"העובדות המתוארות בכתב האישום בפרשת הרצת המניות בחברת אי.די.בי על-ידי נוחי דנקנר "אינן מהוות עבירה מצד החברה"; "אין בכתב האישום ולו פעולה אחת אשר ביצעה החברה (מלבד הפעולות המיוחסות לדנקנר) במסגרת תוכנית ההשפעה (ביצוע ההנפקה כשלעצמה אינה עבירה פלילית); ו"ייחוס ביצוע העבירות לחברה הינו אך מכוח ייחוס הפעולות הנטענות של דנקנר לחברה ומתוקף היותו אורגן שלה" - כך טוענת אי.די.בי בבקשה שהגישה השבוע לביטול את כתב האישום נגדה במסגרת פרשת הרצת המניות.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד משה ישראל, נטען כי "מלבד עובדת היות דנקנר אורגן של החברה, כתב האישום אינו מייחס לחברה דבר".
לפני כחודשיים, לאחר חקירה פלילית ממושכת ומתוקשרת, הפך יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, מטייקון מוביל לנאשם בפלילים. פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה את כתב האישום בפרשת הרצת המניות באי.די.בי נגדו ונגד איתי שטרום והחברות "אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ" ו"קלוז טריידינג בע"מ" (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג בע"מ).
כתב האישום מייחס להם השפעה על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.
כתב האישום - שהוגש על-ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) - מייחס לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות של דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.
החשוד השלישי בפרשה, עדי שלג - הסוחר שביצע את רכישת מניות אי.די.בי בשלושת ימי ההנפקה - חתם על הסכם עד מדינה.
בדיון הראשון בתיק כפר דנקנר בכל האישומים נגדו, וסנגוריו, עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, הודיעו כי יגישו תשובה מפורטת בכתב לאישומים.
"דין אי.די.בי כדין מליסרון"
בבקשה שהגישה אי.די.בי, נטען כי בהתאם לפסיקה "אין מקום לייחוס אחריות פלילית לחברה בשל העבירות המיוחסות לדנקנר".
החברה מסתמכת בעיקר על פסק דין של השופט חאלד כבוב, הדן בתיק אי.ד.בי, בעניין חברת מליסרון ומנכ"ל מליסרון ועופר השקעות, אבי לוי. כבוב זיכה את לוי ואת חברת מליסרון מכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הרצת האג"ח של החברה, שהינה קבוצה-בת של עופר השקעות, שבבעלות ליאורה עופר.
לטענת אי.די.בי, בפסק דין מליסרון נקבע כי הקריטריון העיקרי שנקבע להכרעה בשאלה אם לייחס לחברה פעולות של אורגן שפעל בתוכה, הוא מידת השימוש שעשה אותו אורגן במסגרת תפקידו בחברה.
"בהתאם לפסק דין מליסרון, הגם שכתב האישום מתאר עבירות פליליות שביצע אורגן של תאגיד, ואפילו יש לתאגיד אינטרס ברור בביצוע העבירות, אין בכך לייחס את מעשיו לתאגיד, אלא אם כתב האישום טוען כי המעשים בוצעו במסגרת תפקיד האורגן בחברה".
לדברי אי.די.בי, "מכתב האישום עולה באופן ברור כי המעשים הפליליים (לכאורה), העומדים בבסיס כתב האישום... נעשו באמצעות פעולות בהן לא היה לחברה - במובחן מדנקנר - כל חלק".
בהקשר זה נטען כי פעולות המסחר בוצעו מחוץ לחברה, באמצעות צדדים שלישיים - שטרום ושלג. לדברי אי.די.בי, מעורבותו לכאורה של דנקנר ברכישות אותן ביצעו השניים, נעשתה שלא באמצעות החברה, וגם העמדת ההלוואות לצורך מימון הרכישות לא נעשתה באמצעותה. על כן, נטען, גם לפי האישום, מוסדות החברה לא נטלו כל חלק בביצוע העבירות הנטענות, ואף לא נעשה שימוש במשאבי החברה לשם כך.
עוד טוענת אי.די.בי כי העבירות המיוחסות לדנקנר לא בוצעו במסגרת תפקידו בחברה. "בהתאם למתואר בכתב האישום, התנהלותו של דנקנר - כל-כולה התנהלות פרטית, מבלי ידיעת החברה וללא כל מעורבות שלה... כל פעולותיו במסגרת תוכנית ההשפעה בוצעו על-ידו כאדם פרטי, בעל אינטרס ראשון במעלה בהצלחת ההנפקה, אך לא במסגרת תפקידו בחברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.