שנת 2011 הייתה שנה לא פשוטה לענף התעופה בעולם, על רקע עליית מחירי הדלק והמיתון הכלכלי שחל במחצית השנייה של השנה. אבל עבור חברת אל על , על נסיבותיה הייחודיות, השנה הייתה קשה במיוחד: מלבד עליית מחירי הדלק, שאותו החברה אינה מגדרת באופן מלא, היצע הטיסות לנתב"ג מצד החברות הזרות המשיך לגדול. נתח השוק של אל על בנתב"ג ירד ב-8.6%, לצד ירידה קטנה בשיעור התפוסה בטיסותיה. מסיבות אלו ונוספות (הוצאות ביטחון) רשמה החברה בשנת 2011 הפסד של 49.4 מיליון דולר, שמחק כמעט לגמרי את הרווח שנרשם ב-2010 - כ-57 מיליון דולר.
דירקטוריון החברה פירט היום בדוח השנתי את הסיבות להפסד הכבד: "הסיבה העיקרית לתוצאות הכספיות של שנת 2011 היא הגידול בעלויות התפעול. גידול זה נובע בעיקר מעליית מחירי הדס"ל מעבר לגידול בהכנסות, ומאובדן נתח שוק עקב תחרות גוברת ואגרסיבית, נוכח יישום בפועל של מדיניות 'שמיים פתוחים' של ממשלת ישראל".
"לאור האמור, ונוכח המשבר העולמי, התחרות הגוברת בשוק התעופה והאי-יציבות הפוליטית במדינות האזור, לא הצליחה החברה להדביק אשתקד את הגידול בעלויות התפעול. נוסף לכך, תוכנית ההתייעלות שגיבשה ברבעון השלישי של שנת 2011 יושמה עד כה באופן חלקי".
כדי לקבל אינדיקציה על המצב שבו נמצאת אל על, די להסתכל על מנייתה: זו איבדה כ-70% מאז תחילת 2011, כך שחברת התעופה של האחים בורוביץ' נסחרת כיום לפי שווי של 238 מיליון שקל בלבד - שפל היסטורי מאז הופרטה והונפקה ביוני 2003.
אלא שגם העתיד לא נראה מבטיח. דירקטוריון אל על כותב, כי "החברה מעריכה שתיאלץ להתמודד עם אתגרי שנת 2011 גם במהלך 2012, הן ברמה המימונית והן ברמה התזרימית. המשך עליית מחירי הדלק הסילוני בצורה חדה, כפי שבאה לידי ביטוי ברבעון הראשון של 2012, בשילוב המשבר הכלכלי העולמי והסביבה התחרותית, אשר מקשה על מדיניות ההכנסות של החברה, מציבים בפני החברה אתגרים בתחילתה של שנת 2012, וייתכן שאף בהמשך שנה זו".
אליעזר שקדי, מנכ"ל אל על, אמר היום ל"גלובס": "אנחנו מבצעים בחודשים האחרונים כמה תהליכים, ונערכים למצב החדש. נוסף לכך אנו מגבשים תוכנית אסטרטגית בשיתוף עם חברת שלדור, שבמסגרתה אנו בוחנים ארבע אלטרנטיבות להמשך פעילותנו, ונחליט תוך פרק זמן קצר לאן ללכת. מה שהיה צריך להשתנות באופן מהותי. אלה כבר לא תיקונים בשוליים, זה 'שינוי דיסקט'".
את המחזור הקשה שבו נמצא כעת ענף התעופה לא שרדו כמה חברות תעופה גדולות ומוכרות, ובחודשים האחרונים נכנסו כמה חברות תעופה בעולם להליך של פשיטת רגל, בהן אמריקן איירליינס, מאלב ההונגרית, ספאנאייר הספרדית ו-Air Australia.
דירקטוריון החברה מנסה להרגיע את המשקיעים והעובדים מחשש לגורל דומה באל על, ואומר כי "להערכת הנהלת החברה, ביצוע הפעולות הנ"ל יאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד הנראה לעין".
"חייבים לקצץ בהוצאות"
את מחיר המצב הקשה שבו נמצאת אל על צפויים לשלם גם העובדים, שבחודש מארס אשתקד זכו לבונוס מוגדל, מעבר למה שהתחייבה הנהלת החברה לשלם להם במסגרת ההסכם הקיבוצי, על רקע הרווח הגבוה שנרשם ב-2010. בחודשים האחרונים פיטרה אל על כ-200 עובדים, כך שבתחילת 2012 העסיקה חברת התעופה 5,791 עובדים, מהם 1,955 עובדים זמניים. זאת לעומת 5,964 עובדים שהעסיקה בתחילת 2011, מהם 2,150 עובדים זמניים. כך יוצא, כי רוב המפוטרים בגל האחרון היו עובדים זמניים, אשר יכולים לעבוד בחברה פרק זמן של עד חמש שנים.
אלא שבכך לא צפוי להסתיים הצמצום בכוח האדם בחברה. "במסגרת ההסתכלות הכוללת של ההתייעלות, אנו בוחנים מה יהיה המבנה הנכון של מספר העובדים. הכול יהיה בתיאום ובהסכמה עם העובדים, ובמסגרת היכולת הפיננסית", אומר נסים מלכי, סמנכ"ל הכספים.
הסכמה כזו מצד ועד העובדים, ובמיוחד ועד הטייסים, לא צפויה להיות פשוטה, על רקע המתיחות שקיימת בינם לבין הנהלת החברה. זו ביצעה בסוף 2011 הפחתת שכר של 10%-20% לעצמה, ונוסף לכך, העובדים המועסקים תחת חוזה אישי (כמה עשרות עובדים) הסכימו באחרונה להפחתה של 3%-7.5% בשכרם.
לגבי אפשרות כי גם העובדים והטייסים שתחת ההסכם הקיבוצי באל על יסכימו להפחית בשכרם, אומר שקדי כי "כל הדברים שאפשר לעשות על פי הסכם העבודה הקיים - אנחנו בתהליכי עשייה שלהם. אני מצפה שבסוף כל החברה תלך בכיוון הזה, אין לנו ברירות, אנחנו חייבים לקצץ בהוצאות שקשורות אלינו.
"זה לא הולך להיות מהלך פשוט, אבל אני מאמין באיכויות של אנשים בחברה ומעריך שהם רוצים שהחברה תמשיך להתקיים, ותעלה על נתיבים טובים ותמשיך להתפתח". אם אל על קולטת עובדים חדשים, גם אם הם זמניים, הם נכנסים תחת ההסכם הקיבוצי של כלל עובדי אל על, במה שקרוי "דור ב'".
"שמיים פתוחים - ומסוכנים"
אחד הנושאים הרלוונטיים לענף התעופה הישראלי, שעומד כעת על הפרק, הנו הרחבת הסכם ה"שמיים הפתוחים" של ממשלת ישראל עם מדינות האיחוד האירופי. מדובר בהסכם אשר אמור לאפשר תחרות חופשית בין חברות התעופה הישראליות והזרות, ובכך להיטיב את מצבם של הנוסעים והתיירים.
לשקדי ביקורת רבה על ההסכם המתגבש, שצפוי להגדיל בצורה משמעותית את התחרות שעמה מתמודדת אל על מצד החברות הזרות. "אני לא אומר את זה כמנכ"ל אל על, אלא בהסתכלות אחראית. לכל מדינה ניתן להיכנס ולצאת מהיבשה, מהים ומהאוויר. לישראל לא ניתן להיכנס מהיבשה, דרך הים אינה רלוונטית והדרך האפשרית היחידה זה האוויר. אם יהיה אירוע ביטחוני חריג, המדינה תמצא את עצמה בלי תעופה ממנה ואליה, כיון שהחברות הזרות יפסיקו לטוס".
מעבר להשלכות במצבי חירום, לשקדי גם ביקורת על ההדרגתיות שבה צפוי להיות מיושם ההסכם, וכן גם לגבי תנאי התחרות. "בגלל שישראל נמצאת בקטגוריית תעופה 2, אנחנו לא יכולים להרחיב יעדים בארה"ב ולהתחרות בחברות האירופיות בנתיבים הלא-ישירים לארה"ב, להגדיל תדירויות של טיסות ולמכור כרטיסי טיסה באמצעות הסכמי 'קוד שייר'. מי שאחראי לכך הוא רת"א (רשות שדות התעופה, בראשות גיורא רום), וכבר שלוש שנים הם מסבירים שישראל הולכת לעבור לקטגוריה 1, וזה לא קורה".
"שהתחרות תהיה 'פייר פייט'"
טענה נוספות שמעלה שקדי בהסכם השמיים הפתוחים, נוגעת לרשות להגבלים עסקיים המקומית, אשר לא מאפשרת לחברה לבצע תיאום מחירים, נתיבים, עלויות ושיתוף בנקודות נוסע מתמיד. זאת לעומת חברות התעופה הזרות, אשר עובדות לפי רגולציה אירופית ואמריקנית, המאפשר ביצוע תיאום כזה.
נוסף לכך, טוען שקדי, העובדה שישראל תאפשר לחברות תעופה זרות לקבל 'סלוטים' לנחיתה בנתב"ג, בעוד שלאל על יש קושי בקבלת אישורים כאלה בשדות תעופה מרכזיים בחו"ל, מהווה תחרות לא הוגנת. "אני לא נגד תחרות, אבל אני רוצה שהתחרות תהיה 'פייר פייט'. רת"א רוצים שנחתום על ההסכם - וכל הבעיות המהותיות ייפתרו לאחר מכן. אני מכיר את שיטת 'יהיה בסדר' והיא לא עובדת".
בשנים האחרונות מתפרסמות מדי כמה חודשים ידיעות על כך שאל על בוחנת מהלכי מיזוג ושיתוף פעולה כזה או אחר עם שתי חברות התעופה הישראליות הנוספות, ארקיע וישראייר.
עד עתה לא התקיים בפועל שיתוף פעולה ביניהן, אולם כעת, כשהחרב מונחת על הצוואר עם החלת הסכם ה"שמיים הפתוחים" החדש, אומר שקדי, "התהליכים שקורים בעולם גורמים לנו לחשוב על מהלכים דרמטיים יותר מבעבר".
התפוסה במטוסי אל על ירדה לשפל של 80.3%
בדומה לרוב חברות התעופה בעולם, גם אל על הציגה ברבעון האחרון של 2011 הפסד, שהסתכם ב-7.8 מיליון דולר, וזאת לעומת רווח של 16.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי אשתקד. המעבר להפסד התרחש למרות שהחברה רשמה גידול של 1.5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לרמה של 485 מיליון דולר, ומשקף את הגידול בהוצאות התפעוליות של החברה, שנבעו בעיקר מעליית מחירי הדלק הסילוני. בכל שנת 2011 גדלו ההכנסות של אל על ב-3.6%, והסתכמו ב-2.04 מיליארד דולר.
בהתייחס לעליית מחירי הדלק והשפעתן על אל על, אומר נסים מלכי, סמנכ"ל הכספים של אל על, כי "בזכות פעולות הגידור שנקטנו, עליית מחירי הדס"ל השפיעה באופן אפקטיבי על החברה בשיעור של 18% בלבד, למרות שבפועל נרשמה עלייה של 41% במחירי הדס"ל".
ב-2011 נמשכה מגמת הקיטון בנתח השוק של אל על בתנועת הנוסעים בנתב"ג, והוא ירד ב-8.6% ביחס ל-2010, תוך שהוא מגיע לרמה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות, של 33.9%. זאת בעיקר על רקע עלייה של 9% בהיצע המושבים של החברות הזרות בנתב"ג, ביחס לעלייה של 1% בלבד בהיצע של אל על.
שיעור התפוסה במטוסי החברה רשם אף הוא ירידה מינורית של 1.6% ביחס ל-2010, ועמד על 80.3%, הרמה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות, אך גבוהה יותר משיעור התפוסה במטוסים של החברות הזרות שטסות לישראל, שעמד על 77.7%.
בשורה התחתונה, הסתכמו הפסדיה אל על בשנה החולפת ב-49.4 מיליון דולר, וזאת ביחס לרווח של 57 מיליון דולר ב-2010. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של אל על ברבעון הרביעי של 2011 היה שלילי, ועמד על 21.4 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי בהיקף דומה ברבעון הרביעי של 2010. בכל שנת 2011 צנח התזרים של אל על בלא פחות מ-70%, והסתכם ב-61.9 מיליון דולר.
נכון לתחילת השנה הנוכחית היו בקופתה של אל על מזומנים בהיקף של 85.4 מיליון דולר, בעוד שהיקף החוב שלה לבנקים בארץ ובחו"ל הסתכם בכ-660 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה קטן בכ-35% בשנת 2011, והסתכם בסוף השנה ב-162 מיליון דולר.
אל על מפעילה היום 37 מטוסים, לאחר שברבעון הרביעי מכרה שני מטוסים ישנים מדגם 200-767. מתוך מצבת מטוסים זו, אשר הגיל הממוצע שלה עומד על כ-13 שנה, 25 מטוסים נמצאים בבעלותה, והיתרה הם מטוסים חכורים. עדות למצבה הפיננסי של החברה ניתן היה לקבל בחודש שעבר, כאשר היא ביצעה לראשונה מהלך של מכירת מנועי מטוסים וחכירתם מחדש. בעקבות מהלך זה, צפויה אל על לקבל סך של 13-14 מיליון דולר, ולרשום בדוחות הרבעון הראשון של 2012 רווח הון בהיקף של כ-9 מיליון דולר.
מלכי הסביר היום ל"גלובס", כי "25% מהמנועים שנמצאים בידי חברות תעופה בעולם הם מנועים חכורים. המהלך נעשה במסגרת הניהול הפיננסי של החברה, ובמסגרת ההיערכות לרכישת מטוסים חדשים". מלכי הוסיף, כי בשלב הזה לא מתכוונת אל על למכור ולהחכיר מחדש מנועים נוספים.
כתבות
ני"ע
