הפרקליטות: "אם עמדתנו תתקבל, לחיאני יישב בכלא"

הסדר הטיעון שכרתה הפרקליטות עם שלומי לחיאני משיג את מלוא האינטרס הציבורי שסימנה המדינה מלכתחילה בכתב האישום נגדו: אם בית המשפט יקבל את עמדת התביעה, לחיאני יישב במאסר מאחורי סורג ובריח; הוא יורחק לשנים ארוכות מהזירה הציבורית נוכח הטלת הקלון; ובנוסף הוא הודה בביצוע עבירות שבמסגרתן העמיד את האינטרס הפרטי שלו מעל חובותיו הציבוריים - כך אומרים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר הצגת הסדר הטיעון בעניינו של ראש עיריית בת-ים לשעבר לבית משפט השלום בתל-אביב הבוקר (ה').

המשא-ומתן להסדר טיעון החל ביוזמת ההגנה, זמן קצר לאחר תחילת שלב ההוכחות במשפט - ובפרקליטות רואים בכך סימן לכך שלחיאני וסנגוריו הפנימו שלא יוכלו לנצח בקרב הזה.

בהודעת הפרקליטות נמסר כי "מיד לאחר תחילת שלב הצגת הראיות, החליט הנאשם להודות באישומים חמורים אלה, לאחר שהבין את הפסול במעשיו, בניגוד להצהרותיו הקודמות בדבר חפותו. המדינה רואה אינטרס ציבורי עליון בענישה הולמת, מרתיעה ומהירה של נבחרי ציבור, שמעלו באמון שאותו ציבור נתן להם".

בשלב הטיעונים לעונש, שיתקיים בעוד כחודש, מתכוונת הפרקליטות לטעון כי שלושת אישומי הפרת האמונים שבהם הודה לחיאני הם למעשה הפרת אמונים "על גבול השוחד".

נכונותה של הפרקליטות לוותר על עבירת השוחד נבעה, בין היתר, מקשיים ראייתיים שהובילו למסקנה שההרשעה בעבירה זו איננה ודאית; וכן מהעובדה שמבחינת הפרקליטות, האינטרס הציבורי יגשים את עצמו באותו אופן אם לחיאני יודה ויורשע בשלושת האישומים הללו, גם אם הם יכונו "הפרת אמונים" ולא שוחד. זאת, בתוספת הרחקתו לתקופה ארוכה מהזירה הציבורית והושבתו לתקופה משמעותית מאחורי סורג ובריח.

עוד מציינים בפרקליטות כי המרת שלושת האישומים שבהם הודה לחיאני מאישומי שוחד להפרת אמונים, הצריכה את ביטול הרכיב שלפיו קיבל לחיאני את טובות ההנאה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". ואולם מנגד, הודגש מרכיב האינטרס האישי וניגוד העניינים שבו היה מצוי לחיאני. מה שנותר הוא קבלת טובות הנאה לעצמו, באופן הפוגע בטוהר המידות ברשויות השלטון.

האישום הרביעי, שנמחק כליל מכתב האישום, עוסק בפרשת המקומון "גל גפן" - והוא האישום הקל והשולי ביותר שנכלל בכתב האישום המקורי.

בסוגיית הקלון, בפרקליטות מציינים כי מבין שורות הסדר הטיעון ניתן להבין שגם סנגוריו של לחיאני הבינו כי לא יוכלו לטעון כנגד הטלת קלון במעשיו.

בהסדר סוכם כי הפרקליטות תדרוש קביעת קלון, וההגנה לא תתנגד לכך. בית המשפט מחויב להכריע בסוגייה, נוכח לשון החוק המחייבת החלטה בנושא זה לגבי ראש רשות מקומית מכהן או מי שביצע את העבירות בעת שכיהן כראש רשות מקומית.