בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (ה') את שלמה (שלומי) לחיאני, ראש עיריית בת-ים המושעה, לפי הודאתו, בביצוע 3 עבירות של הפרת אמונים בעת שכיהן כראש עיר.
בכך אימץ השופט בני שגיא את הסדר הטיעון אליו הגיעו אמש (ד') בשעות הלילה המאוחרות סנגוריו של לחיאני, עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, עם צוות התביעה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בהובלת עו"ד שרון כהנא ועורכי הדין יפעת שטיין ונתנאל חיים.
במסגרת ההסדר נסוגה בה הפרקליטות משני האישומים כי לחיאני לקח שוחד בהיקף מצטבר של כ-900 אלף שקל מאנשי עסקים שפעלו בעיר.
"כל חיי הייתי סמל ודוגמה לסביבה שבה אני חי - וחשוב לי להמשיך להיות כזה. על כן החלטתי לקחת אחריות על מעשים מלפני 10 שנים, שנעשו בטעות בתחילת דרכי כאיש ציבור, ובדיעבד אפשר היה לעשותם אחרת", אמר לחיאני לאחר החלטת בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון עמו.
לדבריו, "אני נוטל אחריות על עצמי ובכך משחרר את כל המעורבים האחרים מאחריות, ומשחרר גם את משפחתי מסבל של 5 שנים. אני רוצה להשאיר הכול מאחורי וללכת קדימה. האהבה הגדולה שלי היא השליחות הציבורית. לא יהיה מאושר ממני אם בית המשפט יאפשר לי להמשיך לשרת את הציבור״.
בכתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות לבית המשפט, מודה לחיאני כי קיבל את מאות אלפי השקלים מבעלי עסקים בבת-ים וכן כי היה מודע לאינטרסים של בעלי העסיקם הללו בעירייה.
עם זאת, לחיאני אינו מודה והפרקליטות כבר אינה טוענת כי הכספים התקבלו בעד פעולות הקשורות בתפקידו הבכיר בעירייה.
בנוסף, לחיאני הודה והורשע באישום השלישי, לפיו הוא פנה ל-9 עובדי עירייה, בבקשה שייטלו הלוואות מהבנק בסך כולל של 440 אלף שקל ויעבירו לו את הכספים לשם פירעון חובותיו האישיים. זאת, בלא שנערך הסכם בכתב בינו לבין העובדים, ומבלי ששילם לעובדים ריבית בגין העמדת הכספים לרשותו.
"הנאשם פעל במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כראש העיר, האמור לנצל את הסמכויות שקיבל, בין היתר בתחום האחריות לעובדי העירייה, לטובת הציבור בלבד - לבין ענייניו האישיים כאיש עסקים", נכתב בכתב האישום המתוקן.
כמו כן, במסגרת ההסדר חזרה בה הפרקליטות מהאישום הרביעי נגד לחיאני, שעניינו ניגוד העניינים בו היה מצוי לכאורה, בכך שהיה בעל מניות בחברה המפיצה מקומון בבת-ים, בשעה שהעירייה התקשרה עם אותו מקומון ברכישת שטחי פרסום.
הערכה: יוטל קלון
בהתאם להסדר הטיעון, הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לגזור על לחיאני עונש של שנת מאסר בפועל וקנס כספי שישולם לקופת המדינה, בגין הרשעתו. כמו כן תבקש הפרקליטות מבית המשפט כי יטיל על לחיאני קלון בגין מעשיו.
מנגד, סנגוריו של לחיאני מבקשים מבית המשפט להטיל עליו עונש של עבודות שירות בלבד. לפי הסדר הטיעון, הסנגורים אינם מביעים דעה לעניין הקלון ומותירים את הסוגייה לשיקול-דעת בית המשפט.
לפי הערכות, בית המשפט יטיל עליו קלון, והמשמעות היא שבמקרה כזה לחיאני לא יוכל לכהן בתפקידים ציבוריים ב-7 השנים הקרובות.
הסדר הטיעון עם לחיאני סולל את הדרך להסדרי טיעון עם שלושת הנאשמים הנוספים - אברהם לחיאני, אחיו של שלומי; אבנר קריאל; ועובד (עובדיה) דוד חי - שכבר מנהלים מגעים עם הפרקליטות לקראת הסדר.
חובות כבדים לבנקים
באוקטובר 2013, בתום כ-6 שנות חקירה, וכ-3 שבועות בלבד לפני הבחירות לרשויות המקומיות, הוגש כתב אישום חמור נגד לחיאני בגין שורה של עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים.
בפברואר האחרון הודיעה הוועדה המיוחדת להשעיית ראשי רשויות כי על לחיאני לעזוב לשנה את תפקידו כראש עיר ואת תפקידיו כחבר מועצת העיר.
לפי כתב האישום, לחיאני עסק החל מ-1991 ועד אוקטובר 2003 ביזמות וקבלנות בניין בבת-ים, וזאת באמצעות חברת "אלשב - חברה לבניין ולהשקעות בע"מ" וחברת "א.י.ש.מ. חברה להשקעות ולבניה בע"מ". לחיאני שימש כמנהל פעיל בשתי החברות שבנו, בין השאר, מספר מבנים בטיילת בת-ים וברחבי העיר. במניות החברות החזיק לחיאני יחד עם אשתו, דורית.
באוקטובר 2003 נבחר לחיאני לתפקיד ראש העיר בת-ים, ומתוקף תפקידו שימש גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וכיו"ר רשות הרישוי המקומית בבת-ים. לאחר בחירתו לראשות העיר ניתק לכאורה לחיאני את קשריו עם אלשב, אך בפועל, נטען, המשיך לנהל את החברה, קיבל החלטות אסטרטגיות ומהותיות והיה אחראי על הניהול הפיננסי.
האישום הראשון והאישום השני נגד לחיאני מייחסים לו פעולות במטרה לסגור את חובות קבוצת לחיאני, שנקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים וצברה חובות לבנקים בגובה עשרות מיליוני שקלים - וזאת באמצעות קבלת הכספים מבעלי אינטרסים בעירייה. לפי הפרקליטות, לחיאני פעל, יחד עם אחיו, לקבלת כספים מגורמים שלהם עסקים בבת-ים, הנאשמים גם הם בפרשה, אבנר קריאף ועובד דודטחי.
העברות כספים התקיימו, כך לפי האישום השני, גם בין לחיאני לנאשם נוסף בפרשה, עזרא דוש, שיחד עם שני אחיו, אברהם ומשה דוש, וגיסו, דניאל גבריאלי, היה הבעלים והמנהל הפעיל של סופר-דוש, המפעילה רשת מרכולים בבת-ים.
"יד רחצה יד"
בנאום הפתיחה במשפט טענה התובעת, עו"ד כהנא, כי "לחיאני היה מעורב עד דק בכל הנושא הכספי. הוא רץ לבנקים, התדפק על דלתם והגיע להסדרים על חובות של מיליונים רבים, להם היה ערב אישית. הראיות יוכיחו כי היה טרוד מאוד מכך שהיה חשוף לפשיטת-רגל, שעשויה להשפיע על יכולתו לכהן כנבחר ציבור, וידע בדיוק מהיכן הכספים הגיעו לכיסוי חובותיו... הוא היה הראש והגוף".
עוד לטענתה, לחיאני הקיף את עצמו בצוות שידע לספק את רצונותיו. "בני-המזל, הצוות הבכיר, ידע שהוא חייב לספק את רצונותיו והאינטרסים שלו, על מנת לשמר את כוחו, בוודאי שכך גם הבינו העובדים הזוטרים יותר בעירייה. כאשר ראש עיר - כל ראש עיר - מבקש עזרה - מסייעים לו, קל וחומר ראש עיר חזק כמו לחיאני", ציינה. "כל מה שלחיאני לא יכול היה להרשות לעצמו לעשות כראש עיר, הוא עשה בדרך של הפעלת אחיו. כאשר שלומי היה זקוק לכסף, הוא פנה לבעלי עסקים או ביקש מאבי לפנות אליהם בשמו. יד רחצה יד רחצה יד".
החקירה בניינו של לחיאני החלה ב-2007 כחקירה סמויה, ובמהלך 2009 עברה לשלב הגלוי. לחקירה היו הייתה שותפה גם רשות המסים, והיא לוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות.
במהלך החקירה נעצר לחיאני, ומעצרו צולם ופורסם בתקשורת - מהלך שזכה לביקורת ציבורית קשה, שהובילה להבעת צער מצד המשטרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
