שבוע חלף מאז שניתן פסק דינם של 7 שופטי בג"ץ במסגרת העתירות נגד ראש העיר רמת-השרון, יצחק רוכברגר, וראש העיר נצרת עילית, שמעון גפסו.

בפסק הדין קבעו 6 שופטים, כנגד דעת המיעוט של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, כי שני ראשי העיר הללו מודחים מיידית מתפקידם, ואולם לא נאסר עליהם להציג מחדש את מועמדותם בבחירות המוניציפליות שיתקיימו בעוד כחודש. אם ייבחרו מחדש, נקבע, תחויב מועצת העיר החדשה להתכנס מחדש ולדון בשנית בשאלת העברתם מכהונתם.

אף שפסק הדין ניתן ללא נימוקים, מפאת הצורך לפרסמו בבהילות - ואלה יינתנו בהמשך - ניכר מעמדת שופטי הרוב כי הם היו מעדיפים שהן גפסו, הן רוכברגר והן כל ראשי הערים האחרים המתמודדים כעת עם כתבי אישום פליליים, יודיעו על פרישה יזומה מכהונתם ומהבחירות לרשויות המקומיות, ויפטרו את בית המשפט מהצורך להרחיקם בכוח.

אלא שלפי שעה, נראה כי איש מראשי הערים והמתמודדים האחרים אינם מתכוונים לתת מיוזמתם אפילו מילימטר יותר מאשר יחויבו בהוראה ישירה.

לא זו בלבד ששני ראשי הערים שהודחו בפסק הדין אינם מתכוונים לסגת מהתמודדותם בבחירות הקרובות, ובכוונתם להיבחר ואז להמשיך במאבק המשפטי מול החלטת מועצת העיר החדשה ומול הסבב הנוסף של עתירות לבג"ץ הצפויות בעקבות זאת - אלא שגם כל ראשי הערים האחרים, העומדים לדין פלילי, אינם מתכוונים להחיל על עצמם מיוזמתם את הלכת רוכברגר-גפסו, וכל אחד מהם ממתין לצו מוחלט מבג"ץ, אם יהיה צורך בצו שכזה לאחר שהבוחר יאמר את דברו.

מאבק משפטי כפול

סמיכות הזמנים בין ההתפתחויות המשפטיות לבין מועד הבחירות המוניציפליות גם מונע כל אפשרות לנקוט צעדים שיפוטיים כנגד ראשי הערים האחרים, ועל אחת כמה וכמה כנגד ראשי ערים שההליכים המשפטיים בעניינם מצויים בשלב מוקדם יותר בתהליך.

בימים הקרובים, על-פי ההערכות, יוגש כתב האישום כנגד ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, בשורת עבירות שחיתות ובהן לקיחת שוחד. לחיאני אינו מתכוון להתפטר מכהונתו ביום הגשת כתב האישום, מכוח ההיקש. להיפך. הוא ימשיך בכהונתו ומעמדה זו יבקש לשוב ולהיבחר בבחירות, תוך שהוא נערך למאבק משפטי כפול - הן במישור הפלילי, באולמו של השופט צבי גורפינקל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב; והן במישור המינהלי, בבג"ץ.

כך גם גפסו בנצרת עילית, שכתב אישום שני יוגש נגדו בימים הקרובים, ויחמיר מאוד את עוצמת האישומים כלפיו.

בועטים חזרה

האם בג"ץ יוכל לפסוע את הצעד הנוסף ולאסור על ראשי ערים מכהנים, וגם על מתמודדים אחרים המבקשים להיבחר בבחירות המוניציפליות, מלהיבחר נוכח כתב אישום פלילי חמור שהוגש נגדם? כנראה שלא בסיבוב הנוכחי.

פסק דינם של 7 השופטים משרטט לא רק את המרחק שהשופטים מוכנים להתקדם במסגרת ההלכה הנוכחית, אלא גם את הצעד שהם אינם מוכנים או אינם בשלים עדיין לצעוד. במילים אחרות, המשפט: "לא ראינו, בפן המשפטי, אפשרות למנוע התמודדות כזו", שכתבו שופטי הרוב, יכתיב במסגרת הנימוקים לפסק הדין שיינתנו בהמשך, את דחיית אותו חלק של העתירות, שביקש מהם בדיוק את זה - למנוע ממתמודדים דוגמת גפסו ורוכברגר מלשוב ולהיבחר.

אפשר שזה יהיה הצעד הבא בתהליך הסיזיפי הזה, של אכיפת נורמות של טוהר מידות על המערכת השלטונית המוניציפלית, וקבלת הנורמות הללו על-ידי הציבור. בינתיים זה איננו המצב.

העובדה שפסק הדין ניתן בעניינם של שתי דמויות פוליטיות, המצויות בעיצומו של מאמץ פוליטי להיבחר והמפעילות מטה בחירות כולל פעילים, מתנדבים ואולי גם טוקבקיסטים בשכר, גרמה לתגובה הציבורית לפסק הדין להיראות כהתקוממות ציבורית, נוכח מה שהוצג כהרחקת אישים פוליטיים ששופטי בג"ץ אינם חפצים ביקרם. אין ספק, הפוליטיקאים הנאבקים על חייהם הציבוריים בועטים בחזרה.

אם ראשי הערים העומדים למשפט פלילי ייבחרו פעם נוספת, תגיע הוראה שיפוטית המחייבת את מועצת העיר החדשה להתכנס ולדון בהעברתם מכהונה. זה לא יקרה מיד, שכן מכאובי המשא-ומתן הקואליציוני המוניציפלי יקבלו פתאום מימד של משיכת זמן.

אין לדעת גם לאילו הסכמות, נסתרות או גלויות, יגיעו חברי המועצה החדשים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ביחס להצבעתם בהצבעה על גורלו של ראש העיר החדש.

החלטת המועצה תיבחן גם היא בבג"ץ, תוך שלמסכת השיקולים ייכנס שיקול אחד חדש: העובדה שעל אף האישומים החריפים, החליט ציבור הבוחרים לשוב ולהמליך את המנהיג הנאשם.