רשות המסים מגמישה תנאים לכניסת משקיעים לחברות

רשות המסים מאמצת מדיניות חדשה - והפעם לטובת החברות במשק: הרשות החליטה לתת פרשנות חדשה ומקלה להוראות פקודת מס הכנסה, הקובעות את התנאים המגבילים לקבלת פטור או דחיית מס במקרים של רה-ארגון בחברות. פרשנות זו תאפשר כניסת משקיעים חדשים לחברה בשיעורים גבוהים יותר, לאחר ביצוע רה-ארגון במבנה החזקות בחברה, מבלי שהאירוע ייחשב לאירוע מס.

שינוי המדיניות מתייחס למגבלות, המוטלות על שינוי זכויות בעלי מניות, לאחר העברות נכסים (סעיף 104 לפקודה) ולאחר מיזוג (סעיף 103 לפקודה). הפרשנות החדשה, כפי שפורסמה השבוע בנייר עמדה פנימי שהפיץ אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, תקל על גיוס כספים ממשקיעים פרטיים, לאחר ביצוע של שינויי מבנה.

מנייר העמדה, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי מדובר בהקלה משמעותית ביחס לדין שהיה ערב פרסום הפרשנות החדשה, שמטרתה לאפשר לחברות לגייס כספים לצורך פעילותן הכלכלית.

המהלך מצטרף למהלכים נוספים שמוביל ראש המסים (בפועל), דורון ארבלי, למתן הקלות שמטרתן עידוד הצמיחה הכלכלית במשק.

לפי חוקי המס, במקרה שבו יצא נכס מבעלות המחזיק, נוצר אירוע מס. בכדי להקל על ביצוע רה-ארגון במבנה החזקות קיים, חוקק בראשית שנות ה-90' (1994) חלק 2 לפקודת מס הכנסה, המאפשר למזג חברות (סעיף 103 לפקודה), לפצל חברה (סעיף 105 לפקודה) או להעביר נכסים בתוך קבוצת החברות (סעיף 104 לפקודה), מבלי ליצור אירוע מס במועד הפעולה.

רווח על הנייר

מרבית העסקאות הגדולות והמורכבות במשק נעשות בדרך של שינויי מבנה, בין היתר משיקולי דחיית חבות מס מכוח הוראות פרק המיזוגים והפיצולים בפקודת מס הכנסה. מרבית הקבוצות הגדולות במשק נהנו מדחיית המס.

בין העסקאות שנהנו מהוראות דחיית המס היו עסקת רכישת עלית על-ידי שטראוס (מיזוג), מכירת אגיס לפריגו (שינוי מבנה), פיצול פעילות הנדל"ן של קו אופ-הריבוע מהפעילות הקמעונאית (שינוי מבנה) ושינוי המבנה בסיסקו. אפריקה ישראל, ארקיע, אלביט, שופרסל - כולן מתאימות את העסקאות שלהן כך שייהנו מדחיית המס.

הרציונל העומד בבסיס דחיית המס הנו התפיסה כי במסגרת שינוי המבנה לא נוצר רווח או מימוש אמיתי כלכלי של הנכס. זאת, משום שכל שינוי המבנה נעשה בתוך קבוצת החברות הקיימת, ללא שינוי בעלות וללא תמורה המזומן או בשווה מזומן, אלא כנגד הקצאת מניות בלבד. אלא שדחיית המס כפופה למספר תנאים מגבילים.

לפי הדין הקיים, לא ניתן למכור את הנכסים המועברים במשך שנתיים ממועד שינוי המבנה; בעלי המניות, שמשתתפים בשינוי המבנה, נדרשים להחזיק במניות שבבעלותם במשך שנתיים לפחות ממועד שינוי המבנה; בנוסף - והגבלה זו יצרה קושי רב לחברות, שביקשו לגייס משקיעים במסגרת רה-ארגון - לא ניתן להקצות מניות חדשות למשקיעים חדשים בשיעור העולה על 20%; כמו כן, ניתן להקצות זכויות בבורסה עד ל-49% מהון החברה, לאחר שינוי המבנה (בפיצול ניתן להקצות למשקיע חדש ובבורסה עד 50%).

הגבלות אלה עוררו ביקורת לא מעטה בקרב החברות ומומחי המס, שטענו כי הן מסכלות את מטרת דחיית המס ומקשות על כניסת משקיעים לחברות, שבמקרים רבים ביקשו למעלה מ-20% מהמניות, כדי להיכנס לחברה.

מ-20% ל-49%

לפי נייר העמדה החדש של רשות המסים - שכותרתו הקצאת זכויות לבעלי מניות חדשים במהלך תקופת המגבלות - ניתן לאמץ פרשנות אחרת, שתאפשר הקצאה פרטית למשקיעים חדשים עד 49% מהון המניות בחברה, לאחר שינוי המבנה, בכפוף למגבלת העל - כלומר ניתן להקצות בהקצאה פרטית למספר משקיעים חדשים עד 49% מהון המניות בחברה, לאחר שינוי המבנה - ובלבד שכל אחד מהמשקיעים החדשים לא יקבל יותר מ-20% מהון המניות.

כמו כן, משקיע שהשתתף בהקצאה קודמת לא יוכל להשתתף בהקצאה נוספת לאור העובדה שלא ייחשב למשקיע חדש.

"ההחלטה תסייע לחברות רבות שמחפשות מימון ממשקיעים"

עו"ד אלדד נח, לשעבר מנהל החטיבה המקצועית ומנהל מחלקת מיזוגים ופיצולים ברשות המסים, מסביר כי שינוי המדיניות ברשות המסים בנוגע להקצאת זכויות לבעלי מניות "חדשים" במהלך תקופת המגבלות לאחר שינוי מבנה בחברה - יפתח את הדלת להשקעות חדשות במשק הישראלי ויכניס כסף לשוק.

"במסגרת הוראות הפקודה ישנן מגבלות וחסמים רבים שמקשים מאוד על ביצוע העסקאות. אחד החסמים המובהקים הוא המגבלה של כניסת משקיעים חדשים עד 20% בלבד. ישנם מקרים רבים בהם מבצעים שינוי מבנה לצורך כניסת משקיע, וברגע שמגבילים אותו להשקעה של עד 20% בלבד - העסקה הופכת לפחות כדאית, ולעיתים אף נמנעים מביצוע העסקה.

"לכן, אימוץ המדיניות המקלה על-ידי הרשות היא החלטה אמיצה וחשובה ביותר, שללא ספק תאפשר ביצוע עסקאות רבות ומגוונות ותסייע לחברות רבות שמחפשות מימון באמצעות משקיעים נוספים".

"להרחיב את הפטור"

בשנים האחרונות עובדים ברשות המסים על רפורמה כוללת להקלה בחסמים לדחיית המס במקרה של רה-ארגון בחברות. נח נטל חלק בגיבוש ההמלצות בעניין. לדבריו, "ניסיון העבר מלמד כי מרבית שינויי המבנה נעשים לתכלית עסקית וכלכלית, ולא לצורך תכנון מס. לכן, לדעתי, חשוב לקדם את הרפורמה בתחום".

- ישנם חסמים נוספים שמונעים עסקאות?

נח: "פרק המיזוגים והפיצולים מאפשר ביצוע שינויי מבנה רבים תוך דחיית אירוע המס. יחד עם זאת, הוראות החוק כוללות מגבלות וחסמים רבים. בראש ובראשונה יש להקל עם משקיעים זרים. אין היגיון להגביל משקיע חוץ במסגרת שינוי המבנה, בזמן שבדרך-כלל הוא ממילא פטור על השקעותיו בישראל. יש לשקול שלא להטיל עליהם מגבלות כלל במסגרת עסקאות של שינויי מבנה.

"כמו כן, יש להקל על חברות שמעוניינות להנפיק את הפעילות שלהן בחו"ל באמצעות חברה זרה. כיום, ביצוע שינוי מבנה כזה עלול ליצור חיסרון מס ולעיתים אף כפל מס, וזאת בשל מדיניות נוקשה של רשות המסים.

"כמו כן, מאחר שבמרבית המקרים ביצוע שינוי המבנה נעשה משיקולים כלכליים ועסקיים, ולא לצורך התחמקות ממס, יש לשקול לאפשר יותר מתווים של שינויי מבנים פטורים".

כיום ניתן לבצע שינוי מבנה פטור רק במקרה של החלפת מניות לחברה נסחרת. "יש לשקול להרחיב את הפטור גם במקרה של החלפת מניות בין חברות פרטיות, ובלבד שהעסקה נועדה לתכלית עסקית. וכמובן, במסגרת התפיסה שיש לעודד מחקר ופיתוח, מומלץ להקל בכל הקשור לשינויי מבנה של חברות מו"פ", אומר נח.