שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, המכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, קבע לאחרונה כי מועמד שהורשע בעבירות על חוק התכנון והבנייה שיש עמן קלון, לא יוכל להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות.

את ההחלטה נתן השופט ג'ובראן בעניינו של מוכלס חמוד, שביקש להתמודד על ראשות מועצת ירכא. חמוד הורשע בעבר לאחר שהודה בעבירות על חוק התכנון והבנייה. בשנת 2008 ניתן גזר הדין בעניינו, והוטל עליו קנס בסך 170 אלף שקל, מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ומאסר על-תנאי. על רקע זה נדרש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית להכריע אם בעבירה שבגינה הורשע חמוד דבק קלון או לא.

ג'ובראן פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כדי לקבל את עמדתו, והאחרון הבהיר כי לשיטתו דבק קלון בעבירה שבה הורשע חמוד. זאת, נוכח העובדה שמדובר בעבירות של אי-קיום צו בית משפט להריסת 4 מבנים שהוקמו על-ידו ללא היתר בנייה כדין. לטענת היועמ"ש, נסיבות אלה מלמדות על "זלזול מתמשך של ממש בשלטון החוק ובתפיסות ערכיות הרווחות בחברה".

על רקע עמדת היועמ"ש לממשלה, ציין ג'ובראן בהחלטה כי סעיף 7ב' לחוק הרשויות המקומיות מונע מאדם להיבחר אם קיים פסק דין חלוט שגזר עליו מאסר בפועל מעל ל-3 חודשים, וטרם עברו 7 שנים מיום סיום ריצוי העונש.

לדברי ג'ובראן, הסעיף מעמיד "חזקת קלון", ומאחר שהחוק נמנע מלהגדיר את המושג "קלון", הפרשנות המקובלת למושג קלון היא "עבירה שגם טומנת בחובה מטען מוסרי ערכי שלילי בבחינת דופי מוסרי הניזון מתפיסות ערכיות ואמות-מידה מוסריות הרווחות בחברה".

לדברי עו"ד שחר בן-עמי, שותף במשרד שרקון בן-עמי, אשר ושות', מומחה לדיני תכנון ובנייה, "ההחלטה עומדת בניגוד גמור לאינטואיציה השגויה של חלק מציבור אזרחי המדינה, הסבורים בטעות כי עבירות בנייה משולה לקנס על עבירת תנועה".

לדבריו, חלקים מהציבור מסיקים כתוצאה מפרשיות שונות כמו בג"ץ רוכברגר וגפסו - שהתיר לראשי ערים שהואשמו בפלילים להתמודד בבחירות הקרבות לרשויות המקומיות - כי עבירות בנייה הן לא עבירות שיש עמן קלון.

"השופט סלים ג'ובראן הבהיר כי בנסיבות מסוימות יש בעבירה זאת משום פגיעה באמון הציבור, המחייבת קביעה כי העבריין המורשע בעבירת בנייה יהיה מנוע מלהתמודד לבחירות המוניציפליות. ההחלטה מלמדת כי בנסיבות מסוימות גם עבירות בנייה הינן עילה לקביעת קלון כנגד חבר מועצה או ראש רשות שנבחר בהן ויכול שיביאו להדחתו", הוסיף בן-עמי.