פלוג: "קיימת עלייה בהיקפי המשכנתאות וזה מטריד אותנו"

"הצמיחה בישראל עמדה על 3.3% והיתה גבוהה מזו של גוש האירו ומשאר המדינות המפותחות. גם כאשר בוחנים את התוצר לנפש, צמחנו מהר יותר מהמדינות המפותחות. גם בעתיד אנו נצמח מהר יותר מהן", כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג במסיבת עיתונאים מיוחדת לרגל פרסום דוח בנק ישראל לשנת 2013.

בהתייחסה למדיניות המוניטארית, פלוג הסבירה כי היא נועדה להשיג יציבות מחירים לאורך זמן ולתמוך במדיניות הממשלה וביציבות הפיננסית. "האינפלציה נמוכה, אך הציפיות מעוגנות היטב בתוך תחום היעד; גם בהסתכלות קדימה הציפיות מעוגנות בתחום היעד- דבר המצביע על אמינות המדיניות המוניטרית".

לגבי שער החליפין, פלוג ציינה כי "קיימת מגמת ייסוף מתמשך, אם כי בעוצמה פחותה מאז חודש מאי. הייסוף מתרחש על רקע עודף בחשבון השוטף, הפקת הגז הטבעי, השקעות ישירות בהיקף גדול, ותהליך בו המשקיעים המוסדיים מגדרים את השקעותיהם בחו"ל כנגד התחזקות השקל".

בנוגע לשוק הדיור, פלוג אמרה כי "עליית מחירי הדיור נמשכת, אם כי בתקופה האחרונה אנו רואים התמתנות בעליית המחירים". לדברי פלוג, "שיעור העלייה של מחירי השכירות היה דומה לשיעור העלייה בחלק הבלתי סחיר של מדד המחירים לצרכן. דבר זה מבטא פחות לחץ לביקוש לשירותי דיור".

פלוג המשיכה ואמרה כי "קיימת עלייה בהיקפי המשכנתאות. הם גבוהים וזה מטריד אותנו. מנגד, אנו רואים ירידה במאפייני הסיכון של הלוואות לדיור, בעיקר בגלל המגבלות שהטיל המפקח על הבנקים, דודו זקן. ניתן לומר שרמת הסיכון של המשכנתאות ירדה". מבחינת רמת הפעילות,ניתן לראות עלייה בהתחלות הבנייה שהגיעו לקצב של מעל 40 אלף בשנה. מדובר בהיקפים גבוהים יותר מהזרם השנתי של מבקשי דיור נוספים שמצטרפים לשוק .אם ההיקפים האלו ימשכו ויתמידו ויכללו אזורי ביקוש נראה תפנית במחירי הדיור ואף ירידה במחירי הדיור".

פלוג התייחסה בהמשך גם לצד הפיסקאלי וטענה כי "התקציב נמצא בשליטה והגירעון היה נמוך מהמתוכנן באופן מפתיע". להערכתה, "גם השנה הגירעון צפוי להיות נמוך מ-3% ואלו חדשות טובות מאוד". פלוג אמרה בנוסף כי בשנים 2013-14 הגירעון הוא ברמה סבירה וכדאי להזכיר שהממשלה מחוייבת לתוואי גירעון פוחת. "כבר בשנה הבאה הגירעון צפוי להיות על 2.5%". לדבריה, הממשלה אימצה כלל הוצאה פחות מרחיב (גידול של 2.5% בלבד), אם מסתכלים על שתי המגבלות יחד, ניתן לגזור את ההתאמות (קיצוצים) הנדרשים".

פלוג הסבירה עוד כי לפי הנתונים, בשנת 2015 יהיה צורך לבצע התאמות בהיקף של 12 מיליארד שקל. כאשר בצד ההכנסה נדרשת הגדלה של תקבולי מסים בסך 8 מיליארד שקל. "הגדלת התקבולים ניתנת הן באמצעות מלחמה בהון השחור, הן באמצעות ביטול פטורים והן בהעלאת שיעורי המס. ככל שנצליח לעשות זאת בשתי הדרכים הראשונות, יהיה צורך פחות בהעלאות בשיעורי המס".

לגבי התעקשותו של ראש הממשלה שלא לעלות מסים, בניגוד לעמדת בנק ישראל, אמרה הנגידה כי "כשהוחלט על כלל ההוצאה החדש, נלקחה בחשבון האפשרות של התאמות, ויתור על חלק מהתוכניות וקיצוצים. אני בטוחה שעובדים על זה לקראת גיבוש התקציב בשנה הבאה". לדבריה, "העדכון של תחזית הצמיחה, גרם לכך שחל עדכון כלפי מטה גם לגבי היקף ההכנסות ממסים. יתרה מזו, התווספה לאחרונה התוכנית של מע"מ אפס, שדורשת תוספת בסדר גודל של עוד 2.5 מיליארד שקל".

הנגידה נשאלה גם האם היא תהיה מוכנה לוותר על ניהול הועדה ליציבות פיננסית לטובת שר האוצר, עוד מחלוקת שהתגלעה בין האוצר לבנק ישראל והיא סירבה בנימוס. "אפילו בדוח עצמו של ה-IMF כתוב שבנק ישראל צריך לקבל תפקיד מרכזי בוועדה"

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, הסביר במהלך דברים שאמר במסיבת העיתונאים, כי "מקובל שמדינות מתערבות בטווח הקצר, במטרה לצמצם אי שוויון בהכנסה". לדבריו, ישראל נוקטת במשך יותר מעשור, במדיניות שמעניקה משקל נמוך יותר להוצאות אזרחיות בתוצר ולכן התוצאה היא תרומה יחסית קטנה לצמצום הפערים.