה אמפל למימן ולחברת מרחב שבשליטתו הייתה באמצעות מזומן בהיקף של כ-148 מיליון דולר, והקצאת מניות בשווי של 110 מיליון דולר. רכישת המניות בוצעה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ל-EMG במנה הראשונה, ו-2.17 מיליארד דולר בשתי הרכישות האחרות (והגדולות יותר). חלק ממימון הרכישה נעשה באמצעות אג"ח אותה הנפיקה אמפל ב-2006 (סדרה א').

פרק 3: המוסדיים נכנסים ל-EMG

מימן לא הסתפק בהעברת הסיכון בהשקעה ב-EMG ממנו אישית אל החברה הציבורית שבשליטתו, וביקש להקטין אותו עוד יותר, דרך מכירה של נתח נוסף מ-EMG למנהלי חסכונות הציבור. כך הוא הגיע ב-2007 להסכם עם מספר גופים מוסדיים, ובראשם קרן תשתיות ישראל, במסגרתו הוא מכר להם בשתי מנות 4.4% מ-EMG תמורת 97 מיליון דולר במזומן. גם כאן לפי שווי חברה של 2.17 מיליארד דולר.

פרק 4: אמפל מתרחבת

מימן לא הסתפק רק בעסקת EMG, והחליט לתת לאמפל אופציה להיכנס למיזם נוסף הנמצא בשליטת מרחב הפרטית. כך קיבלה אמפל אופציה להיכנס כשותפה במיזם לייצור אתנול אותו מבצעת מרחב בקולומביה. ב-2006 השקיעה אמפל במיזם זה כ-20 מיליון דולר בהלוואה, שתמומש לבעלות של 25% במיזם לאחר עמידה במספר אבני דרך. כיום פרויקט האתנול בקולומביה נמצא עדיין בשלבי הקמה, וצפוי להניב תזרימי מזומנים רק בעוד שלוש שנים.

בנוסף, רכשה אמפל בשנים 2007-2008 את חברת הכימיקלים גדות מיכליות תמורת כ-550 מיליון שקל. על מנת לממן את הרכישה גייסה אמפל באפריל 2008 אג"ח בהיקף של כ-578 מיליון שקל (סדרה ב').

השקעות אלו, שמהוות היום כשליש מהפורטפוליו של אמפל, לא נשאו פרי עד עתה: גדות מיכליות, ההשקעה העיקרית של החברה רשומה בספריה כעת לפי שווי 112 מיליון דולר. עם זאת, לגדות עצמה יש חוב בהיקף של כ-260 מיליון דולר לבנקים ולמספנות, ולאור המצב באירופה, שוק היעד העיקרי שלה, נראה כי למימן יהיה קשה להציף ערך בפעילות זו, ולקבל עליה את השווי בו היא רשומה.

פרק 5: הסיבוב המהיר בסמייל

השקעה אחת מוצלחת כן ביצע מימן באמצעות אמפל. בסוף 2009 הוא החליט להוסיף לחברת ההחזקות שלו רגל בתחום התקשורת, ורכש מידי שאול אלוביץ' את חברת סמייל 012 תמורת 1.2 מיליארד שקל. אלוביץ' נדרש למכירה כיוון שרצה לרכוש את השליטה בחברת בזק.

אמפל מימנה את הרכישה בעיקר באמצעות הלוואות בנקאיות, כאשר הכוונה הייתה להפוך את 012 סמייל לפלטפורמת תקשורת בינלאומית. אך לאחר פחות משנה הגיעה ההצעה לרכישת החברה מידי פרטנר, בתמורה ל-1.5 מיליארד שקל. מימן החליט שהוא זונח את התוכנית האסטרטגית, ומכר לפרטנר את החברה, תוך שהוא רושם רווח הון של כ-310 מיליון שקל, ואמפל רושמת תשואה כפולה על ההון העצמי שהושקע בעסקה.

פרק 6: ההשקעה בגז יורדת לטמיון

עוד בטרם הושלמה עסקת סמייל, החלו החריקות ב-EMG. המהפכה במצרים, שהורידה מהשלטון את הנשיא חוסני מובארק, סילקה גם את מקורבו ובעל המניות ב-EMG, חוסיין סאלם, והשפיעה בצורה הרסנית על אמפל. מפברואר 2011 ועד עתה נרשמו לא פחות מ-9 פיצוצים בצנרת הגז הממשלתית אשר מספקת את הגז ל-EMG, והזרמת הגז לישראל נעצרה או פעלה באופן חלקי בלבד.

ההחזקה ב-EMG הייתה אמורה לשמש כמקור לתזרים מזומנים לאמפל שבאמצעותו תחזיר החברה את חובותיה למחזיקי האג"ח. בכיריה חזו בעבר כי ב-2011 היא תחלק דיבידנד ראשון. כיום קשה לדעת מתי יחזור הגז לזרום בצינור, ואם EMG תחלק אי פעם דיבידנד לבעלי המניות.

על הפסקת הזרמת הגז ממצרים שילם הציבור בישראל פעמיים: בפעם הראשונה דרך ההשקעה של הגופים המוסדיים ב-EMG ישירות ודרך ההחזקה באג"ח שהנפיקה אמפל; בפעם השנייה, דרך מחיר החשמל, שזינק בשנה האחרונה כתוצאה מכך שחברת החשמל נאלצה להשתמש בדלקים יקרים יותר לצורך ייצור החשמל.

ואם לא די בכך, הרי שעצירת אספקת הגז ממצרים הביאה לכך שהיחסים העכורים בין בכירי החברה יצאו החוצה. ד"ר נמרוד נוביק, לשעבר סגן נשיא בכיר בקבוצת מרחב ומי שנחשב ליד ימינו של מימן, תבע ממנו לאחרונה תגמול של כ-30 מיליון דולר בשל תרומתו לחברה במשך עשרים שנות פעילותו בה, ובעיקר בשל תרומתו לעסקת הגז המצרי. מימן, מצדו, הדיח את נוביק מכל תפקידיו בקבוצה וטען בכתב ההגנה שהוגש בשבוע שעבר, כי נוביק התנהג כאחרון הסחטנים.

כעת, מימן צפוי לעבור בשבועות הקרובים מסכת של פגישות, דיונים ולחצים, כשמחזיקי האג"ח ידרשו ממנו לשלם את חובו בזמן. במקרה שלו, קשה להגיד שכיסיו ריקים: לא רק שיש לו עסקים פרטיים חובקי עולם, אלא שהוא קיבל מאמפל ומהגופים המוסדיים קרוב לרבע מיליארד דולר במזומן. ולכך צריך להוסיף גם את עלות שכרו באמפל בחמש השנים האחרונות שהסתכמה ב-12.4 מיליון דולר.

 סדרות האגח של אמפל

 בעלי המניות ב EMG

 כך צברו יוסי מימן וסמנכלית הכספים אירית אילוז שכר של כעשרים מיליון דולר באמפל