סומך-חייקין: דברי ההסבר של יחימוביץ' לחוק גובלים בדיבה

הצעת החוק של יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', להחיל רוטציה בין משרדי רואי החשבון המבקרים את המוסדות הפיננסיים ולהגביל את תקופת העסקתם ל-5 שנים בלבד, עוררה הדים רבים מאז הונחה על שולחן הכנסת. בימים אלה מחריף העימות סביב ההצעה.

פירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין, בניהול רו"ח גד סומך, טוענת כי הצעת החוק נועדה במידה רבה לשבור את המונופול שלו בתחום ביקורת הבנקים. משרד סומך-חייקין יצא באופן חזיתי נגד ח"כ יחימוביץ' ומאשים אותה בהוצאת דיבה לכאורה. גורמים במשרד מסרו ל"גלובס" כי "הצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ' משוללת כל ביסוס, ודברי ההסבר שלה להצעה אף גובלים בדיבה".

לדברי סומך-חייקין, המבקר 4 מבין 5 הבנקים הגדולים בישראל, הביקורת החשבונאית אינה מתערבת בהתנהלות הבנק מול לקוחותיו, נושא האסור על-פי חוק, אלא מתמקדת בביקורת דוחותיו הכספיים בלבד.

עוד נמסר מהמשרד, בתגובה להצעת החוק, כי "הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר נתבקש לחוות את דעתו בנושא שירותי הביקורת החשבונאית שמעניק סומך-חייקין בענף הבנקאות - מצא לנכון, על סמך החומר שהובא בפניו על-ידי חימוביץ', שלא להתערב בנושא.

"יצוין בנוסף כי קיימת ביקורת משותפת למשרד סומך-חייקין ולמשרד ראיית חשבון נוסף בכל אחד מ-3 הבנקים הגדולים, זאת מסיבות היסטוריות ובעידוד הפיקוח על הבנקים".

"צורך בהכרה, מיומנות ומומחיות"

משרד סומך-חייקין מבהיר עוד כי "נושא הרוטציה בביקורת החשבונאית בענף הבנקאות נדון בחודשים האחרונים באירופה ובארצות-הברית במסגרת ועדת באזל, שהיא האורים והתומים של הרגולציה הבנקאית, והמלצותיה מהוות בסיס גם להוראות המפקח על הבנקים בישראל. לפני חודשיים פרסמה הוועדה מסמך מקיף בעניין מבקר חשבונות חיצוני של תאגיד בנקאי.

"המלצותיה קובעות כי בחירת מבקר חשבונות חיצוני נתונה לשיקול-דעת ועדת הביקורת של הבנק. אין שום דרישה לרוטציה, ויותר מכך - הוועדה שמה דגש רב על הצורך שמבקר החשבונות יכיר את עסקי הבנק, ותהיה לו מיומנות ומומחיות בענף. הוועדה מזהירה מהסיכון של אובדן ידע ופגיעה בטיב הביקורת עקב החלפת המבקר".

אנשי המשרד הדגישו כי "מן הראוי היה להמתין לתוצאות ולמסקנות הסופיות של דיוני הוועדה מתוך כוונה לאמצן ככתבן וכלשונן, כפי שנעשה בסוגיות חשבונאיות אחרות".

לטענתם, התמחות ענפית של העוסקים בראיית חשבון נהוגה כיום בכל המדינות המפותחות בעולם. "צר לנו כי יש המייחסים הקשרים שליליים למושגים דוגמת התמחות ומקצועיות, תוך ניסיון לפגוע ביושרה נטולת הדופי של משרד סומך-חייקין".

"חסר זוג עיניים נוסף"

לפני כשנה חשפו כתבי "גלובס" סטלה קורין-ליבר ועירן פאר כי על-פי טיוטת דוח קרן המטבע הבינלאומי, לפירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין יש "כמעט מונופול" בתחום ביקורת הבנקים בישראל.

בטיוטת הדוח מתחו אנשי קרן המטבע ביקורת על התופעה וכתבו, בין היתר, כי חסר "זוג עיניים נוסף", מלבד משרד סומך, לביקורת הבנקים. ב

דוח הסופי של קרן המטבע הניסוח התרכך, ונכתבו דברים כלליים יותר שלפיהם צריך לתת מקום ליותר שחקנים בשוק הביקורת על הבנקים בישראל.

נראה כי הפרסומים האלה הובילו, בין היתר, לביקורת של יחימוביץ' על התופעה. בהמשך היא פנתה ודרשה מהרגולטורים להפסיק את המונופול של סומך בתחום הביקורת החשבונאית על הבנקים, ולקיים רוטציה בין המשרדים של רואי החשבון המבקרים בנקים.

לדבריה, "בשנת 2012 התפרסמה הערה בדוח קרן המטבע העולמית על כך, שבאופן תמוה רואה חשבון אחד (סומך-חייקין) מבצע ביקורת חשבונאית כמעט על כל הבנקים בישראל ועל מרבית נוטלי האשראי במגזר העסקי. קרן המטבע המליצה למפקח על הבנקים, דודו זקן, לטפל בכך מיידית, ולהתיר את המונופול".

במכתב ששלחה יחימוביץ' למפקח על הבנקים, דודו זקן; ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר; לממונה על שוק ההון, פרופ' עודד שריג; וכן לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה; דרשה יחימוביץ' להחיל חובת רוטציה בין משרדי רואי החשבון, אולם הנושא לא קודם מאז.

"מתכון ודאי לכשל שק"

בשבוע שעבר הניחו יחימוביץ' וחברי הכנסת רובי ריבלין ומאיר שטרית על שולחן הכנסת את הצעת החוק לרוטציה של רואי החשבון המבקרים את המוסדות הפיננסיים.

יחימוביץ' אמרה כי "קיים היום מצב מעוות שבו משרד רואי חשבון אחד, סומך-חייקין, מבקר 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים בישראל. ריכוזיות הביקורת בגופים אלה - ועמה גם ריכוז המידע על עסקים ועל עסקות בידי מעטים - היא מתכון ודאי לכשל שוק. יש במצב הזה פוטנציאל מובנה לניגודי עניינים חריפים העלולים לפגוע באינטרס הציבורי".

יחימוביץ' גם המחישה בדוגמה: "באחרונה ראינו ביטוי מובהק לבעייתיות הזו, בפרשת גנדן-לאומי, שבה אותו רואה חשבון נתן שירות לשני הצדדים המעורבים, ובכך הופקרו כספי הציבור לידי קומץ בעלי שליטה. החוק נועד לתקן את המציאות המבישה הזו".

יחימוביץ' התייחסה למעורבות של רו"ח גד סומך בפרשת גנדן-לאומי. "כמי שמשמש בו-בזמן גם רואה החשבון המבקר של קבוצת אי.די.בי וגם של בנק לאומי (ושל רוב הבנקים האחרים), שלו חבה הקבוצה כספים".

לטענתה, הדבר מונע מסומך לבקר כראוי את הסיכונים הפיננסיים והיציבותיים הגלומים בהחלטתה של מנכ"לית לאומי ביחס למחיקת חובות של לקוחות המבוקרים על-ידו.

"תמיד בריא שבכל גוף פיננסי גדול תהיה רוטציה בביקורת"

אם תתקבל הצעת החוק של שלי יחימוביץ' להחיל רוטציה בין משרדי רואי החשבון המבקרים את המוסדות הפיננסיים, ולהגביל את תקופת העסקתם ל-5 שנים בלבד, צפויה להיות לכך השפעה רבה על פירמות רואי החשבון המובילות בארץ.

אמנם משרד סומך-חייקין, ששולט כיום בשוק ביקורת הבנקים, עלול להיפגע מהחוק; אבל משרדים מובילים אחרים בארץ, כמו דלויט-בריטמן- אלמגור וארנסט-אנד-יאנג-קוסט-פורר, צפויים להרוויח.

"גלובס" פנה בימים האחרונים למספר משרדי ראיית חשבון כדי לקבל את תגובתם להצעת החוק. אולם הם העדיפו לעמוד בינתיים מהצד ולא להתבטא בנושא בפומבי, כנראה מחשש לחבל בהצעת החוק שתיטיב עמם. גם נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דודי גולדברג, סירב להביע דעתו על הצעת החוק.

רואה חשבון בכיר, שגם הוא סירב להזדהות, אמר לנו כי הוא תומך עקרונית בהצעת החוק של יחימוביץ'. "ברמה העקרונית, תמיד בריא שבכל גוף פיננסי גדול משמעותי תהיה רוטציה בביקורת, כי אחרת המבקר מתחיל לבדוק את עצמו. אם הוא מגלה טעות אחרי 5 שנים, זו טעות שהוא עשה, וסביר שהוא לא יחשוף אותה".

רואה החשבון הבכיר ציין עוד כי הרוטציה דרושה כדי להגן על כספי הציבור, ולכן בסך-הכול היא ראויה ונכונה. עם זאת, להצעת החוק יש גם חסרונות. "ללמוד גוף ענק כמו בנק 'על הקרביים שלו' זה מסובך, ושכר הלימוד עלול להיות כבד. הניסיון בביקורת מאפשר התמקצעות, ורוטציה תיצור מצב שזמן רב יוקדש ללימוד הנושא".

רואה החשבון הוסיף כי המצב כיום הוא שיש נהלים רבים בנוגע לתחום הביקורת על הבנקים. ובין היתר בנוגע לבנקים, מתקיימת לעתים ביקורת משותפת של שני משרדי ראיית חשבון.

יחימוביץ': "סבך קשרים פסול"

בתגובה לדבריו של סומך-חייקין מסרה ח"כ יחימוביץ': "דברי ההסבר של סומך-חייקין, שרצופים איומים מרומזים, נובעים מן הסתם מהלחץ מפני הצעת החוק, ובכל מקרה נשמעים כדברים של מי שיוצא אל השמש וראשו מרוח בחמאה. במשך שנים התגאה משרד זה בראש חוצות בנתח השוק הגדול שלו בקרב ספקי האשראי ונוטלי האשראי כאחד. זו לא אשמתם - אשמים רגולטורים רופסים, שאת מחיר רפיסותם, בדמות קריסת אי.די.בי, מחיקת חובות לטייקונים על-ידי הבנקים ועוד, כולנו משלמים.

"היה ראוי שגל הסדרי החוב, התספורות של הטייקונים והתשואות העגומות של כספי החיסכון והפנסיה שלנו - יגרמו לרגולטורים להגביל את סבך הקשרים הפסול בין סומך-חייקין למערכת הפיננסית, ואם הם לא יעשו זאת - תעשה זאת הצעת החוק הפרטית שלנו".