חם בקריית גת בצהריים, והכיכר הגדולה שליד התחנה המרכזית ומול הקניון שבו שוכנת העירייה בשנים האחרונות חשופה ומסנוורת. בבית הקפה הפינה החמה יושבת חבורת גברים על בירות וקפה שחור ומדסקסת פוליטיקה עירונית. שלושה חודשים לפני הבחירות, והמירוץ מתחמם בין שני מועמדים בולטים: ראש העיר המכהן אבירם דהרי, המתמודד לקדנציה שלישית, ומולו איש האופוזיציה חיים אברג'יל.
הרוחות סוערות יחסית. סיני ביטון רוצה שינוי וטוען שדהרי צריך ללכת: "הייתה לו קדנציה ראשונה מעולה, אבל אחר כך נפל לשיכרון הכוח". משה דהאן, לעומתו, תומך נלהב של דהרי: "רק דהרי שיפר - וימשיך לשפר". ביטון טוען שדהרי עשה שינוי קוסמטי בעיקרו, אבל השאיר את השכונות מוזנחות ודהאן טוען לעומתו שהמצב דבש. ביטון טוען להתחרדות, דהאן טוען שראש העיר צדיק. הטונים עולים. מה הבטיח לך אברג'יל, צועק דהאן על ביטון. שחיתות זה לא רק לקחת לכיס, עונה ביטון, שחיתות זה יותר מדי כוח. עמירם, בעל הקפה, בצד של דהאן. דהרי אחלה גבר, הוא אומר. מה אחלה בו, אני שואל. הוא מדבר בגובה העיניים, אומרים לי.
אנחנו עולים למשרדו של ראש העיר, שבדיוק נועל את פגישת הפורום השבועית. אנחנו מחכים לו במשרדו. על הקיר תעודת הוקרה לעיר שזכתה ב"חמישה כוכבי יופי", לצד צילומים ישנים של סביו וסבתותיו.
דהרי נכנס למשרדו כרוח סערה, צוחק בקול גדול. לאורך כל השיחה הוא לא מפסיק להתפקע. "לא חשוב באיזו עיר אתה - מי שלא היה בסרט הזה של להיות ראש עיר, לא יודע על מה הוא מדבר. אתה לא מבין - זה מדהים! כל עשר דקות נושא אחר. אין, זה מרתק. וכולם באים אליך, זה מצחיק". וכשהעולם מצחיק, דהרי צוחק.
- אתה מבסוט, הא?
"תמיד אני ככה. זו עבודה טובה, תאמין לי, וחייבים לעבוד. מה לעשות, לראשי ערים אין פנסיות כמו לשרים או לח"כים".
- אבל יש המון כוח.
"איזה כוח, אין שום כוח. זה לא כמו פעם, שאפשר היה לעשות מה שרוצים. היום ראש עיר לא יכול לעשות כלום לבד. אני אפילו לא יושב בוועדת מכרזים. זה מזכיר לי בדיחה: אדם בא לבקר חבר שלו שנהיה ראש עיר, שאל אנשים איך להגיע. אמרו לו: פנה ימינה ותגיע לכלב, פנה שמאלה עד שתפגוש את הגנב. כשהגיע לחברו ראש העיר שאל: בשביל מה אתה צריך את זה. בשביל הכבוד שרוחשים לי, ענה ראש העיר". ראש העיר מבסוט מאוד מהבדיחה של עצמו.
דהרי לא מתרגש מכלום ומאף אחד. העשור שעבר על העיר בהנהגתו רצוף בעימותים שונים ומשונים, ששיאם היה בשנת 2007 כשמשרד הפנים הקים ועדת חקירה בראשות מיכה גולדמן לבחינת תפקודם של ראש העיר וחברי המועצה. לוועדה היו המון טענות על שיטות הפעולה שלו. הנה כמה מהדברים: "דרך התנהלותו, סגנונו הבוטה והשתלחויותיו חורגים מדרך התבטאות המצופה מראש רשות"; "במקרים לא מעטים מתנהל שלא על-פי דין ונוהל, ובוודאי שאינו פועל בדרך המצופה מעובד ציבור"; "התנהגותו אינה עולה על ההגדרה המקלה ביותר של 'מנהיג'"; "הצליח להסתכסך ולריב עם גורמים רבים מספור".
"לסיכום", קבעה הוועדה, "על אף פועלו והישגיו, לטעמנו כשל ראש הרשות כישלון חרוץ... הנסיבות מחייבות להעביר את ראש העירייה מכהונתו". כמו כן המליצה הוועדה לפזר את המועצה החלשה והרופסת ולצאת לבחירות מוקדמות.
מוכרחים להודות שלמרות המילים הקשות, הרי שהדוגמאות שהביאו אנשי הוועדה היו די דרדל'ה. אולי בגלל זה גנז משרד הפנים את מסקנות הוועדה וכמה חודשים אחריה נערכו בחירות בעיר ודהרי זכה ברוב גדול. אם המסקנות היו כל-כך חמורות, למה לא הדחתם? ואם הוועדה הייתה כל-כך גרועה, למה לא המשכתם לחקור? ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה עד כה.
אבל הדברים הכי מעניינים שנכתבו בידי הוועדה על דהרי לא קשורים בניהול תקין או במינויים בתחנת מכבי האש או במתנ"ס המקומי. הם קשורים יותר לאופיו של ראש העיר. אפשר למצוא שם גם דברים כמו: "חלק נכבד מיומו סובב כדבר שבשגרה סביב תיאוריות קונספירציה סבוכות למיניהן ודרכים להוכחתן".
דרהי העז לעמוד מול תאגיד הענק אינטל, סיפור מצוין בפני עצמו: ב-2006 שלח דהרי מעקלים מטעם העירייה אל משרדי אינטל בקריית גת בשל חוב ארנונה של 60 מיליון שקלים. דהרי אף פנה לנשיא אינטל העולמית דאז, פול אוטליני, וכתב לו: "הדעת לא סובלת מצב שבו מעוטי יכולת, נכים, קשישים, מובטלים ומשפחות חד-הוריות ישלמו ארנונה על-פי דין, בעוד שתאגיד ענק שזכה לפינוקים ממדינת ישראל ולמענק כספי בסך של למעלה ממיליארד דולר, לא משלם את מסיו לעירייה, למרות מתן פסק דין בנושא".
אפשר (ואפילו יותר מראוי) להעריך ראש עיר קטנה שמתקומם בעוז מול תאגיד עולמי, ממש דוד מול גוליית. אבל דהרי לא הפך לגיבור. היום ודאי היו נושאים אותו על כפיים. אבל מה שקרה זה ההפך: לדבריו, זה מה שקומם עליו את השלטון המרכזי. לסיכום הפרשה, אינטל נדרשה לשלם 16 מיליון שקלים בלבד.
כשהוא נשאל על יריבו, חיים אברג'יל, מנפנף דהרי בידיו בביטול, אבל מאחורי הקלעים נדמה שזה קצת יותר מעסיק אותו. כך, לדוגמה, מסרב ראש העיר לחשוף מסמכים מנהליים בפני יריבו. ובכלל, אברג'יל טוען שראש העיר עוקב אחריו בעזרת מצלמות האבטחה הפזורות בעיר. דהרי מכחיש בצחוק. אבל אברג'יל התעמת מולו בעניין בישיבת מועצה שנערכה בשבוע שעבר. "רבע שעה אחרי שאני נפגש עם בן אדם, הוא מקבל ממך טלפון", אמר.
אנחנו הולכים לפגוש את חיים אברג'יל, האופוזיציונר היחיד במועצה. להבדיל מיריבו, אברג'יל הוא אדם שקול ורציני, שאין לו, עד כמה שראיתי, את הנטייה לקפוץ ממקום למקום ומנושא לנושא. כראוי לאופוזיציונר, הוא גם הרבה יותר קודר. הוא מראה ירידה באיכות החינוך (רק 57% בגרות, רק באחוזון ה-41 במיצב), הגירה שלילית של צעירים, התחרדות מואצת. "אנחנו בדרך להיות בית שמש", הוא חוזר ואומר.
ראש העיר, הוא מדגיש, לא מתעניין בחינוך (טענה זהה נכתבה בדוח ועדת החקירה ההוא), אין לו שיח מפרה מול גורמי החינוך, רק מריבות. "ארבע שנים אני באופוזיציה ולא הייתה ישיבה אחת - אחת! - בענייני חינוך (דהרי צחק בתגובה). תראה איזה יופי עשו מנתיבות", אומר אברג'יל". רק אנחנו בדיליי של 15 שנה".
"אבל הסכנה האסטרטגית הגדולה היא ההתחרדות", הוא אומר שוב ושוב. "מגיעים לפה אנשים מבני ברק ומירושלים שלא עובדים, רק שואבים את הקופה. העיר מאבדת מצביונה המסורתי. זה הורס אותה. הם מקבלים תקציבי ענק ונוהרים הנה, יש להם תוכנית השתלטות ברורה ומתוכננת בקפידה. אני אעצור את זה, אקים מנהלת לצעירים, אפנה משאבים לחינוך, אפסיק את הקצאות הקרקע המטורפות".
- קשה להיות אופוזיציונר.
"ראית את השלטים שפיזר ראש העיר עם תמונות של תושבים? ככה הוא מונע ממני לשים שילוט שלי. זה כמו צפון קוריאה פה. אבל הקרקע פורייה לשינוי. הציבור מבין שאנחנו נלחמים פה על הבית. לא פחות. לקריית-גתים אני אומר, הדרך היחידה להשפיע זה לבוא לקלפי ואני מאמין שנצליח לעשות את זה".
אברג'יל, עו"ד בהשכלתו ובעל משרד פרטי בעיר (וסא"ל במילואים, כמו שהוא אוהב להדגיש). לפני עשור הקים את התנועה לקידום השלטון בקריית גת והוא מעורב גם בנושאים סביבתיים. הוא טוען שהנתונים שמציג דהרי, על היציבות הפיננסית, הם לא יותר מפיקציה, שהעיר נמצאת בגירעון של 160 מיליון שקלים. "תראה, אנחנו לא מנצלים בכלל את כביש 6, ולא את אינטל. אנחנו משלמים ארנונה כמו ברעננה (קריית גת רשמה את שיעור העלייה הגבוה ביותר בישראל בארנונה, ד' פ') ומקבלים שירותים כמו בג'לג'וליה. העסקים בורחים לצומת מסמיה. אני אפחית את הארנונה, זה יהיה הדבר הראשון שאעשה. אני אומר לך שהעיר הזו מוזנחת ולראש העיר לא אכפת - כל מה שהוא רוצה זה לנצח בבחירות, ואחריו המבול".
הכתבה המלאה - במגזין G
הכתבה המלאה במגזין G - לקבלת הגיליון ועיתון גלובס לחודש מתנה >>