בלכר: "המשק הישראלי במצב טוב, אבל סובל מאי-שוויון"

"הדאגה בעקבות התיסוף המתמשך של השקל היא מובנת, אבל הפחתות ריבית נוספות לא נראות אפקטיביות לטיפול בבעיה הזו. ייתכן כי יש מקום לשימוש בכלים נוספים ולאו דווקא מוניטריים, כגון מס על תנועות הון לטווח קצר, כפי שננקטו במדינות אחרות כמו צ'ילה, שם המהלך התברר כאפקטיבי למדי". כך אומר פרופ' מריו בלכר, אחד המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל, בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס" מאז ששמו עלה כאחד המחליפים האפשריים של פרופ' סטנלי פישר.

בלכר צפוי לנחות היום (ה') בוושינגטון, שם הוא אורח, כמדי שנה, בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית בה כיהן שנים רבות כבכיר בארגון. בלכר ישתתף ב-8 סמינרים, במפגש השנתי של ארגון המוסדות הפיננסיים הבינלאומי וגם במפגש השנתי של ה-30-G, הפורום העולמי של הנגידים, שם הוא גם אורח של קבע. כמו כן, הוא צפוי להיוועד עם כמה נגידים מכהנים.

עד כה, שמר על שתיקה מוקפדת ועיתוי שבירתה אינו מקרי ונעשה ימים ספורים לאחר שנודע כי ישנה מחלוקת קשה בקרב חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל סביב המדיניות המוניטרית הנוכחית, ורגע לפני ההכרזה על זהותו של הנגיד החדש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, שנמצא אף הוא במפגש בבירת ארה''ב.

מטבע הדברים, מסרב בלכר באופן עקבי להתייחס לכל פרט שקשור לתהליך הבעייתי וחסר התקדים של בחירת הנגיד. 102 ימים נמצא בנק ישראל ללא נגיד ומבלי שכלל יודעים מהי זהותו, מצב שאין לו אח ורע.

ובחזרה למשק הישראלי, בלכר מסביר כי יבוא ההון שהביא לתיסוף השקל פוגע בתחרותיות של הייצוא הישראלי, אך סבור כי 'זה מחיר ההצלחה'. "בסיבוב האחרון, כאשר המשקים המתפתחים החלו לאבד גובה והמטבעות שלהם החלו להיחלש אל מול הדולר, ראינו שהשקל נותר יציב ולא נפגע. לגבי השקל, לא ראינו היפוך מגמה. זה מעיד על חוזק מבני של המשק הישראלי ועל כך שלא מדובר בתקופה טובה בלבד", הוא מדגיש וזה למעשה גם המסר שלו - המשק הישראלי במצב טוב. "במצב הבינלאומי הנוכחי שבו היציאה מהמשבר נעשית בקצב לא מהיר במיוחד, הבעיות באירופה טרם נעלמו ושיעורי הצמיחה במשקים המתפתחים יורדים - הכלכלה הישראלית נראית יציבה ומשביעת רצון במובן המאקרו-כלכלי". לדבריו, "המשק שוב עבר לעודפים חיצוניים (עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים), ישנה יציבות מחירים ועלייה בתעסוקה. שיעור הצמיחה אמנם יורד, אבל הוא מספק".

אחרי השבחים מצביע בלכר על הנקודות הפחות טובות, אבל ניכר כי בשלב זה הוא אינו מעוניין להביע ביקורת: "אני לא אומר שאין סיכונים או שאין בעיות. ישנה בעיה ברורה של מחירים גבוהים מאוד בשוק הדיור לצד בעיה של חלוקת הכנסות, שקשה לפתור אותם בתקופה קצרה". גם סוגיית אי-השוויון מטרידה את בלכר, אבל הוא שב ומדגיש כי "באופן כללי, המשק במצב טוב ולמרות שיש צורך לתקן עיוותים - נקודת הפתיחה היא טובה".

להציל את העולם

בלכר, בנקאי מרכזי המתמחה במדיניות מוניטרית, חוזר שוב ושוב על נושא בוער עבורו: תפקידם של הבנקים המרכזיים במערכת הכלכלית אחרי המשבר של 2008. "הבנקים המרכזיים לקחו על עצמם את המשימה 'להציל את העולם', וניתן לומר שהם הצליחו לא רע. עם זאת, קשה מאוד לדעת מה תהיינה התוצאות של התערבות כל כך עמוקה וחזקה בטווח הארוך", מסביר בלכר שסבור כי "היום, תפקידם של הבנקים המרכזיים התרחב מאוד וישנו חשש מרתיעה או מריאקציה מצד הציבור והמערכת הפוליטית כלפי אותה התערבות יתר שעלולה להיתפס כמוגזמת".

בלכר, שהיה מבין הראשונים שאמרו בקול רם כי ההתערבות היתרה של הבנקים המרכזיים גרמה להם לקבל החלטות פוליטיות, נותן היום כדוגמה את העובדה כי "לשימוש בשיעורי ריבית כל כך נמוכים יש השלכות מרחיקות לכת על חלוקת ההכנסות, שהוא נושא פוליטי גרידא".

לכן, הוא טוען כי "הבנקים המרכזיים עומדים בפני אתגר רציני: לשוב למדיניות מוניטרית רגילה מבלי להפסיד עצמאות ומעמד".

לגבי תמונת המאקרו הבינלאומית, בלכר סבור כי במרכז העניינים ממשיך לככב הנושא של שינוי הכיוון של המדיניות המוניטרית האמריקנית, או לפי מילותיו 'תום עידן הנזילות האינסופית', עם הנסיגה מתוכנית ההרחבה הכמותית (QE3). "יש דעות שונות לגבי התוצאה הצפויה של השינוי הזה", הוא אומר, "אבל בכל אופן, כניסה לשטח לא ידוע מביא לגידול באי-הוודאות וגם לעליות בתשואות של האג"ח האמריקניות, למרות שבפועל עדיין לא קרה כלום".

עוד קובע בלכר כי "הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית במדינות המפותחות תיקח זמן".

למרות היותו אופטימי, התחזיות שלו לגבי שלושת הגושים הכלכליים הגדולים אינן מרנינות במיוחד. "הסכסוך המפלגתי בארה"ב מונע הפעלת מדיניות פיסקאלית מסודרת. בסופו של דבר, ברור לכל בר-דעת שיהיה הסכם בנושא החוב, אך התהליך הזה יוצר חוסר ודאות ובמיוחד ירידה באמון הצרכנים שפוגע בקצב ההתאוששות האמריקנית. הצרכנים רואים איך הממשל לא מצליח להעביר חוק בריאות פשוט בקונגרס, וזה יותר חוסר ודאות וחששות".

לדבריו, הבעיות באירופה לא נפתרו לגמרי ונותרו סיכונים בסקטור הפיננסי המאיימים להאריך את המיתון בגוש. "אסור לשכוח ש-6 שנים אחרי תחילת המשבר, התמ"ג של גוש האירו נמוך עדיין בכ-2% לעומת רמתו ב-2007".

לגבי המשקים המתפתחים, עוד נושא שבלכר מתמחה בו, הוא טוען כי הם "אמנם רושמים שיעורי צמיחה גבוהים לעומת המשקים המתקדמים, אבל הכיוון הוא של ירידה ויש בהחלט ממה לחשוש".