עולם ללא פועלים

ה"אקונומיסט" הבריטי ניבא באחרונה את "המהפכה התעשייתית השלישית" ואת השינויים בתחום הייצור והעבודה שיתחוללו בעקבותיה. סרטים כמו "מטרופוליס" (1927) צפו בזמנם את סכנת "המהפכה התעשייתית השנייה", שהתחוללה לאחר מלחמת העולם הראשונה ושסמלה הבולט היה קו הייצור המתנייע של הנרי פורד, שהעובדים לידו דמו לאוטומטים; ברם, מבלי שנחוש בכך אנחנו נמצאים כבר עתה בשלבים מתקדמים של "המהפכה התעשייתית השלישית", שמתאפיינת במעבר המהיר מייצור תעשייתי מסורתי לייצור דיגיטלי.

זה נובע מכך שמספר רב של טכנולוגיות - כגון תוכנות חכמות, חומרים חדשים, רובוטים מהירים יותר, תהליכים מתקדמים - מזדמנות יחד עם שורה ארוכה של ביצועי האינטרנט. בעוד שתעשיות העבר (וכמובן, גם עדיין בהווה) התבססו על ייצור המוני של מוצרים אחידים וזהים, הרי שהמחשוב מאפשר ליצרן להתאים את מוצריו להעדפותיהם ולצרכיהם הספציפיים של לקוחותיו - מבלי שהדבר יביא לתוספת עלויות, אלא להפך. לא עוד העבודה המפרכת ליד המכונה, אלא תכנון, עיצוב וייצור באמצעות המחשב - לרבות "הדפסת" מוצרים על-ידי מדפסות תלת-ממדיות ובמינימום עבודה פיזית.

במאמרו ממשיך ה"אקונומיסט" ומתאר כי זה יהיה סופם של קווי-האספקה כפי שהם מוכרים היום, ואם יהיה חסר מכשיר או רכיב מסוים, אפשר יהיה "לייצרו" במקום בעזרת השיטה הדיגיטלית.

גם ספר שראה אור בימים אלה, בשם "שפע - העתיד טוב יותר מכפי שאתם חושבים", מאת פיטר דיאמנדיס, ממובילי החדשנות והמחקר הטכנולוגיים בארה"ב, קובע שהידע הטכנולוגי שנמצא בידינו בנושאי מחשוב, אנרגיה, רפואה וכו' מתפתח במהירות כה רבה, שהשפעתו החיובית על האנושות תהייה עצומה.

צמצום ממדי הקונצרנים

התפתחות זו תביא גם לצמצום ממדיהם של הקונצרנים הגדולים ועתירי כוח האדם - ובעקבות זאת יתחולל שינוי נוסף: אם בשנים עברו תעשיות רבות "היגרו" מהמדינות המפותחות למדינות שהצטיינו ברמות שכר ובעלויות ייצור נמוכות (תהליך שגרם, בין היתר, למשבר בתעשיית הטקסטיל הישראלית) - הרי שבעתיד נהיה עדים לתהליך הפוך (שכבר החל באמריקה) - של "עלייתם" מחדש של ענפים שיתבססו על פעולת המחשב, במקום על עבודת-ידיים של עובד הייצור של אתמול.

במדינת ישראל שינוי זה יביא לתוצאות מהפכניות של ממש. אם בעבר הלא רחוק עוד ציינו את יתרונותיו של המשק ה"יצרני" לעומת ענפי השירותים - הרי שההבחנה הזאת תהפוך לארכאית. לישראל יש יתרון מובנה בתחום זה מול כמעט כל מתחריה - בתנאי, כמובן, שהיא תקצה את האמצעים הכספיים ואת הכוחות האינטלקטואליים הדרושים, כולל ההשקעות הנחוצות בחינוך בכל רמותיו (שר החינוך הולך בכיוון הנכון). גם לצה"ל ולמערכות הביטחוניות האחרות נועד, כמו כעת, תפקיד חשוב.

לסוגיות אלו יהיו השלכות מרחיקות לכת לא רק על מבנה המשק הישראלי, שבעתיד יתבסס בעיקר על פירות הטכנולוגיה המתקדמת; כי במהפכה התעשייתית הזאת טמון הסיכוי האמיתי גם למהפכה חברתית. אולם השינוי הזה מעלה שאלה קריטית בתחום אחר: איך תנהג המדינה כלפי מאות אלפי העובדים שייפלטו מענפי הייצור המסורתיים ומתחומי תעסוקה אחרים שעבר זמנם?

עתידם של הצעירים שישתלבו במעמד הביניים הגבוה יותר יהיה מן הסתם טוב בהרבה ממצבו של הדור שקדם להם - רמת הכנסתם תעלה וגם הפערים בחברה הישראלית ילכו ויצטמצמו. אך מהפכות אינן מביאות לתוצאות מיידיות - ולשכבת העובדים ש"המהפכה התעשייתית השלישית" תייתר, תצטרך המדינה לדאוג מבחינה כלכלית לתקופת הביניים.

התשובה איננה בעבודות-דחק ובהנצחתם המלאכותית של ענפים חסרי עתיד, וגם מי שמתנגד לקצבאות מופרזות ובלתי-פרודוקטיביות, לא יוכל להתעלם מחובתה של המדינה כלפי מגזר שלם של עובדים ועובדות שיהפכו למיותרים.

הכותב הוא לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וחבר כנסת, מהבעלים של בנק ירושלים