"הנוהל שלפיו נקבע שער הדולר בעת שחרור סחורות במכס - מיושן, ארכאי ומוביל לתכנוני מס של יבואנים גדולים ולגביית מס לא צודק מהאזרחים הקטנים" - כך אומר ל"גלובס" עו"ד רני שוורץ, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שוורץ, המתמחה במיסוי.
הרקע לביקורת של עו"ד שוורץ הוא נוהל המרת המטבע לצורכי מס בעת שחרור סחורות במכס - אשר רלבנטי הן בעת שחרור סחורות על-ידי יבואנים גדולים (יבואני רכב למשל), והן כאשר אזרח פרטי מזמין סחורה באינטרנט או בדרך אחרת ומבקש להכניסה לארץ.
שער הדולר לפיו מחויבים יבואנים של סחורות מכל הסוגים בעת הכנסת סחורות לארץ נקבע בהתאם לכללים שפורסמו בקובץ תקנות משנת 1989 (קובץ מספר 5182 מיום 11.5.89) המתייחס ל"כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ)".
גבייה ביתר של 2.5%
על-פי התקנות משנת 1989, שער החליפין לסחורות המשוחררות מיום ג' בשבוע ועד יום ב' בשבוע שלאחריו, הוא השער המפורסם ביום ו' שקדם ליום ג' האמור, בתוספת חצי אחוז.
מסובך? במילים פשוטות: בכל יום שישי בכל שבוע מפרסמת רשות המסים את שער המטבע שייכנס לתוקף ביום שלישי בשבוע שלאחריו. שער זה רלבנטי עד יום שני, אך כבר ביום שישי - טרם פג תוקף שער הדולר הקודם - מתפרסם שער ההמרה הבא, שיהיה רלבנטי החל מיום שלישי.
מנגנון המרת מטבעות זה, מבהיר עו"ד שוורץ, מיושן ומהווה פתח לתכנוני מס. והוא מסביר: "היבואנים מחולקים לשלושה: יש את היבואנים הגדולים שמייבאים בסכומים מאוד גדולים; יש לנו יבואנים קטנים, סוחרים קטנים שאינם מייבאים סחורות באופן קבוע או בהיקפים גדולים; ויש אנשים פרטיים שמזמינים כל מיני סחורות מעת לעת".
לגבי כל אחד מאלה התשלום בגין היבוא במכס עשוי להיות שונה. לדברי שוורץ, "מה עושה היבואן הגדול? ופה זה הופך להיות מעניין. הוא מגיע ליום שני בבוקר, ואז הוא צריך לקבל החלטה - האם הוא משחרר טובין שנמצאים בבונדד היום או מחר. ותראו איזה פלא, ביום שני בבוקר הוא יודע גם את השער של אותו יום וגם את השער של מחר. למה הוא יודע את השער של אותו יום, כי זה השער הישן מלפני שבוע וחצי, ולמה הוא יודע את השער של מחר, כי הוא כבר נקבע ביום שישי.
"ואז למעשה יכול היבואן לעשות תכנון מס - הוא יודע לשחרר או לחכות שייכנס לתוקף השער החדש לפי השער הנמוך יותר. זה גם מאפשר להם ברקע לעשות עסקאות גידור מסוימות, מאפשר להם לשחק עם שערי מטבע מול שער יציג ולהרוויח כספים".
- לא עולה להם יותר להשאיר את הסחורה בבנודד?
שוורץ: "עולה להם אחסון עוד יום בבונדד, ובדרך זה מגולגל על הצרכן, כך שהם לא ניזוקים".
מנגד, היבואנים הקטנים והאזרחים שמזמינים סחורות באופן פרטי, לא נהנים מאותה גמישות בשחרור הסחורות ואינם מתכננים, בדרך-כלל, את המס שישלמו במכס בגין המרת המטבע.
"היבואן הקטן לא עושה את החישוב שעושים היבואנים הגדולים", אומר שוורץ, "וגם האזרח הפרטי לא נמצא שם. כשאני בא לשחרר משהו מהמכס שייבאתי, אני לא עושה את הבדיקה הזאת, ואז האזרחים והיבואנים הקטנים בהכרח סופגים קודם כל את ה'קנס' של החצי אחוז שנקבע. אז קודם כל מגולם בתוך כל הסיפור הזה מצב של הפסד של חצי אחוז, כי בהכרח אני אשחרר את הטובין בשער יציג פלוב חצי אחוז".
אך זה לא נגמר בחצי אחוז. מי שלא מתכנן ומבצע את החישוב של שערי ההמרה, יכול לספוג עד 2.5% הפרש בין השער היציג למחיר שישולם למכס.
לדברי שוורץ, "בתקנה שקובעת את שער ההמרה יש הערה שאומרת שאם במועד השחרור בפועל, שער הדולר היציג באותו זמן השתנה בלמעלה מ-3% למטה או למעלה, אז הולכים לפי השער היציג. זאת אומרת שיש לנו פער של 2.5% שיכול לחול בין מה שהבן אדם שמשחרר את הסחורה משלם בפועל לבין השער היציג באותה עת. זאת אומרת - במקרים רבים רשות המסים עלולה לגבות ביתר עד 2.5%".
"אין פה מס אמת"
עם זאת, עו"ד שוורץ מציין כי "זה יכול לפעול לשני הצדדים. אם השער ירד ב-2.5%, אז רשות המסים מפסידה".
- אבל בכל מקרה, רוב הזמן לא נקבע מס אמת בהקשר לשער ההמרה במכס.
"חד-משמעית, אין פה מס אמת. או שהמס יהיה נמוך מדי, או שהוא גבוה מדי אבל זה לא מס אמת, ובעידן שלנו אפשר להגיע למס אמת. התקנה הזאת, הבעיה שלה שהיא חוטאת לעיקרון מס האמת.
"למה התקנה נולדה? משתי סיבות: קודם כל, מטעמים פרקטיים ומחשוביים. עד לפני כמה עשרות שנים הרשימונים (הרשימון - המסמך שאדם מגיש למכס בשביל לשחרר טובין) לא היו ממוחשבים, ואז עמיל מכס עד שהוא היה מגיע לפקיד מכס, לא היו יודעים מה השער היציג באותו זמן און-ליין, והיה צורך לקבוע שער קבוע.
"הסיבה השנייה הייתה שבפער שבין יום שישי לשלישי, כמעט ולא מפורסם שער יציג חדש, כי אין מסחר במטבע חוץ. זה גם נתן עוד צידוק לקבע את שער ההמרה כבר ביום שישי".
ואולם היום, מבהיר עו"ד שוורץ, אין כבר הצדקה למנגנון ההמרה המיושן הזה. "זה לא ייאמן עד כמה זה פשוט לשנות את הנוהל הזה. שער הדולר הרי מפורסם כל הזמן און-ליין, והיום השחרור של הרשימון הוא ממוחשב, אתה אפילו לא צריך ללכת למכס בשביל לשחרר טובין. עמיל המכס לוחץ אנטר, ובאותו רגע מתקבל הרשימון במכס, אז באותו רגע ששיגרתי את הרשימון צריך גם להיות שער הדולר. המחשב יכול לקחת את השער שזז באותו רגע. אפילו לא צריך את היציג, אפשר את השער של אותו רגע".
רשות המסים: יתרון בוודאות
מרשות המסים נמסר בתגובה לדברים: "בקביעת שער חליפין לצורכי מכס אחת לשבוע יש גם יתרונות, כדוגמת ודאות לגבי גובה תשלום המסים, תכנון העסקאות ותמחור הסחורה ביבוא. במצבים בהם שער החליפין היציג משתנה ביותר מ-3%, מתבצע עדכון אוטומטי לשער החליפין החדש - כך אגב מתנהלות גם רשויות מכס בחו"ל, ויש הקובעות, כדוגמת מכס ארה"ב, את שער החליפין לצרכי מכס אחת לרבעון או בתנודה של מעל 5% בשער החליפין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.