האוצר ימליץ למסות את הגז ליצוא בשיעור גבוה

האם עסקת לוויתן בדרך לפיצוץ? האוצר ימליץ לממשלה להטיל מס על יצוא בשיעור הגבוה מזה שדרשה חברת וודסייד האוסטרלית. ל"גלובס" נודע כי החברה - שהזהירה שלשום (א') כי היא עשויה לסגת מעסקת לווייתן אם לא יימצא פתרון לסוגיית המיסוי - מצפה כי המיסוי שתטיל המדינה יתבסס על תשואות של 17%-19% על ההון שתשקיע במיזם. ואולם הוועדה לבחינת המיסוי על ייצוא הגז שמינה שר האוצר, יאיר לפיד, צפויה להמליץ על הכרה בשיעורי תשואה נמוכים יותר מאלה שמבקשת וודסייד.

בשל חשיבותו האסטרטגית של העניין יוצגו המלצות הוועדה בימים הקרובים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני שיוגשו לאישור הממשלה, כך שהחברה האוסטרלית יכולה עדיין לקוות כי נתניהו יתערב לטובתה. אחרי שהממשלה תכריע בסוגיה, יהיה צורך בהליך של שינויי חקיקה שעשוי להתמשך חודשים - אך לא יעכב את השלמת העסקה.

הוועדה לבחינת המיסוי על היצוא, בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, תגיש בימים הקרובים את המלצותיה לשר האוצר, שהוסמך על ידי הממשלה ביוני אשתקד לגבש כללים למיסוי גז הנמכר לייצוא. החוק הנוכחי, שמבוסס על המלצות ועדת ששינסקי, קובע כי לצורך חישוב המס על עסקאות יצוא המדינה תקבע בעצמה מהו המחיר שבו מכרו בעלי המאגר את הגז לחברה המפעילה את מתקני הייצוא.

על ההפרש בין מחיר זה, המכונה "מחיר העברה", לבין מחיר העסקה יוטל מס מרבי של 60% לפי חוק המיסוי על רווחי גז ונפט, שנחקק בעקבות עבודתה של הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי. כתוצאה מחקיקת החוק נוצר פער ארביטראז' מהותי בין גובה המס המוטל על בעלי המאגר (כאמור עד 60%) לבין גובה המס המוטל על חברת ייצוא הגז, החשופה רק למס חברות (כיום 26.5%). באוצר מזהירים כי הפער הגדול בין שיעורי המס מהווה פתח לתכנוני מס יצירתיים שיגלגלו רווחים מחברת המאגר לחברת הייצוא. בדרך זו, מזהירים באוצר, עשויה המדינה להפסיד הכנסות מסים בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים.

סותמים את הפרצה

על מנת לסתום את הפרצה מונתה ועדת אנדורן שהורכבה מנציגי האוצר, רשות המסים, משרד המשפטים והמועצה הלאומית לכלכלה. הוועדה בחנה את שיטות המיסוי המקובלות בעולם, וכפי שדווח בראשונה ב"גלובס" לפני כחודשיים, בחרה בשיטה המבוססת על מודל ה-Netback. לפי שיטה זו, תקבע המדינה מהו הרווח הצפוי ליזמים - שעליו יוטל המס - לפי חישוב של מחיר העסקה, פחות שיעור החזר ההשקעה המקובל על עסקאות מסוג זה בתוספת שיעור התשואה המקובל על עסקאות מסוג זה.

על מנת למנוע מהיזמים את האפשרות למכור את הגז במחירים נמוכים במיוחד (ובדרך זו לחמוק מתשלום מס) קבעה ועדת אנדורן מנגנון שיבטיח כי מחיר הגז בעסקאות הייצוא לא יהיה נמוך מהמחיר המקובל בישראל. מנגנון זה יטיל מס יתר על היזמים אם יצהירו כי מכרו את הגז במחיר נמוך ממחיר הרצפה הישראלי - מחיר זה ייקבע לפי הממוצע המשוקלל של המחירים שהושגו בעסקאות מכירת גז ללקוחות מקומיים בשנים האחרונות.

שיטת המיסוי שמציעה ועדת אנדורן מורכבת ממספר משתנים שיכולים להשפיע על גובה המס שישולם בסופו של דבר. ואולם המרכיב שנמצא בליבת המודל הוא שיעור הרווח המקובל (או התשואה הנורמטיבית) בעסקאות מסוג זה. ככל שהתשואה הנורמטיבית שתקבע הוועדה תהיה גבוהה יותר, כך הרווח החייב במס יהיה נמוך יותר.

בהקשר זה טענו היזמים כי התשואה הנורמטיבית שתיקבע לא צריכה להיות אחידה. לטענתם, ישנם הבדלים מהותיים בין סוגים שונים של מיזמי יצוא שונים ביחס הסיכון/סיכוי שממנו נגזרת התשואה. כך, מיזם הנזלה צף (FLNG) מחייב השקעות הון ראשוני גדולות מאוד וסיכונים גבוהים יותר ממיזם של יצוא גז בצינור, ולכן גם התשואה הנורמטיבית עליו צריכה להיות גבוהה יותר. טענה זו אקוטית במיוחד לוודסייד, שנכנסה ל"לוויתן" במיוחד לצורך יצוא הגז מהמאגר באמצעות מתקן הנזלה צף (FLNG). מנכ"ל החברה, פיטר קולמן, הזהיר שלשום בראיון לעיתון אוסטרלי כי הנושא עשוי להביא לפיצוץ העסקה לרכישת 25% מהזכויות בלוויתן תמורת 2.71 מיליארד דולר. ל"גלובס" נודע כי וודסייד אף פנתה בעניין באחרונה לשר לפיד, וטענה כי התשואה המקובלת על מיזמי FLNG היא 17%-19%.

ואולם ועדת אנדורן הגיעה למסקנה כי טווח התשואות המקובל על מיזמי ייצוא הוא בין 5%-6% ל-17%-18%. באוצר השתכנעו כי מיזמים בתחום הייצוא השייכים למקטע המכונה בענף Midstream הם בעלי רמת סיכון נמוכה משמעותית ממיזמים לגילוי גז (אקספלורציה) השייכים למקטע המכונה בענף Upstream - זאת משום שבשלב הייצוא כבר קיימת ודאות רבה לגבי כמות הגז ואפשרויות ההפקה.