"גלובס" לביה"ד: לחשוף את חברת ההיי-טק שטייחה הטרדה מינית

"גלובס" פנה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לחשוף את שמה של חברת ההיי-טק שהתנכלה לעובדת שסבלה מהטרדה מינית. בשבוע שעבר חשפנו לראשונה את סיפורה של מהנדסת בחברת היי-טק גדולה ומוכרת בארץ, שבית הדין לעבודה קבע כי היא הוטרדה מינית על-ידי עמית לעבודה, תוך שהחברה התרשלה בטיפול בהטרדות והביאה להתפטרותה מהעבודה.

השופט אורן שגב פסק למהנדסת פיצוי כספי של כ-65 אלף שקל, מתח ביקורת נוקבת על האופן שבו טיפלה חברת ההיי-טק בתלונותיה וקבע בין היתר כי "החברה התנכלה לעובדת ופגעה בתנאי עבודתה", העדיפה לשמור על "שקט תעשייתי" מאשר לטפל בתלונותיה כיאות, וכי לא מילאה את החובות המוטלות עליה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בפסק הדין נכתב כי "החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהלך בירור התלונה עת עירבה גורמים רבים בתלונתה... החברה לא מילאה את חובתה כמעסיק להגנת העובדת שהוטרדה מינית על-ידי עובד אחר; ובניסיונה למצוא פתרון ראוי שיאפשר עבודה תקינה בצוות, העדיפה החברה למקד את התייחסותה בבעייתיות שגרמה תלונתה של התובעת, ובחששם של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות".

השופט ציין כי "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של התובעת ויצירת מצג שלפיו התובעת היא זו שגרמה למצב שבו היא נמצאת. לאור הלחץ שהופעל על העובדת להסכים להעברתה לחדר אחר, ומשחשה התובעת כי החברה מפנה אצבע מאשימה כלפיה, התפטרה התובעת מעבודתה".

למרות הביקורת על החברה, החליט בית הדין לעבודה להותיר על כנו את צו איסור הפרסום על שם חברת ההיי-טק. לפיכך, ובהסכמת המהנדסת ועורכת דינה, עו"ד קרן בר-יהודה, פנה "גלובס" ביום חמישי האחרון (7.11.13) לבית הדין, באמצעות היועצים המשפטיים של העיתון, עורכי הדין יורם מושקט ואוריאן אשכולי, וביקש כי יתיר לנו לפרסם את שם החברה.

לטענת העיתון, "בנסיבות שבהן חויבה חברת ההיי-טק בדין, ובהיותה חברה מובילה במשק הישראלי - מבוקש להגשים את זכות הציבור לדעת ולפרסם את שמה. הסוגייה של הטרדות מיניות במקום העבודה מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי החברה.

"היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור הרחב. פרסום שמה של החברה יוכל לעודד קורבנות נוספות/ים לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שם הנתבעת להגברת ההרתעה והאכיפה".

"מה תודה? תתפשטי"

המהנדסת עבדה בחברה יותר מ-3 שנים, מאוגוסט 2006 ועד התפטרותה בגין ההטרדות והטיפול הלקוי בה בנובמבר 2009. במסגרת תפקידה, היא עבדה בצוות של 4 גברים.

לפי פסק הדין, אחד מהעובדים בצוות, א' ט', נהג להטריד אותה מינית. הוא סיפר בנוכחותה בדיחות גסות, תיאר תיאורים מיניים בוטים ושיתף את הנוכחים בחדר שבו עבדה בחוויותיו המיניות.

לדברי המהנדסת, העובד נהג בין היתר לפנות אליה בכינויים כגון "ילדה", "ילדונת", ו"ברבי", ועשה שימוש תכוף בביטוי "מה תודה? תתפשטי". כן העיר לה כי היא אינה מקבלת מספיק תשומת-לב מבעלה ואינה יודעת לקבל מחמאה מגבר.

בשיחה בנושא עם מנהלת משאבי האנוש של החברה סיפרה לה המהנדסת על היחס אליה, אך לא רצתה להגיש תלונה נגד א' ט'. לאחר בירור של מחלקת משאבי האנוש, החליטה החברה כי הפתרון הראוי הוא להעביר את המהנדסת לחדר אחר או לקבוצת עבודה אחרת, אך היא סירבה להצעות. בהמשך היא הודיעה על התפטרותה בעקבות הטיפול הלקוי בעניינה, ולאחר מכן הגישה תלונה נגד א' ט' בגין הטרדה מינית.

דוח בדיקה שנערך בחברה בעקבות הפרשה, ושנמסר למהנדסת, קבע כי מרבית ההתרחשויות שהיא תיארה אכן התרחשו, אך הוצאו מהקשרן; וכי הדברים שהתרחשו היו חסרי רגישות, אך לא הגיעו לכדי הטרדה מינית. בעקבות הדברים הגישה המהנדסת תביעה נגד החברה.