שני מבחנים לאופציות החדשות

הנהלת הבורסה בת"א הובילה באחרונה מהלך של השקת אופציות מעו"ף בעלות משך חיים של שבוע בלבד (להלן, אופציות שבועיות), וזאת בנוסף על האופציות החודשיות הקיימות. האופציות השבועיות דומות מאוד לאופציות הקיימות, למעט זמן הפירעון הקצר.

מלבד התהייה האם השקתן תצליח, או שתיכשל כמו השקת האופציות על איגרות החוב השקליות, חשוב יותר לשאול כיצד תשפיע ההשקה על שוק המניות המקומי.

בשנים האחרונות ניסתה הבורסה לעורר את שוק הנגזרים על-ידי השקת מגוון מוצרים. ב-2009 הושקו אופציות על מניות בודדות כגון בנק לאומי וכיל, וב-2011 השיקה הבורסה נגזרים על השחרים (שתי איגרות מהאפיק הממשלתי השקלי).

האופציות על המניות הבודדות נכשלו, כאשר בחודש מאי לדוגמה נסחרו בין עשרות למאות אופציות בלבד על כל מניה. הנגזרים על האפיק השקלי נכשלו באופן חרוץ, כאשר כלל לא נעשות בהם עסקאות. לשם השוואה, בחודש מאי נעשו מעל מיליון עסקאות באופציות המעו"ף החודשיות, השקולות למחזור של 22.8 מיליארד שקל במדד ת"א 25 - גבוה מהמחזור בפועל במניות עצמן.

כשבאים לבחון את הצורך ואת השפעתן של האופציות השבועיות, צריך להבדיל בין שחקני הגידור לשחקנים הספקולטיביים. הראשונים מחפשים באופציות צורך להקטין או להגדיל חשיפה קיימת למדד המניות, לצורך הגנה או גידול בתיק, ובין שחקנים אלה ניתן למנות קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות פנסיה וכדומה.

לעומתם, השחקנים הספקולטיביים נעזרים באופציות על מנת להשיא רווח מהמינוף הגבוה שגלום בהן. לעיתים קרובות עולות טענות כי שחקנים אלה - חברות נוסטרו, שחקנים פרטיים ואחרים - הפכו את שוק המניות לכזה שהאופציות קובעות את כיוונו ולא להיפך. בבחינת "הזנב מכשכש בכלב".

עולות לעיתים טענות כי שחקני המעו"ף שולטים בשוק על-פי האינטרס שלהם בשוק האופציות, והם מוכרים או קונים את מדד המניות על מנת להביא לרווח מקסימלי בשוק זה (הבורסה מצידה מקשה על הספקולטיביים עם מנגנוני ויסות התנודיות בפקיעה).

השקת האופציות השבועיות לא משרתת את מטרתם של מרבית המוסדיים ושחקני הגידור. זמן החיים הקצר של האופציה יחייב גלגול (רכישת אופציות חדשות כל שבוע) לעיתים קרובות, דבר שיוצר לא מעט טרחה ועלויות. משכך, נראה כי הערך המרכזי יכול להיות לשחקנים הספקולטיביים.

הבורסה תרוויח, המשקיעים ייפגעו

להנהלת הבורסה זה לא דבר רע בהכרח; הסוחרים המקצועיים עובדים בצורה מסודרת תוך כדי התכסות (קנייה או מכירה של ת"א 25) על נכס הבסיס, כך שבהחלט ישנו סיכוי שהשקת האופציות תביא להגדלת הסחירות בשוק. אך פה טמון גם החשש: מכיוון שמרבית הערך באופציות החדשות טמון לשחקנים הספקולטיביים, עלול להתרחש מצב בו האופציות שולטות במדד.

למשל, ייתכן שדווקא בנזילות הנמוכה השוררת בשוק היום, ינסו הסוחרים להביא לדשדוש המדד למספר ימים - על-ידי מכירה שלו או קנייתו בניגוד למגמה העולמית בשווקים או הערך הכלכלי - כדי להרוויח בקלות משחיקת ערך האופציות השבועיות.

להבדיל, כפי שראינו בחודשים אפריל ומאי, פעילות ערה של השחקנים בסמוך לפקיעה עלולה להביא לתנודתיות גבוהה של המדד. במצב זה הבורסה יכולה לצאת נשכרת מהגידול במחזורים, אך המשקיעים עלולים להיפגע עקב פעולות הספקולנטים בשוק בעל נזילות נמוכה.

לסיכום: המבחן הראשון של הבורסה יהיה האם האופציות השבועיות בכלל יהיו סחירות, או שמא יעברו לקבוצה הלא רלוונטית של אופציות על האירו, השחרים וכו'.

המבחן השני והחשוב יותר יהיה האם ההשקה אכן תביא לגידול אמיתי ובריא בנפחי המסחר, או רק למצב שהשוק כבול בידי שחקני אופציות, שמנצלים את התייבשות המחזורים על מנת להשיא לעצמם רווח נוסף.

הכותב הינו הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה מבטחים