ליברמן יואשם במירמה והפרת אמונים; תיק חברות-הקש ייסגר

שר החוץ אביגדור ליברמן מואשם בסעיף מירמה והפרת אמונים בפרשת השגריר בבלארוס, וכתב האישום נגדו יוגש לבית המשפט לאחר שהכנסת תסיר את חסינותו - כך עולה מנוסח כתב האישום ששיגר היום (ה') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין ולסנגוריו של ליברמן.

ליברמן מואשם כי מינה את זאב בן-אריה לראש המטה המדיני שלו ולאחר מכן לשגריר בלטביה, לאחר שבתפקידו כשגריר בבלארוס הדליף בן-אריה לליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור הדין שהתבקש להעביר לרשויות האכיפה של בלארוס. במשרד המשפטים גורסים כי בעבירה שבה מואשם ליברמן יש משום קלון.

"בכהונתו כשר החוץ המופקד על שירות החוץ של המדינה, ביצע הנאשם במהלך מילוי תפקידו מעשי מירמה והפרת אמונים הפוגעים מהותית בציבור", כתבה התובעת, עו"ד מיכל סיבל-דראל. "ליברמן יזם ופעל למימוש מינויו של בן-אריה ליועץ במטה שר החוץ, כשהוא מודע למעשיו הפסולים של בן-אריה, שבוצעו בפניו, בעניינו שלו, ועבורו; ליברמן נתן לבן-אריה הסכמתו ונמנע מלהניאו מלהתמודד על תפקיד השגריר בלטביה, וכן פעל לאישור מינויו לתפקיד זה בוועדת השרים ובממשלה, תוך שנמנע מלהביא לידיעתן של ועדת המינויים של משרד החוץ, של ועדת השרים, ושל ממשלת ישראל, את הידוע לו על אודות מעשיו החמורים של בן-אריה בפרשת מסירת המידע הסודי".

בכתב האישום מתואר עוד כי ליברמן ביצע את הפעולות הללו ביודעו שבן-אריה עבר עבירה פלילית כשמסר לו מידע סודי מתוך מסמך חיקור הדין, ושבן-אריה הפר "הפרה גסה של האמון שניתן בו כמי שמופקד על הטיפול החסוי בבקשות לעזרה משפטית מטעם רשויות האכיפה בישראל", דבר שהפך אותו לבלתי ראוי להתמנות לתפקיד רגיש נוסף במשרד החוץ.

ליברמן, נטען בכתב האישום, פעל ביודעו שבן-אריה פעל במטרה להיטיב עמו, וכי במינויו לתפקידים הבאים "היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים, או שהדברים עשויים היו להיראות כהענקת גמול אסורה כאמור".

כתב האישום יוגש לבית המשפט לאחר שיחלפו 30 יום מהגשת בקשת הסרת החסינות לכנסת, או אם הכנסת תקיים דיון קודם לכן, או אם ליברמן יודיע כי אינו עומד על חסינותו.

תיק חברות-הקש ייסגר

"נותרו שאלות ותמיהות לא מבוטלות נוכח ראיות שהצביעו לכאורה על מעורבותו של אביגדור ליברמן בחברות ועל זיקה פסולה שלו אליהן. סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות מספיקות אינה מהוה תעודת הכשר ציבורית, ואין בה כדי למחוק כליל רישומן של תמיהות אלה. יקרא הציבור וישפוט".

כך כתב היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ב"דוח הציבורי" שפירסם היום, המנמק על פני 100 עמודים את החלטתו לסגור את תיק החקירה העיקרי נגד שר החוץ אביגדור ליברמן בפרשת חברות-הקש.

במקביל פנה וינשטיין כאמור ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בבקשה להסיר את חסינותו של ליברמן, כדי לאפשר הגשת כתב אישום נגדו באשמת הפרת אמונים בפרשת השגריר בבלארוס.

המסמך שפירסם וינשטיין כולל גם את חוות-הדעת שהגיש לו פרקליט המדינה, משה לדור, התומך בהגשת כתב אישום נגד ליברמן בפרשה העיקרית. ואולם, וינשטיין מדגיש כי לדור כתב לו כי נוכח הקשיים הראייתיים הייחודיים בתיק זה, גם עמדתם של הפרקליטים התומכים בסגירת התיק היא סבירה.

מתברר כי לצד לדור ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות אביה אלף, התומכים בהגשת כתב אישום, תמכו בעמדה זו גורמים נוספים בצמרת משרד המשפטים - המשנה ליועץ לעניינים פליליים, עו"ד רז נזרי, והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר.

מולם עמדו וינשטיין עצמו, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שוקי למברגר, צוות הפרקליטים המטפל בתיק במחלקה הכלכלית ועו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל-אביב, שצורף לתיק.

החלטתו של וינשטיין מפרטת את הקשיים הראייתיים הניכרים בתיק, לרבות הבעיות בהבאת עדים שיתמכו בראיות המפלילות. ביניהם, יוסף שולדינר שהלך לעולמו ב-2006; עד נוסף תושב מולדובה שמת בשנת 2008 לאחר חקירתו, ועד תושב רוסיה, שלא אותר ולא נחקר; וכמובן העדה דניאלה מורצי, רואת החשבון מקפריסין, שעמה נערך ראיון נוסף בקפריסין לפני כחודש, בשל סירובה להגיע לישראל, ושבו סירבה להשיב על כל השאלות שנשאלה. "ראיון זה הבהיר כי קיימת סבירות גבוהה שדניאלה לא תשתף פעולה עם התביעה במהלך עדותה", כתב וינשטיין.

עיקרו של ה"דוח הציבורי" כולל פירוט של הקשיים הראייתיים שהובילו להחלטה לסגור את התיק. ואולם היועץ מדגיש כי "בחינה דקדקנית של חומר הראיות מעלה שלא נשלל החשד, ולפיו ליברמן נקט מסכת מורכבת של תחבולות, השלובות זו בזו, ופעל כדי להסתיר את מעשיו, כדי לאפשר לו להמשיך בעסקים וליהנות מפירותיהם, גם במהלך כהונתו הציבורית. אלא שמאידך, לא ניתן לשלול את האפשרות לפרש את הראיות גם בדרך אחרת, המציעה הסברים חלופיים לתמונה פלילית זו".

החשדות נגד ליברמן התמקדו בכך שמאז שנת 1997 הוא הקים רשת עסקית ופיננסית בישראל ובמדינות שונות, ובהן קפריסין ואיי הבתולה. באמצעות חברות אלה הוא קיבל לאורך השנים תקבולים כספיים ניכרים, לרבות בתקופות שבהן כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלה.

וינשטיין מציין כי לאחר שניתנה הכרעת הדין במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוכנה בפרקליטות חוות-דעת ביחס להשפעת הפסיקה על עניינו של ליברמן - בפרק העוסק במידת הפליליות שבהסתרת דיווחים שבהם מחויבים השרים מכוח כללי אשר.

"בסופו של יום הגעתי לכלל מסקנה כי לא הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת לכך שטביעות אצבעותיו של ליברמן בחברות, לאחר תחילת כהונתו כשר, יהיה בהן כדי להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי לליברמן נותרה זיקה אסורה לחברות", סיכם וינשטיין, "התשתית הראייתית אינה רציפה, קוהרנטית וברורה דיה כדי לבסס מסקנה אחת ויחידה".

"ללא חומרה קיצונית"

סנגוריו של ליברמן, עורכי הדין ירון קוסטליץ ועודד גזית ממשרד ד"ר יעקב וינרוט ועורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני ממשרד אדרת-שמחוני, מסרו כי הם מכבדים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ושוקדים על לימודה.

בעניין פרשת הדיווח על מעשי השגריר, הסנגורים מציינים כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר בנסיבות דומות של אי-דיווח על-ידי שר המשפטים דאז, כי "באי-הבאה של מלוא המידע הרלוונטי על-ידי נושא מישרה - ולו מישרה רמה - עובר לקבלת החלטה, לא טמונה חומרה כה קיצונית המחייבת שבית משפט יורה להעבירו מתפקידו".

לטענת הסנגורים, הדברים הללו מדברים בעד עצמם.