מכות כואבות בכיס

הדרמה הפוליטית הגדולה שהתחוללה השבוע בפגישה לילית בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש האופוזיציה, שאול מופז, לוותה בדרמה נסתרת, שקטה הרבה יותר, אבל היא תלווה את העולם העסקי בישראל למשך שנים רבות.

במאמץ חקיקה מרוכז של חברי הכנסת לפני הבחירות שלא היו, אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק המקנה לרשות ההגבלים העסקיים סמכות להטיל קנסות מינהליים. נשמע טכני? ובכן, ממש לא. מדובר במהפכה של ממש באכיפת חוק ההגבלים העסקיים בישראל.

כדי להבין את עוצמת השינוי, נבחן את חוק ניירות ערך שתוקן לפני כשנה והעניק לרשות ניירות ערך סמכות להטיל קנסות מינהליים על חברות נסחרות ועל גופים פיננסיים. בתיקון לחוק מדובר בסמכות להטיל קנס מינהלי, בסכומים גבוהים של עשרות ומאות אלפי שקלים על מנהלים, ומיליוני שקלים על חברות, בגין הפרה של חוק ניירות ערך ושל חוקי הייעוץ והנאמנות החלים על הבנקים ועל הגופים המוסדיים.

משמעות התיקון התבררה חיש מהר: כל עבירה, אפילו טכנית, גוררת אחריה ענישה - הן של העבריין, והן גם של המנכ"ל שעליו הוטלה אחריות אישית. אין בית משפט. אין דיני ראיות. אין אפילו חיסיון מפני "הפללה עצמית מינהלית". מי שרוצה לא לשלם קנסות חייב להימנע מלעבור עבירות.

ואכן, בשנה האחרונה עוברות חברות ציבוריות, ובעיקר המוסדות הפיננסיים הגדולים בארץ, מהפכה שקטה. תוכניות אכיפה פנימיות הונהגו בכל המוסדות האלה, והם שוקדים להגיע למצב שבו החוקים אכן ייאכפו באופן מלא ביותר. החשש רב: אולי מדובר רק בעבירה מינהלית, אבל הקנס גבוה, וגם אם אין כתב אישום ואין הליך פלילי, הביזיון הציבורי מהווה איום ממשי על הקריירה.

עכשיו, בעקבות הדרמה הלילית השבוע, קיבל גם הממונה על ההגבלים העסקיים סמכות אכיפה מינהלית. כאן המהפכה תהיה כנראה אפילו גדולה יותר. חוק ההגבלים העסקיים סבוך, משפיע על קשת רחבה של עסקים גדולים כקטנים, והסיכון להפר את הוראותיו מוחשי מאוד.

הענישה הפלילית של החוק קיימת ומאיימת, אבל היא לוקה בכל הקשיים הידועים: כל תיק פלילי מחייב חקירה ארוכה ויקרה, והליך משפטי סבוך וקשה, והוא נטל גדול על הרשות. לכן מוגשים רק כתבי אישום פליליים מעטים, על אף שהפרות החוק - בוודאי הטכניות - רבות מאוד.

תיקון 14 לחוק ההגבלים העסקים, זה שאושר השבוע, מסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים להטיל על יחידים ועל תאגידים קנסות משמעותיים ביותר, ללא צורך בהליך שיפוטי קודם. אמנם, הקנסות הקבועים בו אינם עצומים כמו הקנס באיחוד האירופי (עד 10% מהמחזור ללא תקרת סכום גם על חברות ענק), אבל גם 8% מהמחזור עם תקרה של 24 מיליון שקל - כך קובע החוק החדש - הם הרבה מאוד כסף בישראל. הקנס המרבי על מנהלים גם הוא סכום אדיר - מיליון שקל, והכול ללא שיפוי וללא ביטוח.

אפשרות קטנה להתגונן

יש להניח כי ההצבעה החפוזה על הצעת החוק, טרם בחירות שבוטלו, הפתיעה גם את הממונה על ההגבלים ואנשיו. הרשות תפרסם, מן הסתם, הנחיות לעניין החוק בשבועות הקרובים, וזמן קצר לאחר מכן תחל האכיפה בפועל.

הפרה טכנית של תנאי שקבע הממונה? איחור במסירת מידע לרשות? הסדר כובל שלא אושר, שנזקו לתחרות קטן? מיזוג של בעל מונופולין שתמיד חייב אישור, על אף שאין בו פגיעה בתחרות?

אלה רק דוגמאות בודדות למקרים הרבים שבהם הופר חוק ההגבלים העסקיים עד היום, באופן שלא הצדיק או לא איפשר הגשת כתב אישום. אך לא עוד. מעתה, האכיפה המינהלית קלה בהרבה לרשות, זולה ומהירה יותר, והאפשרות להתגונן מפניה קטנה יחסית. כך שעם הזמן, תהפוך כל הפרה של החוק מושא לקנס.

ובכן, דרמה לילית ושחר הגבלי חדש. האכיפה הופכת מעתה לוודאית הרבה יותר, וגם אם אין סטיגמה פלילית בצדה, היא תהיה אירוע טראומתי לתאגיד ולמנהליו. בדומה לסקטור הפיננסי, תוכניות אכיפה בתחום ההגבלים הופכות מעתה לכורח המציאות ואולי גם לחלק מחובת הזהירות התאגידית. אין ברירה. נשיכת הרשות הופכת לצפויה מתמיד, ועדיף להתכונן מראש לכך.

השתתפו בכתיבת המאמר: עורכי הדין שי בקל ואיריס אכמון ממשרד תדמור.