"גירעון לא סוגרים ע"י העלאת מסים; זה יוביל להתמוטטות המשק"

"חבילת צעדים לצמצום הגירעון והתמודדות עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על המשק הישראלי", כך מגדיר שר האוצר יובל שטייניץ את שורת הגזירות הכלכליות החדשות שהוא עתיד להביא מחר (ב') לאישור הממשלה.

הצעדים הללו כוללים, בין היתר, העלאות מסים - העלאת המע"מ ב-1% החל ב-1 באוגוסט; העלאת מס הכנסה ב-1% למשתכרים מעל השכר הממוצע במשק (מעל 8,881 שקל); העלאת מס המעסיקים, וכן עדכון נוסחת מיסוי ירוק לכלי רכב (החמרת הקריטריונים לפליטת מזהמים, שתצמצם את שיעור ההטבה שלו זכאיות מכוניות רבות).

גזירות אלה יתווספו לגזירות מיסוי אחרות שכבר התקבלו החודש, בהן העלאת המס על סיגריות ועל בירה.

כל אלה אמורים להכניס לקופת המדינה כ- 14.4 מיליארד שקל בשנת 2013, ולאפשר "למדינת ישראל לעמוד ביעד הגירעון המעודכן שנקבע על 3% בשנת 2013, ולשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה". כך לפחות מקווים ומבטיחים במשרד האוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הבטיחו גם שמעמד הביניים והמעמד הנמוך לא ייפגעו משמעותית.

אלא שכמו תמיד כמעט, מתברר שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. כך טוענים היום (א') מספר מומחי מס מובילים, שמותחים ביקורת חריפה על מדיניות המס שמנהיג נתניהו, אשר תפגע, שוב, בשכבות החלשות ובמעמד הביניים; לא תכניס למדינה את סכומי הכסף המיוחלים, ותעודד את בני מעמד הביניים להיות עברייני מס.

לדברי סגן-נציב מס הכנסה לשעבר ויו"ר ועדות משנה בוועדת רבינוביץ' לרפורמה במס, עו"ד רו"ח אודי ברזלי, "מי שחושב שגירעון סוגרים באמצעות העלאת מסים טועה טעות מרה. זו טעות ידועה. לטווח הקצר זה יוסיף הכנסות למדינה, אבל לטווח הארוך זה יקטין את ההכנסות וייצור גירעון יותר גדול.

"זה דבר שכבר יודעים אותו, חקרו אותו, והחליטו עליו. עכשיו פותחים עוד פעם את התיבה הזאת, שתוביל להתמוטטות המשק. זה לא יכניס 14 מיליארד שקל בשנה הבאה. מה פתאום. להיפך, בשנה הבאה הם ייכנסו עוד פעם ללחץ ולהיסטריה עוד יותר גדולה 'איך אין את מה שצפינו'.

"אני אומר כבר עכשיו לאוצר ולנתניהו: 'לא יהיה את מה שאתם צופים, ואתם תגידו שוב 'אנחנו רוצים להעלות מסים'. הם מייצרים עוד פעם תחזית גבייה מנותקת מהמציאות".

מנגנון שהורס את הסולידריות

עו"ד רו"ח ברזלי מוסיף כי התוצאות של מדיניות העלאת המס יהיו דומות לדברים שראינו פה לא מזמן. "זה ממש כמו מחאת הקוטג'. תנובה, למשל, רוצה להרוויח יותר, אז היא מעלה עוד שקל ועוד שקל במחיר הקוטג', אבל בסופו של דבר זה מתפוצץ להם בפרצוף. אנשים הפסיקו לקנות קוטג'. זה מה שיקרה גם עם העלאת המס. אנשים יפסיקו לעבוד ויגדילו את העלמות המס. זה לא עובד כך, שאתה יכול לקחת את הגמל ולשים עליו עוד ועוד קש, ולומר: 'הנה הוא מחזיק מעמד'. כי אם תשים עליו עוד חתיכת קש - הוא יתמוטט.

"העלאת המסים תעמיק את המיתון. במקום לעודד את העבודה בארץ, מקטינים את הרצון לעבוד, מגדילים את הרצון להעלים הכנסות, ומכניסים אותנו בכוח להעמקת המיתון. זה פשוט חבל, וזאת טעות. מתחילים באחוזים קטנים ואומרים 'זה לא ישנה. זה לא דרמטי'. אבל זה מדרון חלקלק".

בכיר נוסף לשעבר ברשות המסים, רו"ח ומשפטן גידי בר-זכאי, מסכים ומוסיף כי "הממשלה מסתערת על מעמד הביניים וחובטת בו פעם נוספת, כי שם הכי קל לגבות את הכסף. מטעמי נוחות פוגעים באותם אנשים שנושאים בנטל ולא גומרים את החודש. בטווח הרחוק זה יגרום לצמצום ולהאטת הפעילות במשק, לצמצום בתעסוקה, ובסוף ישיג את המטרה ההפוכה - תהיה צניחה".

גם המומחה למדיניות מסים ולחקיקה פיסקאלית, פרופ' יוסף אדרעי, מותח ביקורת חריפה על מדיניות המס שמציגים נתניהו ושטייניץ. "התוכנית הכלכלית הקשורה למימון הגירעון אינה תוכנית. היא המשך מדיניות האלתורים והשליפות מהמותן של הממשלה. הממשלה נרתעת מלטפל באופן כולל במדיניות המסים שלה, כיוון שהיא לא רוצה להודות בכישלונותיה. לכן היא שולפת פתרונות שלא יחזיקו מעמד, פוגעת בהון האנושי ובהון החברתי. כל השליפות האלה הן מדיניות של סופר-טנקר. כך אי-אפשר לנהל מדינה".

אדרעי מציין כי "הבור התקציבי נוצר כתוצאה מהמדיניות שגויה שנתניהו אישית אחראי לה מאז שנת 2003. הוא יצר את 'מסלול אירלנד' בחוק לעידוד השקעות הון, כאשר כל העולם האקדמי הזהיר כי 'מסלול אירלנד' יבוא לקריסתה של אירלנד, מה שאכן קרה. הוא הנהיג את 'המסלול החלופי' בחוק לעידוד השקעות הון, שהיום מתברר כי כתוצאה ממנו חברות גדולות צברו 100 מיליארד שקל בלי לשלם מסים, ועכשיו הולכים לתקן את זה באמצעות טעות נוספת של הטבות מיסוי לרווחים הכלואים.

"בקיצור, כל המנטרה שנתניהו טפטף כי הורדת מסים תגביר את הצמיחה, אין לה אחיזה, לא בנתונים אמפיריים ולא בתיאוריה הכלכלית, והיא כשלה. וזה מתפוצץ לו היום בפרצוף".

פתרונות קלים להעלמת מסים

התוצאה, כך אדרעי, תהיה העמקת הפערים החברתיים והכלכליים במדינה. "יש פה מנגנון שהורס את הסולידריות החברתית בישראל. בעלי ההון משלמים קצת, ועל הכנסות מעבודה משלמים הרבה. זה לא יעיל, לא צודק, לא חכם, וזה ימשיך את המגמות שקיימות היום, שישראל נמצאת במקום ראשון בקרב המדינות המערביות במדדי העוני ובפערים החברתיים, וגם בבריחת מוחות. עד שלא יתעשתו ויגידו 'בואו נתחיל לטפל ברצינות בפערים', הצעדים האלה רק יחריפו את המצב".

עוד מומחה מס מוביל, עו"ד משה שקל, רואה בגזירות החדשות את אחת הטעויות הגדולות של המחאה החברתית. "אנחנו רואים איך הולכת ומתמסמסת לה מחאה חברתית. זו אולי אחת הטעויות של המחאה החברתית, שבמקום לנסות לקבוע סדר עדיפויות חדש להוצאות הממשלה, הם נתפסו כעוד קבוצת-לחץ שביקשה תקציבים משלה. מכיוון שאין על הממשלה לחץ אמיתי בקשר לשינוי סדרי עדיפויות בתקציב, הם בוחרים בפתרון הקל, שזה העלאת מסים. הבעיה היא שצריך להיות גבול להעלאת מסים, עקיפים וישירים".

לדברי שקל, "ככל שהתקרה לגביית מסים הולכת ועולה למעלה - כך רב הסיכוי שאנשים יבחרו בפתרונות קלים של העלמות מסים. הגזירות החדשות משפיעות בראש ובראשונה ובצורה הקשה ביותר על מעמד הביניים, שעוד פעם 'דופקים' אותו, ועל העשירונים התחתונים. הבעיה היא שלא רוצים להשקיע באמת מחשבה ועבודה בפתרונות יותר קשים ויותר צודקים".

מדובר בחוסם עורקים

גם עו"ד זיו שרון, ראש בוטיק מיסוי, סבור כי צדק לא יושג כאן. להערכתו, התוצאה תהיה העלמות מס מתוחכמות יותר מצד הנישומים. "העלאת המע"מ מטבעה פוגעת קודם כול בעשירונים הנמוכים, שמנצלים חלק גדול יותר מהכנסתם לצריכה, להבדיל מהעשירונים הגבוהים יותר שיש להם גם הכנסה פנויה, שחלק גדול יותר ממנה הולך לחיסכון. העלאת שיעור המס במסגרת המדרגות פוגעת במעמד הביניים.

"ברור שצריך לסגור בור תקציבי, אבל מה התוצאה המוכחת של העלאת מסים? היא פוגעת בסופו של דבר בציות, ונוצר תמריץ יותר גדול לצערנו לא לשלם את המס המתחייב. הזגזוג בשיעורי המס גרוע למשק. בעבר ירדו שיעורי המס, ועכשיו הם עולים. מדיניות הזגזוג היא לא מדיניות נכונה לאורך זמן, אבל זאת המדיניות של נתניהו.

המומחים נחרצים בדעתם: גזירות המס לא יכניסו את הסכומים המיוחלים למדינה, לא יעזרו לסגור את הבור בתקציב, ולהיפך - יובילו אותנו למיתון כלכלי וידחקו את הציבור להפוך לעברייני מס. אז למה בכל זאת זה נעשה?

"התחושה היא שמדובר פה באיזה חוסם עורקים, מהיר וקל, כי זה נורא קל להעלות אחוז מע"מ ואת מס ההכנסה", מסכם עו"ד אלדד נח, לשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים.

"המדינה אוהבת פתרונות קלים ופועלת לייצר איזשהו שקט לתקופת זמן קצרה. הבעיה היא שכשהם אומרים לעצמם 'אנחנו צריכים כסף מהר, כאן ועכשיו', הם שוכחים שיש טווח ארוך ושצריך להסתכל קדימה.

"העלאת נטל המס לא תפתור את הבעיות. זה אולי ימלא את תקציב המדינה באופן זמני, אבל בהמשך לאנשים יהיה פחות כסף, ולכן הם יצרכו פחות, וכך המשק ייכנס לקיפאון".

הפתרונות של המומחים: כך נמלא את הבור

אחרי הביקורות על העלאת המע"מ ועל התוכניות להעלאת מס ההכנסה, והקריאות להטלת מע"מ דיפרנציאלי, מציעים המומחים מספר פתרונות חלופיים לבעיית הבור התקציבי. "גלובס" מציג חלק מן ההצעות. שטייניץ, לטיפולך.

פרופ' יוסף אדרעי: העלאת המס על ההון

"המס היום הוא רגרסיבי, לא פרוגרסיבי, מכיוון שהמס על ההון מוגבל ל-25%, בעוד שהמס על העבודה, יחד עם ביטוח לאומי ומס בריאות, מגיע ל-50% פלוס, בסביבות 54%.

"אם רוצים לתקן את הפרוגרסיביות, יש להגדיל את המס על ההון. אין סיבה שבעלי הכנסות מהון לא ישלמו ביטוח לאומי, ואין שום הצדקה שמי שמקבל הכנסה מהון משלם 25%, ומי שעובד משלם 50% מס.

"בנוסף, יש לנו השנה תקציב הטבות מס של כ-38 מיליארד שקל. אז תטפלו בבחינה מעמיקה של הטבות המס האלה, ותתחילו לבטל אותן. אין להן הצדקה כלכלית".

עו"ד אודי ברזלי: פיתויים לכסף מחו"ל

"אם מחפשים מאיפה להביא כסף, שיסתכלו קצת החוצה. יש המון רווחים לא ממוסים של ישראלים שנמצאים בחו"ל. במקום ללכת בשיטת המקל, צריך ללכת בשיטת הגזר, ולפתות להכניס את הכסף הזה פנימה. אם ישחררו את האפשרות להביא הביתה כסף מחו"ל, של חברות שמחזיקות פעילות בחו"ל, באמצעות מס מוקטן למשל, ייכנס לכאן הרבה מאוד כסף.

"רשות המסים התחילה בהליך של גילוי מרצון, אבל החלק הראשון שלו לא נחל הצלחה גורפת. החלק השני אמנם יותר טוב, אבל עדיין לא יביא לתוצאות המיוחלות.

"אם מחפשים מקורות, אלה המקורות - הכספים של ישראלים בחו"ל. יש פה מספרים מאוד גדולים של כסף - וגם של מס - שיזרום למדינה ויניע את הכלכלה. הגיע הזמן למצוא פיתוי ראוי לכסף הזה".

עו"ד זיו שרון: מתן חנינת מס

"נדמה לי שפתרון אלטרנטיבי, גם אם פחות מוסרי אבל יתרונותיו בצדו, יהיה מהלך של הרחבת בסיס המס על-ידי חנינת מס מוגבלת. הכוונה היא: מתן אפשרות, במבצע חד-פעמי שלאחריו גם תגיע אכיפה פלילית מוגברת, הן לגילוי מרצון כפי שהוא כרגע, והן לחנינת מס בשיעורי מס נמוכים לעברייני מס.

"זה אמור להוסיף לקופה עוד סכומים שאינם זמינים כרגע. אותם סכומים יגיעו גם לבנקים הישראליים, שסובלים כרגע מהיעדר מקורות למתן הלוואות.

"אז נכון שציבור משלמי המסים כדין לאורך כל השנים ירגיש לא בנוח, אבל כשהאלטרנטיבה היא העלאת שיעורי המס לאותו ציבור רחב, אני קורא לשקול את המהלך של חנינת מס חלקית".

עו"ד משה שקל: ביטול פטורים והטבות

"הפתרונות צריכים לבוא משני מקומות: ברמת המקורות וברמת השימושים בהם. ברמת השימושים, יש הרבה מאוד דברים בתקציב שאפשר להקטין בהם את הוצאות הממשלה. הסיבה שלא מקטינים את ההוצאות היא לא כלכלית, אלא פוליטית. נתחיל בקיצוץ בתנאי הפנסיה המפליגים למשרתי קבע, ונמשיך במקורות אדירים שהולכים לישיבות, להתנחלויות ועוד.

"ברמת המקורות, אפשר היה לנסות לגבות את הכספים ממקורות אחרים בלי להעלות את המיסים לכלל הציבור. נתחיל בהטבות לכל מיני סקטורים שאין להם מקום. למשל, חוק אזור סחר חופשי אילת או מע"מ אפס על כל הפירות והירקות ומע"מ אפס לתיירים. ישנם עוד ציבורים שנהנים מהטבות מוזרות, כמו יישובי ספר ביהודה ושומרון שנהנים מנקודות זיכוי.

"אפשר למצוא עוד הרבה מאוד מקומות של פטורים והטבות מס, שהיו חוסכים את העלאת המס על כולם. הבעיה היא שלא מחפשים".

רו"ח גידי בר-זכאי: הטבות מס לתושבים חוזרים

"שר האוצר ייטיב לעשות אם יתמקד בתוכניות שיאפשרו למשוך פנימה כספים רבים מחו"ל, במסגרת הטבות לתושבים חוזרים, שהשר משום מה דחה אותן רק לפני חודשים ספורים.

"אפשר להביא כספים גם בתוכנית של משיכת דיבידנדים בזול בגין כספים שנמצאים בחו"ל. רצוי לקדם גם את הוראת-השעה בעניין שחרור הרווחים הכלואים על-פי חוק עידוד השקעות הון.

"הבעיה: כל התוכניות האלה מעוררות זעקה. הן לא עולות כלום למשלם המסים, ויעשירו את הקופה - אבל בממשלה מפחדים לקדם אותן, ובסוף בגלל הפחד שלהם הם 'דופקים' את מעמד הביניים, כי זה נראה להם פחות מפחיד".