עלייה במספר התלונות המוצדקות כנגד שופטים: דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2012, שהוגש היום (ג') על-ידי הנציב, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, חושף כי בשנה החולפת נמצאו 101 תלונות מוצדקות כנגד שופטים, לעומת 89 תלונות מוצדקות בלבד ב-2011 - עלייה של 13%.
בסך-הכול טיפלה הנציבות בשנה החולפת ב-1,084 תלונות, מתוכן 930 שהוגשו ב-2012 ו-154 שנותרו לטיפול מ-2011. הנציב נתן החלטות ב-968 תלונות, וב-116 נוספות הטיפול נמשך גם ב-2013.
מתוך התלונות שבהן ניתנו החלטות, ב-327 נמצא כי מדובר בתלונות שאין לבררן, מאחר שאינן מצויות בסמכות הנציבות. ב-641 תלונות שהתבררו לגופן, 101 תלונות נמצאו מוצדקות, 460 תלונות נדחו לאחר בירור, ב-54 תלונות הבירור הופסק מסיבות שונות, וב-26 תלונות הבירור מוצה, דהיינו התלונה היתה מוצדקת אך עסקה בעניין פעוט שתוקן או טופל.
מבין התלונות שטופלו לגופן, מתברר כי 3 מבין 15 התלונות שהוגשו כנגד שופטי בית המשפט העליון נמצאו מוצדקות. לגבי שופטים מחוזיים, מתוך 93 התלונות שבוררו לגופן, 12 נמצאו מוצדקות, וב-3 תלונות הבירור מוצה.
מדובר בשיעורים גבוהים יחסית של תלונות מוצדקות מתוך סך התלונות הרלוונטיות - וזאת אף שבסטטיסטיקה שמפרסם הנציב מצויים שיעורים נמוכים יותר כביכול של תלונות מוצדקות, שכן הוא איננו מחשיב את התלונות "שבירורן מוצה" במסגרת התלונות המוצדקות, ובנוסף הנתונים מוצגים מתוך סך כל התלונות שהוגשו.
5 שופטי שלום, שני שופטי בית משפט לענייני משפחה ודיין אחד בבית הדין הרבני האזורי ספגו במהלך 2012 שתי תלונות מוצדקות לכל אחד מהם. שופט בית משפט מחוזי ושופט בית משפט לענייני משפחה ספגו כל אחד 3 תלונות מוצדקות, ושיאן התלונות המוצדקות שנמצאו נגדו הוא שופט בבית המשפט לענייני משפחה, שבעניינו נמצאו, רק בשנה האחרונה, לא פחות מ-4 תלונות מוצדקות.
עלייה בתלונות על סחבת
כמו בשנים קודמות, יותר משליש מהתלונות המוצדקות (37 מתוך 101) עסקו בסחבת בניהול תיקים ובמתן החלטות ופסקי דין. כרבע מהתלונות המוצדקות (25) עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של שופט. 21 תלונות מוצדקות עסקו בליקויים בניהול המשפט, 16 תלונות מוצדקות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, ושתי תלונות מוצדקות נגעו להתנהגות של שופטים מחוץ לכס השיפוט.
הנתונים משקפים עלייה בשיעור התלונות המוצדקות העוסקות בסחבת בבתי המשפט, לעומת השנים הקודמות.
שתיים מ-3 התלונות המוצדקות כנגד שופטי העליון עוסקות בסחבת: במקרה אחד, חלפו יותר מ-8 שנים מאז הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון, ועד שניתן בה פסק דין. הנציב קבע כי "מדובר בבקשת רשות ערעור (בר"ע) שאינה מן המורכבות, ולמרות שלא נמסרה לנציב מהות התקלה, לא יכול להיות ספק כי מדובר בתקלה חמורה, שחובה להסיק ממנה את המסקנות האופרטיביות המתבקשות, כדי לחסום לחלוטין אפשרות להישנות מקרה דומה".
בבקשת רשות ערעור אחרת שנדונה בעליון, התבקש המתלונן להגיב להצעה שהעלה השופט במהלך הדיון. עורך דינו הודיע כי המתלונן איננו מקבל את ההצעה, אך חלפו 31 חודשים מאז הודעת עורך הדין, ועד למתן החלטה בבר"ע. 3 בקשות למתן החלטה שהוגשו לבית המשפט במהלך אותו זמן לא זכו כלל למענה.
בסופו של דבר קבע הנציב כי התלונה בגין הסחבת מוצדקת: "מבלי להתעלם מהעומס הרב המוטל על שופטי העליון, מתן פסק דין כעבור 31 חודשים מיום שהודיע המתלונן כי אינו מקבל את הצעת בית המשפט לפשרה, חצה באופן ניכר את הזמן הסביר למתן פסק דין".
המקרה השלישי שבו נמצאה תלונה מוצדקת נגד שופט בית המשפט העליון, עוסק בכך שהשופט לא גילה לצדדים נגיעה אישית שיש לו לאחד הצדדים או לנושא הדיון, וזאת בנימוק שהדבר אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים ולפסילת השופט מלשבת בדין.
לדעת הנציב, "ייתכנו מצבים שלא הוכרו בדיני הפסלות כמקיימים את המבחן של חשש ממשי למשוא-פנים, אך עדיין נוצר בהם ניגוד עניינים אתי, ובמצבים אלה מטילה האתיקה השיפוטית על השופט חובה אתית שלא להיעצר בדיני הפסלות. חלה עליו חובת יידוע של העובדות, אף אם סבר כי אין הן מעלות עילת פסלות".
"הבייבי של ביניש"
אחד המקרים החמורים המובאים בדוח הנציב נוגע לשופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, שנפסל מלדון בתיק פלילי של פעילת ימין, לאחר שאמר כי המשנה לפרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן (כיום המשנה ליועמ"ש), הוא "הבייבי של דורית ביניש", וכי בכוונתו לעכב את מתן פסק הדין בתיק עד לאחר פרישתה של ביניש מכס השיפוט, כדי שהחלטתו תגיע ל"גורמים אובייקטיביים".
ההחלטה בעניינו של פולוק ניתנה בעקבות תלונה של פרקליט המדינה, משה לדור, ובקשת בירור שהגישה לנציב ביניש עצמה. גולדברג דחה את תגובתו של פולוק לתלונה, שלפיה "המיוחס לו מקורו בקונספירציה של גורמי תביעה שעשו יד אחת נגדו כדי למנוע ממנו לדון בתיקים מסוימים".
לדעת הנציב, "דברי השופט לא ראויים היו להיאמר, והם פגעו בנשיאת בית המשפט העליון ובאותו גורם בכיר. אין בסגנון שבו השתמש השופט כדי להוסיף כבוד לבית המשפט".
פרשת אלשיך
בדוח הנציב מככבת גם פרשת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, שאף שהתלונה בעניינה - בנוגע להכנסת תיקונים לפרוטוקול דיון שלא שיקפו את הנאמר בדיון - נמצאה מוצדקת על-ידי הנציב כבר במאי 2012, ולמרות הסיכום שהושג בין בכירי לשכת עורכי הדין לבין שר המשפטים היוצא, יעקב נאמן, היא עדיין יושבת על כס השיפוט.
"גם כאשר השופט מקריא בעל-פה החלטה באולם", מצטט הנציב מתוך ההחלטה שנתן בעניין אלשיך, "אין בסמכותו לשנותה לאחר מכן. אף אם נאמץ את האסכולה הנוחה בפסיקה, כי אין חובה על בית המשפט לקבל את עמדת הצדדים טרם ביצוע התיקונים, ורק מוטב שייעשה כן, אין בכך לפטור את בית המשפט ממתן החלטה מנומקת לתיקונים. מדובר במקרה שבו נעשו תיקונים בהחלטה ללא שמיעת טענות עורכי הדין וללא הנמקה.
"גם לא ניתן לומר שבמקרה זה היה בית המשפט מוסמך לשנות שינויים מהותיים, כיוון שלא 'קם מכיסאו', והעניין שטיפל בו נמצא עדיין בחזקתו, והוא רשאי לעיין בו מחדש ולשנותו. בנסיבות המקרה, יצאו ההחלטות ופסק הדין בגירסה הראשונה של הפרוטוקול מתחת ידי בית המשפט לאוויר העולם עם שימועם, ומלאכתו נגמרה כשיצאו עורכי הדין מהאולם, ונשללה מהם האפשרות להסב את תשומת-לב בית המשפט לטעות מצידו בתיקון ההחלטה".
"אוף, אתה מרגיז"
דוגמאות נוספות לתלונות על שופטים שהתבררו כמוצדקות: שופטת בית משפט שלום אמרה במהלך דיון לאחד מעורכי הדין שהופיעו בפניה: "אוף, אתה מרגיז". הנציב קבע כי התלונה נגדה מוצדקת: "אף אם לדעת השופטת היה המתלונן טרחן וקטנוני, היה עליה לשלוט ברוחה ולא לתת ביטוי לדעתה עליו במהלך הדיון".
שופט תעבורה אמר באחד הדיונים שהתקיימו בפניו כי "לעדות של איש חוק הוא נותן משקל של 51%, ולדבריו של נאשם רק 49%". הנציב מצא את התלונה נגדו מוצדקת: "אמירה כזאת משדרת מסר, עוד לפני הדיון, כי דעת בית המשפט ננעלה להרשיע את הנאשם".
הסכנה משופט לא ראוי
בשיחה עם עיתונאים שהתקיימה אחרי הגשת הדוח הבוקר מתח גולדברג ביקורת על עמדתו של נשיא העליון גרוניס, שצוטט בשבועות האחרונים כמי שמתנגד להעברתם מכהונה של שופטים שחוקים, בנימוק שהדבר יפגע בתנאי הפנסיה שלהם.
"אסור לשופטים כאלה לשבת על כס המשפט ולקבוע גורלות של מתדיינים", אמר הנציב, "אינני רואה איך ניתן לקבל עמדה לפיה יש להעדיף אינטרס אישי של השופט על אינטרס ציבורי ולאפשר לשופט שאינו ראוי להמשיך לשבת על כס המשפט רק משום שהפנסיה שלו תהיה נמוכה. אני רואה לנגד עיני את הרופא המנתח שאינו ראוי להמשיך בתפקידו, אבל הוא ממשיך רק בגלל הפנסיה. הסכנה משופט לא ראוי אינה פחותה ממנתח שאינו ראוי".
בתגובה לנתוני הדוח הודיעה הנהלת בתי המשפט כי "ביחס לתלונות שנמצאו מוצדקות על התנהגות בלתי ראויה באולם הדיונים - לא ניתן להתייחס בביטול להשפעת העומס והצורך לתפקד בתנאי לחץ על התנהלות בית המשפט. יש לזכור כי אמנם השופט הוא המנהל את האולם, אך האווירה באולם מושפעת גם מהתנהגות בעלי הדין ובאי-כוחם".
מחסור בשופטים
את התלונות בדבר סחבת במתן החלטות ופסקי דין תולה הנהלת בתי המשפט ב"חוסר ניכר של שופטים שבו פעלה המערכת במשך תקופה ארוכה, ורק לאחרונה אוישו כל תקני השיפוט במערכת".
יצוין, עם זאת, כי בשנה החולפת פעלה מערכת המשפט בתקן מלא לחלוטין, וכל תקני השיפוט הקיימים היו מאוישים.
נשיא העליון, השופט גרוניס, מסר עם הגשת הדוח כי "עבודתו של נציב התלונות על שופטים היא חשובה ומוערכת על-ידי המערכת. מהדוח ניתן ללמוד על האחריות הרבה המונחת על כתפי השופטים, על העומס הרב השורר במערכת והשפעתו על המערכת ושופטיה ועל האילוצים השונים שעימם מתמודדים השופטים, הנובעים מחוסר בכוח-אדם ובמשאבים. כל אלה משפיעים על עבודת השופטים והתנהלות המערכת. אנו מקווים כי פעולותיה של המערכת לשיפור השירות בכל המישורים יישאו פרי".
נושאי התלונות המוצדקות
התלונות במספרים
* 1,084 תלונות טופלו בנציבות ב-2012
* 101 תלונות נמצאו מוצדקות
* 460 תלונות נדחו לאחר בירור
* 54 תלונות - בירורן הופסק מסיבות שונות
* 26 תלונות נמצאו מוצדקות, אך עסקו בעניין פעוט שתוקן/טופל
* 3 תלונות מוצדקות נגד שופטי עליון מתוך 15 שהוגשו
נושאי התלונות המוצדקות
* 37 - על סחבת בניהול תיקים ובמתן החלטות ופסקי דין
* 25 - על התנהגות בלתי ראויה של שופט
* 21 - על ליקויים בניהול המשפט
* 16 - על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי
* 2 - על התנהגות של שופטים מחוץ לכס השיפוט