הסופר יחלק סלים רב-פעמיים במקום שקיות; כמה זה יעלה?

מהלך היסטורי המתרחש באיחור רב - או שגיאה באופן היישום? אתמול (ד') הגיעו לקריית הממשלה בתל-אביב נציגי רשתות השיווק, וחתמו עם השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, על תוכנית פעולה לחלוקת סלים רב-פעמיים לציבור, שיחליפו את שקיות הניילון הבעייתיות אקולוגית. הסלים שיחולקו מסוגלים לשאת עד 20 ק"ג כל אחד וזכו לשם "רב-סל".

על-פי המתווה שסוכם, הרשתות יממנו בעצמן את חלוקת הסלים לציבור הנאמדת בכ-80 מיליון שקל - סכום זהה לזה המשמש היום לחלוקת שקיות חד-פעמיות לציבור. הפסקת השימוש בשקיות, מאמינים יוזמי המהלך, תאפשר בסופו של דבר גם הורדה של מחירי המוצרים הנמכרים לצרכן.

תוכנית הפעולה המדוברת היא למעשה דרכו של המשרד להגנת הסביבה לרתום את הסוסים מעט לפני העגלה, זו בעלת התוקף הרשמי: הצעת החוק למיגור השקיות החד-פעמיות (שקיות גופייה) שמוביל השר פרץ עברה לאחרונה בוועדת השרים לחקיקה ותעלה להצבעות בכנסת כבר עם פתיחת המושב הקרוב.

על-פי ההצעה, בטרם תיאסר החלוקה בחינם של השקיות החד-פעמיות, יקבלו הצרכנים מספר סלים רב-פעמיים ללא תשלום. החוק החדש קובע כי יוטל היטל בסך 40 אגורות על כל שקית חד-פעמית, כשהכספים שייגבו כהיטל ישמשו, בין היתר, למימון התוכנית ולהקמת מנגנון סיוע ליצרני שקיות הניילון החד-פעמיות שייפגעו כמובן מהמהלך.

הפרת החוק תגרור על-פי ההצעה קנסות בגובה של עשרות אלפי שקלים. את המהלך ילווה קמפיין ציבורי למניעת השימוש בשקיות הניילון.

אלא שלהצעה הזו קמו כצפוי מתנגדים - אם למהות (פורום יצרני שקיות הניילון בלשכת המסחר) ואם לדרך: שר הכלכלה נפתלי בנט הספיק להגיש ערר על ההצעה, כשהטענות הן כלפי אופן היישום ולא כלפי הצורך במהלך עצמו. את הערר נימק בנט בטובתו של הצרכן: "החוק במתכונתו הנוכחית עלול לעלות למשפחה סכום של אלפי שקלים בשנה", טען. "לטעמי, השתת עלות של 10 אגורות לכל היותר על שקית ניילון בודדת הייתה יוצרת פגיעה מידתית הניתנת להצדקה ולהגנה".

הצרכנים ירוויחו או יפסידו?

הביקוש לשקיות גופייה בישראל עומד כיום על 274 שקיות לנפש בשנה - כ-975 שקיות בשנה למשק-בית. בכל שנה משתמשים בישראל בכ-2.22 מיליארד שקיות גופייה. ההנחה היא שברשתות השיווק נצרכות 57% משקיות אלה - כלומר 1.28 מיליארד שקיות בשנה.

נשאלת השאלה - מה יקרה למחיריהם של כלל המוצרים בסופר, ברגע שההוצאה של רשתות השיווק על שקיות חד-פעמיות תפחת? אם במשרד להגנת הסביבה מאמינים כי החיסכון יגולגל לכיסו של הצרכן, במשרד הכלכלה מאמינים כי זו נאיביות לשמה - ואת הרווח יגרפו הקמעונאים עצמם, מבלי שנראה הוזלה במחירים.

"קשה לראות כיצד עלות זו לא תגולגל אל כתפי הצרכן", נכתב בערר של משרד הכלכלה, "שעלול יהיה לשאת בתשלום כפול: הוא ימשיך לשאת בעלות אותם 80 מיליון שקל ששילם בעקיפין עד כה - וייאלץ לשלם פעם נוספת באופן ישיר תמורת שקיות הגופייה".

ממשרד הכלכלה נמסר ל"גלובס": "אנו נמצאים במגעים רציפים מול המשרד להגנת הסביבה, על מנת להגיע לפשרה שתצמצם למינימום את הפגיעה בצרכנים. אנו צופים כי בעת הקרובה יוסדר העניין".

רמי לוי, בעלי רשת השיווק על שמו, מצהיר אמנם בשיחה עם "גלובס" כי "אצלי בסופו של דבר זה יתגלגל לצרכן" - אך ספק אם בכלל רשתות השיווק נחוש במהלך גורף שיורגש בכיס.

לדברי לוי, "המהלך שעליו מדברים עכשיו יהיה טוב לכולם, אבל לטעמי אסור לגבות יותר מ-30 אגורות לשקית. אני לא חושב שהעלות צריכה לחזור לצרכן בעקיפין".

על מהלך דומה בעבר לחלוקת סלים רב-פעמיים ברשתות השיווק (שעברו עם הזמן להימכר בתשלום), אומר לוי: "גם היום, יותר ויותר לקוחות משתמשים בסלים האלה. המודעות עדיין הולכת וגדלה".

בינתיים הספיקו השרים להיוועד, ועל-פי המשרד להגנת הסביבה - להגיע להבנות, בין השאר בנוגע לסיוע ליצרני השקיות, שבעקבותיהן ימשוך השר בנט את הערר, כך שהעברת החוק תתגלגל למושב הקרוב של הכנסת.

הציבור תומך, היצרנים מתנגדים

לפי סקרים שערך המשרד להגנת הסביבה, יותר מ-70% מהישראלים תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הניילון בחינם, לאור העובדה שרבע מכלל השקיות מושלכות לאשפה מיד בתום השימוש ונשארות מאות שנים באתרי הפסולת עד שהן מתפרקות.

חלק גדול מהשקיות מביאות לפגיעה בשטחים הפתוחים ולזיהום המרחב העירוני, שמורות טבע, חופי הים והים עצמו. בעלי חיים רבים בישראל (בעיקר אוכלוסיית היעלים) נפגעים כתוצאה מאכילת השקיות. כ-100 אלף בעלי חיים ימיים מתים מדי שנה בעולם כתוצאה מבליעת שקיות פלסטיק. בנוסף, שקיות הפלסטיק מיוצרות מנפט, ועצם צריכתן הבזבזני גורם לצורך נוסף במאגרי הנפט שהחיפוש אחריהם מזיק לסביבה וייצורן מזהם.

אולם, בפורום יצרני שקיות הניילון באיגוד לשכות המסחר רואים בפתרון המוצע "בלוף אחד גדול": "מבחינת רשתות השיווק ברור שהעניין כדאי", אומרים בפורום, "זה יהפוך עבורן את ההוצאה עבור שקיות להכנסה".

40 האגורות שייגבו, זה המקום לציין, הן רק מחיר מינימום שבשטח יכול להיקבע על רף גבוה יותר. שלא לציטוט, מדברים בפורום על "קשר לא ברור בין הרשתות הקמעונאיות למשרד להגנת הסביבה".

בדבר אחד אין ספק: תעשיית שקיות הפלסטיק עומדת להיפגע, גם אם הצורך בה לא ייעלם. "אנחנו מדברים על תעשייה שאי-אפשר להסב לשום דבר, עובדים באוכלוסיות חלשות, מעגלים משניים ושלישיים. בסופו של דבר ניאלץ למכור את הציוד לייצור בתור ברזל. עושים לנו מה שעושים לרשות השידור", אומרים בפורום.

"בפועל", טוענים היצרנים, "הנזק בשקיות הפלסטיק הוא בעיקר אסתטי, משקיות שמתעופפות ברוח - כשמדובר רק ב-6% מהשקיות שמיוצרות. למרבית השקיות יש שימוש המשך - כשקיות אשפה למשל, ועכשיו אנשים ייאלצו לקנות יתר שקיות זבל.

"מנגד, הסלים הרב-פעמיים שמיוצרים במזרח אסיה עשויים מכל מיני חומרים ודבקים שלא ניתן למחזר. הסלים הרב-פעמים שוקליים פי כמה וכמה משקיות הניילון. גם כשיישחקו הם יילכו למטמנה ולא למיחזור. שקיות גופייה, לעומת זאת, אין בעיה למחזר - רק צריך לדאוג למנגנוני איסוף. ובכל אופן, מי באמת מאמין שאם מחר ימכרו סלים או אמצעי אריזה אחרים, מחיר הקוטג' יירד?".

מה עם שקיות מתכלות?

מה בדבר הרעיון של ייצור שקיות אקולוגיות? יצרני השקיות מדגישים כי הם יודעים לייצר שקיות כאלה בהשקעה לא גבוהה, אך לדבריהם, "המשרד להגנת הסביבה לא מעוניין בכלל לייצר כאלה. ההשקעה בציוד מינורית, רק חומרי הגלם משתנים. אנחנו מייצרים את זה בפועל ללקוחות שונים כבר שנים".

אולם בסביבת המשרד להגנת הסביבה שוללים את הרעיון מכל וכל. יש מי שמגדיר את הרעיון כ"גרוע במיוחד. למה? משום שהשקיות המכונות "מתכלות" שוכבות 500 שנה או 50 שנה, כך שזה עדיין מזהם. בפועל הן לא מגיעות לאתרי הטמנה אלא עפות ברוח ומתכלות רק בתנאים מאוד מסוימים, בעוד הסל הרב-פעמי ניתן למיחזור גם אם אינו מתכלה".

עיקרי החוק

■ במשך תקופה (שנה או שנתיים) יחלקו רשתות השיווק לציבור על חשבונן סלים רב-פעמיים המסוגלים לשאת עד 20 ק"ג כל אחד.

■ תיאסר חלוקה חינם של שקיות חד-פעמיות.

■ צרכן שירצה שקית חד-פעמית, ישלם לפחות 40 אגורות על כל שקית.

■ הכספים שייגבו יוגדרו "היטל", וישמשו בין היתר למימון התוכנית ולהקמת מנגנון סיוע ליצרני שקיות הניילון החד-פעמיות.

■ קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים יוטלו במקרים של הפרה.

 שקיות