אמש (מוצ"ש) השתתפו כ-5,000 בני אדם בצעדת מחאה שקטה בלב תל-אביב נגד מעצרם של מבקשי מקלט בישראל. המחאה התעוררה על רקע כוונת המדינה לכלוא את המסתננים ומבקשי המקלט מאחורי גדרות ורשתות-תיל במתקן הכליאה הפתוח "חולות" ליד קציעות בדרום הארץ.
אך בינתיים, כך מתברר, אותם מסתננים שלא נמצאים ב"חולות" והצליחו להשיג עבודה כלשהי, כבר נלכדים ברשת המס. ל"גלובס" נודע כי מעסיקים של מבקשי מקלט נדרשים לשלם 20% מס מסך משכורתם של המסתננים, כהיטל העסקת עובדים זרים.
מקור הכנסה
בימים אלה מתקיים ברשות המסים דיון ער סביב השאלה - אם על מעסיקים לשלם היטל עובדים זרים בגין העסקת פליטים. האבסורד ברור: מצד אחד, הממשלה מנסה לסלק ולכלוא את המסתננים ומבקשי המקלט; מצד שני, במקביל, רשות המסים רואה בהם מקור הכנסה, "משווה" ביניהם לבין מהגרי עבודה, ומבקשת לגבות ממעסיקיהם היטל בגובה 20% מסך משכורתם - כאילו היו עובדים זרים.
מדובר בסוגייה כלכלית, אך גם כזו הכוללת שאלות מעולם המוסר וזכויות האדם. במסגרת הדיון עולה השאלה - אם על מעסיקים, המעסיקים פליטים ומסתננים, לשלם בגינם היטל עובדים זרים בשיעור של 20% מהשכר - כאילו היו עובדים זרים או מהגרי עבודה "מן המניין".
לאחרונה הוציאה רשות המסים מספר שומות למעסיקים עם דרישה לתשלום מס בגין העסקת מבקשי מקלט, אשר על-פי גישת הממשלה אינם מוכרים בישראל כמהגרי עבודה, אלא כמסתננים שיש לגרשם מהארץ.
שומה כזו הוצאה, בין היתר, לאחרונה לבעל מסעדה במרכז הארץ המעסיק "מבקשי מקלט מדיני", ברובם מסודן ומאריתריאה. הבסיס הרעיוני לשומה נעוץ בסעיף 45 לתוכנית הכלכלית של שנת 2003 - שבו נקבע כי מעסיק יהיה חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר.
בעוד שלגישת הרשות, ההיטל חל על העסקת מבקשי מקלט באופן דומה שבו הוא חל על עובדים זרים, טוען בעל המסעדה, באמצעות עו"ד רני שוורץ ממשרד ירון-אלדר, פלר, שוורץ, כי יש להבחין בין מבקשי מקלט, לעובדים זרים השוהים בישראל על-פי אשרות עבודה שהגיעו לישראל לצורך פרנסה ומתוך בחירה והחלטה חופשית.
"זה אבסורד"
לדברי עו"ד שוורץ, "בעוד שהעובדים הזרים מגיעים לישראל לתקופה קצובה הקבועה בחוק, ומשאירים מאחוריהם משפחות ואינם מתעתדים להשתקע בארץ, מבקשי המקלט המדיני הגיעו לישראל במנוסה, כאשר הם אינם מותירים אחריהם דבר או מקום שאליו הם יכולים לחזור. הגעתם לישראל נעשתה לא מתוך בחירה או מרצון חופשי. למעשה, מדובר 'בחסרי בית' שגורלם היה פטאלי, אילו היו נותרים במדינת אזרחותם".
עוד מוסיף עו"ד שוורץ כי "למעשה, לגישת רשות המסים דין עובד זר, מהגר עבודה, שהגיע לישראל עם אשרת עבודה לצורך עבודה בישראל, כדין הפליט אשר נמלט מזוועות המדינה שאותה נטש, ועל כן יש לשום את מעסיקו כאילו העסיק עובד זר מן המניין. זה אבסורד".
"האבסורד" בעמדת הרשות שעליו מצביע שוורץ אינו משפטי בלבד, אם כי גם ערכי. לדברי שוורץ, "בעוד שלמדינה יש אינטרס שלא לעודד את הבאתם והעסקתם של עובדים זרים אשר תופסים את מקומם של עובדים ישראלים, הרי שאינטרסים אלה לא מתקיימים בשעה שמדובר בפליטים מסודן ומאריתריאה, למשל, אשר הגעתם ארצה ושהייתם בישראל - אינה בנסיבות דומות לאלה של מהגרי העבודה, אלא נעשית בלית ברירה".
לדברי שוורץ, האבסורד שבעמדת הרשות מתחדד בימים אלה, נוכח העובדה שהמדינה, שאינה מוצאת פתרון הולם לתופעת הפליטים והמסתננים אשר מגיעים לעיתים לפשיעה ולרחובות, מוצאת לנכון להטיל קנסות והיטלים דווקא על מעסיקים אשר בוחרים להעסיק את אותם פליטים, ובכך נוהגים כלפיהם הן בהומאניות והן גם באזרחות טובה.
עמדת רשות המסים בשאלה שטרם הוכרעה צפויה להשפיע על מאות מעסיקים, בעיקר בתחומי ההסעדה וההארחה, ועל יכולתם להעסיק את הפליטים, שבימים אלה נמצאים בארץ ללא מעמד, ללא עבודה וללא יכולת לכלכל את עצמם.
רשות המסים: אין חדש בעמדה זו
מרשות המסים נמסר בתגובה: "עובד זר מוגדר כמי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח ישראלי. העובדים הזרים, כמו מבקשי המקלט, אינם תושבי ישראל ואינם אזרחים ישראליים, ורשות המסים נקטה בעמדה זו מיד כשעלתה השאלה לפני מספר שנים, ואין כל חדש בעמדתה זו.
"מעסיקים אשר שאלו בעבר את עמדת הרשות קיבלו תשובה חד-משמעית כי העסקת מבקשי המקלט כרוכה בתשלום ההיטל. ישנם מעסיקים שעשו דין לעצמם והחליטו על דעת עצמם בלבד לא לשלם את ההיטל, וחויבו בהיטל במסגרת שומות ניכויים.
"גביית ההיטל, הן במקרה של עובד זר והן במקרה של מבקש מקלט, מממשת את תכלית החקיקה לייקר את העסקתם של עובדים זרים ומסתננים כאחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.