אחרי ההרשעות וגזרי הדין הכבדים במשפט פרשת הולילנד, מגיעים הערעורים לבית המשפט העליון. ראשון המורשעים שמערערים הוא אביגדור קלנר, מיזמי פרויקט הולילנד שהורשע על-ידי השופט דוד רוזן במתן שוחד ונידון ל-3 שנות מאסר ולתשלום קנס בסך מיליון שקל.
באמצעות עו"ד איתן מעוז הגיש היום (ג') קלנר לעליון ערעור מפורט הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, שמשתרע על פני 129 עמודים.
בערעורו תוקף קלנר את פסיקתו של רוזן. בין היתר טוען קלנר כי רוזן "הפך את היוצרות" ובמקום לנתח את הראיות הקונקרטיות לשוחד, חיפש "סימנים מחשידים" לאשמתו של קלנר.
לדבריו, "מהכרעת הדין ניכר בבירור כי המטרה שורטטה סביב החץ, וכי מצב דברים זה הביא את בית המשפט המחוזי הנכבד לטעות יסודית בקריאת הראיות ולפרשנות בלתי הוגנת לחובתו של קלנר".
"את מסע הרשעתו של אביגדור קלנר בשוחד החל השופט דוד רוזן מהסוף להתחלה", טוען עו"ד מעוז בשמו של קלנר.
לדבריו, במקום להתחיל מניתוח הראיות הקונקרטיות למתן השוחד לגופו - התחיל השופט דווקא מסיפור המסגרת, ומהנסיבות סובבות האירוע. "בית המשפט הפך בכך את היוצרות. קודם חיפש 'סימנים מחשידים' בגרסתו של קלנר, ורק לאחר מכן הוא בחן את השאלה האם קיימות בפניו כלל ראיות לעצם מתן השוחד".
כך, למשל, טוען קלנר, קודם בדק השופט מה היה טיב היחסים בין קלנר לבין עד המדינה המנוח שמואל דכנר, "ורק לאחר מכן, ולאחר שהגיע למסקנה כי לא ייתכן שדכנר יעיד נגד חברו הטוב, קלנר, בחן את סבירות גרסתו של דכנר, האם בכלל קיבל את הכספים כשוחד.
"וכך, כבר בפתח הכרעת הדין אנחנו נתקלים בממצאים חמורים מאוד לחובת קלנר - עוד לפני שבבית המשפט הנכבד תנותח ולו ראיה אחת לכך שהתשלומים שדכנר קיבל אכן יועדו למסירת שוחד", נטען. "המודעות לשוחד קיימת מקום שקיים שוחד, ולא להיפך. ללא שוחד, אין מודעות, ובמילים פשוטות - אם הראיות לשוחד לא מסופקות, כל שאר 'ראיות התמיכה' הן השערות מעניינות, אך חסרות פשר".
קלנר הוא ממקימי חברת הולילנד פארק, היה שותפו של הלל צ'רני בפרויקט הולילנד ובעלי חברת הזרע. במשפט הולילנד הורשע קלנר בהלבנת הון ובמתן שוחד בגין העברת כספים לדכנר למטרת תשלומי שוחד, וזוכה מחלק מעבירות השוחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.