המגעים התפוצצו? מסתמן: שולה זקן לא תעיד נגד אולמרט

ההתפוררות ביחסיהם של הבוס ואשת סודו, אהוד אולמרט ושולה זקן, הייתה בלתי נמנעת. הברית הזו, ששרדה כבר הליכי חקירה ומשפט בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, הועמדה למבחן בפרשת הולילנד, שאותו לא יכלה לשרוד.

המגעים שהתנהלו בימים האחרונים בין הפרקליטות לסנגוריה של זקן להסדרת מעמד של עדת מדינה לזקן והקלה בעונש הצפוי לה, בתמורה למסירת עדותה בשורת פרשות - הולילנד, ראשונטורס וטלנסקי - הם התוצאה של התפוררות אותה ברית.

ואולם, זקן נזכרה ככל הנראה מאוחר מדי, והפרקליטות נוטה לדחות את הסחורה שבידה. על-פי המידע שהחל להיוודע אמש (ד'), יממה לאחר שסנגורה של זקן, עו"ד עפר ברטל, השמיע את סיכומיו במשפט הולילנד בפני השופט דוד רוזן, פנתה זקן בימים האחרונים לפרקליטות כדי להגיע לעסקת טיעון.

זקן אמורה הייתה למסור עדות חדשה במסגרת תיק הולילנד, המצוי בסוף שלב הסיכומים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב; ובמקביל למסור לראשונה עדות גם בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, המצויות בהמתנה לפסק דין בבית המשפט העליון, בערעור שהגישה הפרקליטות בפרשות אלה. בתמורה הייתה אמורה הפרקליטות להסכים להפחתה בעונש הצפוי להיגזר עליה בתיק הולילנד לשנה עד שנה וחצי מאסר בלבד.

המגעים בין זקן לפרקליטות, שהוגדרו "גישושים", החלו לאחר שזקן עברה הליך "התרת נדרים", שאיפשר לה להשתחרר מנדר שנדרה בעבר שלא למסור עדות כנגד הבוס לשעבר אולמרט.

זקן הביעה רצון למסור עדות בתמורה למעמד של עדת מדינה והקלה בעונש שצפוי להיגזר עליה בפרשת הולילנד, אם תורשע, שיעמוד לפי ההערכות על כמה וכמה שנות מאסר.

אלא שהגישושים הללו לא הבשילו, בשל חוסר ההתלהבות שגילו בפרקליטות נוכח יוזמתה של זקן, שהייתה אמורה להפליל את אולמרט.

עם זאת, לא מדובר בהחלטה סופית, והדיונים בקרב התביעה נמשכים לפי שעה, בין היתר על-ידי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, ששימשה כראש צוות התביעה בתיק הולילנד.

עדות שעשויה להיות קטלנית

ככל הנראה, צוות התביעה בפרקליטות חש שהוא נמצא על קרקע מוצקה מבחינה ראייתית ומשפטית, הן כנגד אולמרט והן כנגד זקן - הנאשמים שניהם בלקיחת שוחד בתיק הולילנד.

נטיית הפרקליטות שלא להיענות להצעות שהושמעו מכיוונם של זקן וסנגוריה, עורכי הדין עפר ברטל ודב גלעד כהן, עומדת כנראה ברקע הפרסומים מהיממה האחרונה בדבר עסקה שכביכול מתגבשת, שמטרתם לייצר מהלך ולחץ תקשורתיים.

אם בכל זאת המהלך לחתימת הסכם עם זקן יבשיל, מדובר בהליך חריג מבחינה פרוצדורלית, אך לא בלתי אפשרי. בתיק הולילנד הסתיים כאמור שלב העדויות, והצדדים קרובים לסיום סיכומיהם. לפיכך, תצטרך הפרקליטות לבקש את רשות בית המשפט להעלות לעדות מחודשת את זקן, וזו תידרש בוודאי בעדותה - ואם לא, היא תישאל על כך בחקירתה הנגדית לסנגורי אולמרט - מדוע נזכרה רק עכשיו לחשוף את המידע שאצרה בבטנה.

בפרשות ראשונטורס-טלנסקי המצב מורכב עוד יותר. שמיעת הערעור בעליון הסתיימה זה מכבר, לפני 9 חודשים, ומאז ממתינים הצדדים לפסק דינם של חמשת השופטים, בראשות נשיא העליון אשר גרוניס.

לפי ההערכה, פסק הדין של העליון מתעכב בשל חילוקי דעות בתוך הרכב השופטים בשאלות המשפטיות המורכבות שעלו בפרשת טלנסקי. את ערעור הפרקליטות על זיכוי אולמרט בתיק ראשונטורס נראה היה שהשופטים דוחים כלאחר יד, מאחר שהוא התבסס בעיקרו על נימוקים ראייתיים. עדותה של זקן - ששמרה על זכות השתיקה בחקירת המשטרה בפרשה זו ונמנעה מלהעיד גם בבית המשפט - יכולה הייתה להיות הקלף המנצח מבחינת הפרקליטות.

המחויבות התפוגגה

כך למשל, המחוזי סירב כזכור להתיר את "יומני שולה" כראיה כנגד אולמרט, וגיבוי היומנים בעדותה שלה עשוי לספק לתביעה את המארג הראייתי הדרוש להרשעת אולמרט.

כך גם בנוגע לעשרות המסמכים שהוגשו לבית המשפט בתיק ראשונטורס: עדותה של זקן עשויה להיות קטלנית עבור הבוס לשעבר, ולמלא את החסר בפאזל הראייתי הסבוך. שופטי העליון רשאים תיאורטית לשמוע את העדות החדשה בעצמם, אך סביר להניח שבמקרה כזה הם יחזירו את התיק למחוזי, במתכונת רומן זדורוב, לשם גביית העדות וכתיבת הכרעת דין משלימה.

יש להניח כי סנגוריו של אולמרט יתנגדו להשמעת העדות המאוחרת של שולה זקן, כפי שנאבקו כנגד השמעת העדות המוקדמת של מוריס טלנסקי ב-2009, עוד בטרם הגשת כתב האישום נגד אולמרט וזקן.

הן מבחינת השופט רוזן היושב בתיק הולילנד, והן מבחינת שופטי העליון היושבים בערעור בתיקי ראשונטורס-טלנסקי, המבחן להתרת העדות הוא האם היא דרושה לעשיית צדק. בנוסף יש לספק הסבר משכנע מדוע לא הובאה הראיה במהלך הרגיל של המשפט, וכן - האם יש בכוחה לשנות באורח מהותי את הממצאים והמסקנות שבפסק הדין. זה איננו נטל פשוט, אך בידי הפרקליטות וזקן יש נימוקים לא רעים לעיתוי החריג.

הנימוקים הללו נוגעים להתפוגגות המחויבות המוחלטת שניתבה את מהלכיה של זקן מאז החלו היא ואולמרט להסתבך בהליכים פליליים. זקן שכבה על הגדר לאורך כל הליכי החקירה והמשפט בירושלים. שתיקתה הרעה את מצבה המשפטי - אך סייעה רבות לאולמרט. אין תימוכין לסברה שהדבר היה קשור בעובדה שאולמרט סייע לזקן בהשגת מימון לייצוג המשפטי שלה, באמצעות איש העסקים האוסטרלי דניאל אברמס.

מסובכת עד צוואר

כל זה היה נכון למשפט הקודם. בתיק הולילנד מצב הברית בין זקן ואולמרט היה שונה בתכלית. הן מאחר שהזרמת הכסף למימון סנגור פרטי נפסק, וזקן, שנאלצה לפנות לסנגוריה הציבורית, נפרדה מעו"ד מיכה פטמן לטובת עו"ד עפר ברטל; הן מאחר שהאישומים נגדה ונגד אולמרט היו הפעם חמורים בהרבה, לקיחת שוחד ולא רק מירמה והפרת אמונים; והן מכיוון שמבחינה ראייתית, זקן הייתה מסובכת עד צוואר מיומו הראשון של המשפט.

מותו של עד המדינה שמואל דכנר לא היטיב עם זקן במיוחד - הראיות נגדה חד-משמעיות גם ללא עדות זו. ללא הסדר טיעון, זקן צועדת בנתיב המוליך, ככל הנראה, לשנים לא מועטות מאחורי סורג ובריח.

ובכל זאת, לקח לזקן זמן עד שהחליטה לצאת נגד "מפעל חייה", כפי שהגדירה את אולמרט, ולפעול למען האינטרסים שלה עצמה.

שתי נקודות ציון מרכזיות במהלך המשפט הביאו אותה לכך: האחת היא עדותו של אולמרט עצמו, שרמז שזקן לקחה כספי שוחד לעצמה וניהלה עם דכנר יחסים מושחתים - עדות שהביאה ליציאה דרמטית של זקן מאולם הדיון בסערת רגשות; והשנייה היא הסיכומים שהגישו סנגוריו של אולמרט, עורכי הדין רועי בלכר ואלי זהר, שבהם גילגלו את האחריות הפלילית לפתחה של המזכירה הנאמנה וטענו כי לא פעלה רק מתוך ראיית טובתו של אולמרט.

זקן הבינה שאולמרט, הרואה גם הוא את סכנת ההרשעה המתקרבת, הוריד את הכפפות - והחליטה להפנות עורף לבוס.