אפרים (אפי) רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, ירצה עונש של חודשיים מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת, בגין הרשעתו בעבירות על חוק הגבלים עסקיים, בהן ניסיון לעשות הסדר כובל והפרת תנאי מיזוג עם רשת קלאבמרקט, בפרשת הורדת מוצרים של ספקים מרכזיים ממדפי שופרסל, במטרה להפחית את התחרות בין שופרסל למתחריה (ר' מסגרת). כך קבע היום (א') בית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף, הטיל השופט משה יועד כהן על רוזנהויז חודשיים וחצי עבודות שירות, קנס בסך 450 אלף שקל, עונש מאסר על-תנאי ואסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית למשך שלוש שנים.
על סמנכ"ל הסחר של שופרסל לשעבר, אלי גידור, שהורשע אף הוא בעבירות על חוק הגבלים עסקיים בפרשה, גזר בית המשפט חודש מאסר בפועל, קנס בסך 250 אלף שקל וחודש חצי עבודות שירות; על רשת שופרסל, שהורשעה אף היא בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הטיל השופט קנס בסך 3 מיליון שקל. כמו כן קבע השופט כי תוך 21 יום על הרשת לחתום על התחייבות בסך 5 מיליון שקל שלא לעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים ב-3 שנים הקרובות.
השופט עיכב את ביצוע גזר הדין ב-45 יום. בפרק זמן זה צפויים רוזנהויז וגידור לערער לבית המשפט העליון הן על הכרעת הדין המרשיעה נגדם והן על העונש. פרקליטיהם של רוזנהויז וגידור, עורכי הדין צביקה אגמון ונתי שמחוני, מסרו בתגובה: "מנוי וגמור עימנו להביא לבחינת ערכאת הערעור את פסק הדין. אנו סבורים כי נפלה שגגה ולא היה מקום להרשעה, וזו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות". לדבריהם, "בית המשפט אף החמיר בענישה וזו חורגת מכל אמת מידה עונשית ראויה. כאמור, נשטח את משנתנו בעליון, ואנו מאמינים כי פסק הדין לא יישאר על כנו".
"פגיעה בתחרות"
בגזר הדין ציין השופט כי אמנם במבחן התוצאה לא נגרמה פגיעה ממשית, שכן ההסדר, אותו ניסו רוזנהויז וגידור לקדם, תוך הפרת תנאי המיזוג, לא יצא אל הפועל, בשל התנגדות הספקים. "עם זאת, במישור הכוונה, אין ספק שהנאשמים חתרו לבצע מעשים שיש בהם פגיעה ברורה בתחרות, תוך הפרה בוטה של תנאי המיזוג עליהם חתמו", כתב השופט. "אין להתעלם מן העובדה שהנאשמים, במקרה שלפנינו, עשו ככל שביכולתם כדי להגיע לתוצאה המקווה, ורוזנהויז, משראה שפניותיו לספקים בעקבות היום הראשון של פרסום מבצע מגה לא הועילו, שב ופנה למחרת היום לחלקם, באותו עניין, באמירות מפורשות ועקיפות שנועדו להניע אותם להביא להפסקת המבצע וכן למניעת מבצעים דומים בעתיד".
עוד צוין בגזר הדין כי רוזנהויז היה ללא ספק הדמות המרכזית במסכת העבריינית. "רוזנהויז עמד בראש הפירמידה הניהולית והעסקית בשופרסל, והיה הגורם הדומיננטי בקבלת ההחלטה ליצור קשר עם מנהלי הספקים, שמוצריהם נמכרו במקביל בשני המבצעים, כדי להביא לכך שיפעלו להפסקת מבצע מגה". בנוסף, כתב השופט, הפעיל רוזנהויז את מלוא יכולותיו, השפעתו האישית ומעמדו כדי ללחוץ על היצרנים להביא להפסקת מבצע מגה. "רוזנהויז גם היה דמות מרכזית במהלך שהוביל להורדת מוצרי הספקים מן המגוון, כ'שוט' שנועד להבהיר להם את מהות הנזק שייגרם להם אם לא ישתפו פעולה עם שופרסל, בעצירת מבצע מגה ובמניעת מבצעים דומים בעתיד", קבע. ביהמ"ש גם ציין כי יש משמעות לעובדה שרוזנהויז היה שותף אישית לניסוח תנאי המיזוג עם קלאבמרקט וניהל מו"מ מרתוני עם הממונה על ההגבלים דאז באותו עניין, אך למרות זאת בחר במודע להפר את אותם תנאים בצורה בוטה.
"פגיעה בחופש הבחירה של הצרכן"
השופט הצביע בגזר הדין על שני ערכים חברתיים מוגנים נוספים שנפגעו על-ידי מעשיהם של הנאשמים, באופן משמעותי ומהותי. "האחד, המוכל לטעמי בערך התחרות החופשית, הינו האינטרס הציבורי בקיומה של תחרות הוגנת בין מתחרים בזירה הכלכלית. תחרות זו אמורה להתנהל על ליבו וכיסו של הצרכן, ולא על גבו של הצרכן. במקרה דנן, בחרו הנאשמים להפעיל אמצעי לחץ כלכלי על הספקים בדמות ההורדה ממגוון שופרסל של מוצריהם, מהלך שבמהותו מהווה פגיעה בחופש הבחירה של הצרכן לבור לו את המוצרים שאותם הוא מעוניין לרכוש".
פגיעה נוספת, עליה הצביע ביהמ"ש, היא בערך המוגן של כיבוד שלטון החוק וצווי הרשויות המוסמכות. "לממונה על ההגבלים ניתנו על-ידי המחוקק סמכויות נרחבות - ובהן סמכויות מעין שיפוטיות - שמטרתן הגנה על התחרות החופשית", ציין ביהמ"ש." "הפרה בוטה של תנאי המיזוג, כפי שנעשתה על-ידי הנאשמים, פוגעת בשלטון החוק, בדומה להפרה של צווים שיפוטיים ועלולה גם לגרום לזילות בתפיסת הציבור לגבי יכולתו של הממונה להבטיח, שמיזוגים בין גופים כלכליים רבי-עוצמה לא יפגעו או יפגעו במידה מזערית ככל הניתן, בתחרות החופשית או ברווחת הציבור".
ביהמ"ש הוסיף כי אילו היו העבירות שביצעו השניים מושלמות, עשויה הייתה להיות לכך השלכה משמעותית על התחרות בין שופרסל לבין מגה. "חלק מהתחרות החופשית הקמעונאית על לבו של הצרכן גלום בעריכת מבצעים, ובהם מבצעים שבהם נמכרים מוצרים מבוקשים, לתקופה מוגבלת, במחירים אטרקטיביים ואף במחירי רצפה... מניעת קיומם של מבצעים כאלה מנוגדת לאינטרס הציבורי, לחופש הבחירה הצרכני ולעקרון התחרות החופשית".
השופט הבהיר כי מתחם הענישה ההולם בעבירות של הגבלים עסקיים צריך, בדרך-כלל ולמעט בנסיבות מיוחדות, לכלול גם רכיב של מאסר בפועל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.