הדרמה של מעלות הפכה לפארסה

חברת דירוג האשראי מעלות S&P, הורידה אמש (א') את דירוג האשראי של אי.די.בי ב-3 דרגות, מהלך דרמטי בעל השלכות מרחיקות לכת. אך לצערי, הדרמה הפכה אתמול לפארסה פתטית מביכה, המעלה תהיות בדבר חשיבותן של חברות הדירוג אם בכלל, והאם הן כלי עזר למשקיעים או לחברות המנפיקות.

בתחילת חודש מאי זיהו המשקיעים את בעיית המינוף האדירה ואת קשיי הנזילות של אי.די.בי ובמשך שבועיים סדרות האג"ח של הקבוצה ירדו בעשרות אחוזים ותשואות האג"ח הרקיעו לרמות "זבל" של עד 70%.

בוועידת שוק ההון של "גלובס", שהתקיימה 3 ימים לפני הורדת הדירוג, נשאלה רונית הראל בן זאב, מנכ"לית מעלות, כיצד היא מסבירה את העובדה שהאג"ח של אי.די.בי נסחרות בתשואות אג"ח זבל ומעלות לא שינתה את הדרוג? התשובה הייתה: מעלות עובדת לפי מתודולוגיה ברורה.

כאשר קוראים את דוח הדירוג, המילה "מתודולוגיה" אכן שזורה בו רבות. מה קרה למתודולוגיה הברורה שפתאום השתנתה? שום דבר דרמטי לא קרה באי.די.בי בשבוע האחרון; בעיית המינוף בעטיה ירד הדירוג ידועה וקיימת מזה זמן רב ונובעת בעיקר מירידת ערך הנכסים והחברות בקבוצה.

האם לחץ המשקיעים או מצב השוק קובע את המתודולוגיה? האם השוק מכתיב את דירוג האשראי או דירוג האשראי אמור להכתיב את השוק?

עצם הורדת דירוג ב-3 דרגות מצביעה על כשל מהותי. מעקב אחרי פעילות חברה הוא מהלך מתמשך. למעלות ישנן 20 רמות דירוג והורדה של 3 דרגות בפעם אחת משמעותה אחת: במעלות נרדמו בשמירה.

הנחיות משרד האוצר קובעות כי "על חברת הדירוג להפעיל שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד בקביעת הדירוג; לבצע מעקב שוטף ולעדכן את הדירוגים בהתאם להתפתחויות בכל חברה וענף; ולפרסם עדכונים ושינויים של דירוגים קודמים".

האם במעלות יכולים לומר עם יד על הלב על ה"מתודולוגיה" כי עמדו בהנחיות? עם כל הכבוד למתודולוגיה, חברת דירוג אשראי אמורה ליזום מהלכים ולא להגיב למהלכי השוק.

דירוג האג"ח במדינת ישראל הוא בפועל מקור האינפורמציה היחיד העומד בפני המשקיעים בשוק האג"ח, והוא מתבצע ע"י שתי חברות דירוג: מעלות S&P ומידרוג.

שני כשלים מהותיים קיימים בדירוג האג"ח; לכשלים אלה תרומה שלילית משמעותית למשבר האג"ח הפוקד אותנו ול-21 מיליארד שקל הנמצאים כרגע בהסדרי חוב, והיד נטויה:

■ דירוג אג"ח אינו חובה, וההחלטה אם לדרג את האג"ח היא החלטת החברה המנפיקה.

■ קיימת תלות כלכלית וקשר עסקי בין החברה המדרגת לחברה המדורגת.

החברה המנפיקה את האג"ח בוחרת את החברה המדרגת ומשלמת את שכרה, יש כאן ניגוד עניינים ברור ומובנה, היוצר תלות כלכלית בין החברה המדרגת לחברה המנפיקה, תלות העלולה להשפיע על עצמאותה של החברה המדרגת, באופן העלול לפגוע במהימנות ובאיכות הדירוג.

מעבר לכך כאשר דירוג האג"ח אינו לשביעות רצון החברה המנפיקה, יכולה החברה "לפטר" את החברה המדרגת.

והיו דברים מעולם- בנובמבר 2010 לאחר הורדת דירוג שנייה של מעלות לאג"ח של החברות הפרטיות בקבוצה אריסון, "מפטרת" אריסון את מעלות ועוברת למדרוג אשר מעלה מיד את דירוג האג"ח.

שוק האג"ח הרווי בכספי הפנסיה של כולנו ובכספי המשקיעים, נמצא באחת מתקופות המשבר הגדולות. מן הראוי ששוק זה, אשר נחשב שנים רבות להשקעה סולידית חסרת סיכון, יחזור לסביבתו הטבעית.

על הרשות לני"ע והממונה על שוק ההון באוצר לפעול מיידית להחלת חובת דירוג על כל החברות המנפיקות ולנתק את התלות הכלכלית הקיימת בין חברות הדירוג לחברות המדורגות.

*** ד"ר אופיר ברנע הוא דיקאן הסטודנטים ומרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן