כלבי השמירה הרגולטורים מייללים על כך שנכשל ניסיונם לחייב חברי כנסת לחשוף את השקעותיהם במניות, לאחר שהקואליציה הפילה את הצעת החוק למניעת ניגוד עניינים של חברי כנסת. המהלך הוצג בתקשורת כאילו במצב הנוכחי, חברי הכנסת מנצלים לרעה את המידע שהם נחשפים אליו, ורק חשיפת החזקותיהם במניות תשים קץ לתופעה המכוערת.
"מה יש להם להסתיר?" היתממו התומכים בהחלטה, "הרי מי שפועל באופן תקין לא צריך לחשוש מחשיפה". זו גישה בסגנון האח הגדול של אורוול, והיה אפשר לקבל אותה, לו היה ניתן לוודא שהיא תופנה רק נגד חברי הכנסת. הרי מה אכפת לנו שחברי הכנסת יאלצו לפרסם את החזקותיהם? בייחוד אלו שלא הצבענו עבורם ואלו שאנו ממש ממש לא סובלים.
כאן בדיוק הבעיה. לכל אחד מאתנו יש חבר כנסת שהוא ממש ממש לא סובל ולכן הרצון לחשוף אותו גובר אצל רבים על השאלה הפשוטה אם הפגיעה בפרטיות היא כה נדרשת? גרוע מכך, התאווה לחשיפה של פוליטיקאים משכיחה מאתנו שאותם צעדים יכולים להיות מופנים גם כלפינו ביום מן הימים. ככה זה עם רגולציה. מתחילים בקטן ומרחיבים את היריעה כל הזמן. הרגולציה אף פעם לא קטנה.
זו טבעה של רגולציה. ברגע שהתרגלת שסוג מסוים של חשיפה הוא בסדר, יבואו הרגולטורים השונים ויאמצו את אותה חשיפה לקבוצות אחרות. בכנסת הקודמת התחבטה ועדת הכספים בשאלה עד כמה לאפשר חדירה לפרטיות של מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות. הרשות לניירות ערך ביקשה לחשוף בפומבי את היקף הנכסים המנוהלים של הגופים הללו. אך חברי הכנסת שדנו בכך, סברו שהחשיפה מוגזמת ולא הסכימו לבקשה.
מה היה קורה אילו חברי הכנסת היו בעצמם חשופים? סביר להניח שהבקשה ההיא של הרשות לניירות ערך היתה נראית להם יותר טבעית. הרי ברגע שהתרגלת לרעיון שהחשיפה היא לא נוראית אז החלת החשיפה על אחרים כבר הופכת להיות קלה יותר.
המדהים הוא שאין כבר צורך בחשיפה פומבית כדי למנוע ניצול לרעה. התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת היום לעלות על ניצול לרעה של אינפורמציה בעזרת תוכנות מחשב משוכללות. ממש כפי שסוכנות הביון האמריקאית מנתחת אוקיאנוס של נתונים כדי למצוא סימנים של פעילות טרוריסטית, כך גם הרשות לניירות ערך מנתחת את ים הנתונים הנגישים לה כדי למצוא פעילות חשודה. היה אפשר לצפות שההתקדמות הזו בשימוש באמצעים מתוחכמים דווקא תאפשר לרשויות השונות להקל על המפוקחים, אבל לא כך.
הקלה על מפוקחים זה משהו שלא בא טבעי לאף רגולטור. זה פשוט לא משהו שהוא חלק מהגדרת המשימות של אלו שמונו להסדיר פעילויות שונות. רגולטורים הם ממש כמו רשויות מקומיות. הם יודעים טוב מאוד מתי והיכן להקים פסי הרעדה (באמפים) שיאטו את הנהיגה ויבטיחו שתנועה בכביש תהיה בטוחה יותר, אבל הם אף פעם לא מתנדבים להסיר אותם.
האם יש מישהו שנתקל פעם ברשות מקומית שהגיעה למסקנה שפס הרעדה כלשהו איננו נחוץ והסירה אותו? האם ראיתם פעם טרקטור שנשלח להוריד פס הרעדה לאחר שהתנועה בכביש הפכה להיות בלתי נסבלת או איטית מידי? מבחינת הרשויות המקומיות, הקלה על הנהגים נתפסת כפשרה בבטיחות, ובבטיחות אף אחד לא מוכן הרי להתפשר.
באותה מידה, אף רגולטור לא מוכן להסתכן ולבטל מגבלה שהועברה כבר והוחלה על המפוקחים. מבחינת כל רגולטור, הסיכון גדול מידי. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו עם עוד ועוד רגולציות, עוד ועוד פסי הרעדה שמתווספים לרגולציות ופסי הרעדה שכבר קיימים. גם עכשיו כשכולם מסכימים שעודף הרגולציה הוא זה שהביא לירידה הגדולה במחזורים ובשוק ההון, גם עכשיו, עדיין קשה לרגולטורים להסיר את המכשולים הללו ולאפשר לתנועה לזרום. גם עכשיו יש ניסיון לנהל דיון על גובה המכשול ולא על מידת נחיצותו.
יושב ראש הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, זיהה נכון את הצורך לעשות דה רגולציה. לאחר תקופה לא קצרה של פעילות רגולטורית, נוצרו לא מעט מכשולים שיש להסירם. הנה רשימה חלקית בלבד של מכשולים כאלו שהסרתם תשחרר חלק מהמעצורים שמפריעים לשוק ההון:
- ביטול תהליכים בירוקרטים דקדקנים בפתיחת החשבון, ועידון של תהליך אפיון הצרכים הנדרש. התהליך הנוכחי מעיק גם על הלקוחות וגם על מערכי השירות והתפעול בגופים המפוקחים.
- ביטול של סדרת חוקים ותקנות שמציבות דרישות זהות מחברות מפוקחות מבלי להתחשב בגודלן.
- ביטול של הכוונה לבצע הסדרה נוספת של תחום החיתום.
- יצירת מטריצת קנסות חדשה שלא תאפשר הטלת קנס שיכול לחסל בית השקעות בגין הפרות טכניות. החשש מקנסות עתק אף על הפרות שוליות, הוביל כבר לסגירה ושיתוק של לא מעט גופים.
בשנים האחרונות הוגברה הרגולציה על שוק ההון והונחו פסי הרעדה בכל רחבי השוק. פסי הרעדה אלו הגבירו אכן את הבטיחות והשקיפות אבל הדרך הפזרנית והלא מתחשבת בהנחתם הובילה לירידה דרסטית בפעילות בשוק. פעילות נחושה מצד הרגולטורים להורדת של חלק מפסי ההרעדה הבלתי נסבלים הללו יאפשרו לתנועה לזרום ולשוק ההון להתקדם.
הכותב הוא מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות
הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.