הדולר המשיך להתחזק גם היום, לאחר שחצה אתמול (ד') את הרף הפסיכולוגי של 4 שקלים - הרמה הגבוהה ביותר שאליה הגיע המטבע האמריקני זה יותר משלוש שנים וחודש - ושערו היציג נקבע היום על 4.035 שקלים. גם האירו התחזק היום ב-1.18% ושערו היציג נקבע על היום על 4.964.
נזכיר כי הדולר נמצא במגמת עלייה בשנה האחרונה, אך מתחילת מאי 2012 התחזק בכ-6.8% - בתקופה של כחודשיים וחצי בלבד. היום מתחזק הדולר בכ-0.5% נוספים ל-4.027 שקלים והאירו עולה בכ-1% ל-4.95 שקלים.
היום בזירת המאקרו, בנק ישראל דיווח כי המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני עלה ב-0.2%. נתוני המדד החודש מצביעים על המשך התרחבות הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה ברביע השני בקצב דומה לזה של הרביע הראשון של השנה. העלייה במדד החודש משקפת עלייה בפדיון המסחר והשירותיים ועליות קלות במדד הייצור התעשייתי ויצוא השירותים. עליות אלו קוזזו על ידי ירידה משמעותית במדד יצוא הסחורות וירידות במדדי יבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות לייצור.
לפני כן דיווחה הלמ"ס כי ירידה של 0.9% נרשמה בפדיון רשתות השיווק בחודשים אפריל-יוני 2012 (רבעון שני השנה), זאת לעומת עלייה של 4.2% ב-3 החודשים ינואר-מארס 2012. ירידה של 1.0% (במחירים קבועים) נרשמה בפדיון של רשתות המזון ברבעון השני, לעומת עלייה של 3.3% בחודשים ינואר-מארס 2012. הנתונים דומים לדיווחים שהגיעו מרשתות השיווק על האטה בחודשים האחרונים. מנגד, הלמ"ס דיווחה היום על עלייה בפדיון סך כל ענפי המשק בשיעור של 2.7% בחודש מאי (בחישוב שנתי), לאחר ירידה של 0.1% בחודשים דצמבר 2011-פברואר 2012.
מקורות שונים סבורים כי התחזקות הדולר מול השקל נובעת מגורמים פנימיים - פרישת קדימה מהקואליציה, אשר מגבירה את אי-הוודאות הפוליטית ומקרבת את מועד הבחירות, וכן היעדר הוודאות הפיסקלית עקב העיכוב שנוקט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהכנת תקציב המדינה ל-2013. בד בבד, סוחרים רבים במט''ח נוטים להסביר את התנועות בשער החליפין של השקל בהתפתחות המטבע האמריקני בעולם, לרבות מול האירו.
אותם מקורות מציינים את התחזקות הדולר מול האירו מתחילת החודש (פחות משלושה שבועות) שהגיעה ליותר מ-3%; מול הלירה שטרלינג, שהגיעה לכ-0.7%; ומול הין היפני - 1%.
"חשש גובר"
"כיום, לבחור מטבע זה כמו תחרות יופי הפוכה. כל אחד מנסה לבחור את המטבע הכי פחות מכוער; אין ספק שהאירו צריך להיחלש, אך גם הדולר צריך להיחלש, וגם השטרלינג צריך להיחלש. השאלה, מי צריך להיחלש יותר", הסביר את התופעה בארי טאף, איש המט''ח של בנק ישראל, בראיון מיוחד ל"גלובס" לפני חודשיים בקירוב.
לדברי טאף באותו ראיון, "נראה גלים של חשש גובר לגבי אחד המטבעות. כעת, מבחינת התפקוד של המדינות, אין ספק שארה"ב מתפקדת ומתמודדת יותר טוב עם המשבר מאשר אירופה".
"אין פאניקה"
עם זאת, יותר-ויותר כלכלנים החלו לדבר בשבועיים האחרונים על "אלמנט ישראלי" שמסביר את היחלשות השקל. ראשית כל, טוענים אותם כלכלנים, באחרונה השקל נחלש מול כל המטבעות, כמו כן, בימים האחרונים הדולר לאו דווקא התחזק בעולם.
"יש תנועה החוצה של זרים. הם ממש מודאגים ממה שקורה כאן", הסביר כלכלן בכיר, אחרי שקיים כמה שיחות עם סוחרים בשעות הבוקר. "הם מסבירים כי השוק מזמן תמחר דולר של 4 שקלים, וכי הכיוון ברור: רק כלפי מעלה, כאשר הנקודה הבאה תהיה סביב 4.2 שקלים. השקל לא עוצר. אין פאניקה, אבל הם מודאגים מחוסר הוודאות הפוליטית, מנתוני המקרו האחרונים, ובעיקר מחוסר הוודאות הפיסקלית, בעיקר מהיקף הגירעון".
פיחות השקל אל מול הדולר מתיישב היטב עם סדרה של נתונים מקרו-כלכליים שהתווספו באחרונה. ראשית, המהפך בחשבון השוטף, שתוך שנה נהפך מעודף של מיליארד דולר לגירעון של יותר ממיליארד דולר - נתון המצביע על יציאה חזקה של דולרים מהמשק (אשר מחזק את מחירו). הסיבה לכך טמונה בירידה חדה ביצוא ובעליית היבוא - תופעה שגם גורמת לפיחות. כמו כן, גידול ביצוא ההון, כלומר מימוש של ניירות ערך על ידי זרים ורכישת ניירות זרים על ידי ישראלים, תנועה שאף היא תומכת בהתחזקות הדולר אל מול השקל.
תגובות כלכלנים
אורי גרינפלד / מנהל מחלקת מקרו, פסגות
"עיקר ההתחזקות של הדולר מול השקל נובעת עדיין מהתחזקות המטבע האמריקני מול שאר המטבעות, לרבות האירו. ישנה השפעה מקומית, של יציאה של כסף של זרים החוצה, בעיקר ממק"מ'ים ואג''ח ממשלתיות, וכתוצאה מכך רואים היחלשות של השקל. אני לא יודע ולא מתיימר לתת תחזיות לגבי כיוון שערי חליפין, וגם אני סבור כי למספר 4 אין שום משמעות קוסמית.
"יכול להיות שלהתפתחות הפוליטית של אתמול יש השפעה, אך היא רגעית בלבד, ומבחינה משקלם של שאר הגורמים שמשפיעים על שער החליפין היא שולית.
"עיקר המגמה של הדולר תיקבע בעיקר ממה שיקרה למטבע האמריקני ברחבי העולם. במצב הסביבה הכלכלית העולמית, סביר יותר להניח שנראה את הבנק המרכזי האירופי מבצע תוכנית של הרחבה כמותית (רכישת אג''ח) לפני שהפד האמריקני יעשה זאת - מה שימשיך לתמוך בחוזק של הדולר מול האירו ומול השקל".
אלדד שידלובסקי / ראש אגף כלכלה ומחקר, האוצר
"בדקנו את הנתונים. יש פיחות של השקל מול הדולר בשיעור של כ-5% מתחילת השנה, כאשר רובו התרחש במאי-יולי 2012. מול האירו אין שינויים גדולים. ראינו משיכת השקעות פיננסיות של זרים בהיקף של 3 מיליארד דולר.
"בד בבד, ישראלים החלו להשקיע יותר בניירות ערך זרים, מסוף שנת 2011, דבר שגם מחזק את הדולר אל מול השקל.
"חלק מהתופעה מוסברת בצעדי מדיניות שננקטו, לרבות ביטול הפטור על רווחי הון לזרים, ובנוסף בנק ישראל הורה על 'חובת דיווח' ו'חובת הפקדה' על מק''מ מטעם משקיעים זרים במסגרת המאבק ב'כספים חמים' (ספקולנטים).
"אם אתה מנטרל את הפיחות של השקל אל מול שאר המטבעות, שכן השקל נחלש גם כן מולם, אתה מגיע לפיחות ריאלי של 3% בלבד מתחילת השנה ועד היום. לפי המודלים שלנו, הפיחות הזה צפוי להגדיל את יצוא הסחורות ב-2% בחצי השנה הקרובה. זה ישפיע על גידול התוצר בכחצי אחוז, קרי, תוספת של כ-5 מיליארד שקל".
רון אייכל / כלכלן ואסטרטג ראשי, מיטב
"הפיחות שאנו רואים הוא תוצאה ישירה של שתי התפתחויות כלכליות מרכזיות: הראשונה, הגירעון התופח בסחר הסחורות (עודף היבוא על פני היצוא - א.פ.) שהגיע ביוני 2012 ל-1.9 מיליארד דולר. ההתפתחות השנייה היא הנהירה של משקיעים זרים מניירות ערך ישראליים, לרבות מק''מ ואג''ח ממשלתיות. ההתפתחויות הללו נראות על סף מיצוי, אך לעת עתה הן נותנות את אותותיהן על שער החליפין.
"סיבה נוספת: בנק ישראל הוריד את הריבית, וזה עוד גורם שמתווסף, ובסופו של דבר גם הוא תומך בהיחלשות השקל, כי האטרקטיביות של הריבית הישראלית הולכת ונעלמת. הפער בינינו לארה''ב ואירופה הולך ומצטמצם, אז הפוטנציאל של שחקני מט''ח נחלש.
"ההתפתחויות בחשבון השוטף מצביעות על הפוטנציאל של המשך היחלשות השקל, אם כי בשיעור קל. המגמה הנוכחית איננה תומכת במטבע הישראלי, ואנו מדברים על זה זו תקופה ארוכה מאוד".
אמיר כהנוביץ' / כלכלן ראשי, כלל פיננסים
"עיקר ההשפעה על המטבעות נובעת מפערי הריביות בין המשקים השונים. אני לא מדבר רק על פערי הריביות הקיימים כיום בפועל, אלא בעיקר על צפי פערי הריביות בעתיד. בישראל המגמה ברורה לגמרי: הציפיות לריבית בישראל התמתנו, והצפי הוא לירידת ריבית. זה בא לידי ביטוי אחרי ההפחתה של מדד המחירים לצרכן בחודש הקודם, אך גם בחודשים קודמים כמו במאי, שגררה ציפיות למדיניות מוניטרית מרחיבה.
"הנתונים האחרונים של התוצר גם הראו ירידה ביצוא, ירידה מפתיעה ביחס לאומדן הקודם של הלמ''ס. נתון זה גם מאותת על רצון של בנק ישראל לתמוך ביצוא, ועל לחץ להמשך ירידת הריבית.
"במקביל, בארה''ב, אחרי נאום בן ברננקי, המשקיעים לאט-לאט מתחילים להבין כי ה-QE3 שכל כך ממתינים לו, לא יגיע בקרוב והציפיות שם בדיוק הפוכות - לא הולכת להיות הרחבה מוניטרית אגרסיבית כפי שנצפה. לכן פערי הריביות ילכו ויצמצמו, דבר שתומך בפיחות השקל".
יוסי פריימן / מנכ"ל קבוצת פריקו
"עיקר הפעילות בשוק המט"ח המקומי, היא של גורמים מקומיים ולכן אנו רואים היחלשות של השקל מול הדולר למרות היחלשות של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם. יבואנים ישראלים רוכשים כעת מט"ח לאחר ש'התעוררו מאוחר' ומנסים לבצע הגנות שער באיחור לאחר שנתפסו ללא הגנות.
"רמת התנגדות מובהקת לדולר תהיה בין 4.06 ל-4.08 שקלים לדולר, כשייגע בנקודה זו הוא צפוי להיחלש בעקבות צפי להיצעים משמעותיים ברמות אלה. ההתחזקות החדה של המטבע האמריקני מהווה הזדמנות פז ליצואנים לבנות אסטרטגיות הגנה לטווח הארוך. בראייה ארוכת טווח השקל בעתיד ישוב ויתחזק".
מגמת העליה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
