מעודדים קומבינות בשוק ההון

לעצירת מהלך אישור האופציות למנכ"ל לידר, שהושג כנראה כמעין "הכרת תודה" של שני בעלי מניות לשעבר בחברה, רובין צימרמן ואיציק שרם, לבעל השליטה שרכש מהם את מניותיהם, יש חשיבות רבה. אבל יותר מכך, מצביעה העצירה הזו על בעיה רחבה הרבה יותר בשוק ההון המקומי.

במקרה של לידר עמדה על הפרק שאלה משפטית: האם העניין האישי של בעל המניות מסתיים במועד הקובע להצבעה, או רק בעת כינוס האסיפה עצמה.

המכתב ששלחה רשות ני"ע ללידר מבהיר, כי לעמדתה, אם ינסה בעל מניות לבצע פעולות של קנייה ומכירה בין המועדים הללו, הרי שהתוצאה של פעולות אלו תהיה "צביעתו" כגורם קשור בהצבעה שעל סדר היום.

במקרה של סוגיה משפטית כמו זו, יכולה הרשות לכפות על החברות אך ורק גילוי ופרסום עמדתה, מתוך תקווה כי מישהו מבין בעלי המניות שלהן ירים את הכפפה, ועל סמך הגילוי יגיש תביעה נגד החברה.

במקרה כזה - ויש לא מעט כאלה בשוק ההון - אין לרשות יכולת להוכיח כי נעשתה תרמית, ולפיכך אין היא יכולה להפעיל סנקציות אכיפה או סנקציות פליליות, שלבטח היו מונעות חלק מהקומבינות שנרקחות בשוק ההון הישראלי.

וכך מגיעים למצב שבו ההרתעה שבידי הרשות חלשה מדי, ואין בכוחה לעצור בעלי שליטה בחברות וגורמים בעלי עניין מלנסות ולתפור עסקאות מפוקפקות בשיטת "מצליח": אם העסקה תעבור מתחת לרדאר של הרשות, שכמו כל ארגון אחר משאביה מוגבלים, מה טוב; אם במקרה הפחות טוב הרשות תשים לב לדבר, הרי שהאירוע יסתיים רק בגילוי למשקיעים.

פרסום שכזה עלול אמנם להכתים את המוניטין של החברה ושל בעליה, אולם ענישה של ממש אין, ומשכך, יש לא מעט בעלי שליטה שמוכנים לסכן את שמם, עבור קומבינה שתיטיב כלכלית עמם או עם מקורביהם, אבל לבטח לא עם בעלי המניות מקרב הציבור.