ביה"ד: הוט מובייל תשלם פיצוי של מיליון שקל להסתדרות

חברת הסלולר הוט מובייל מקבוצת הוט תשלם פיצוי בסך מיליון שקל להסתדרות, מאחר שהוט נקטה שורה של צעדים שנועדו לסכל את מהלך ההתאגדות של עובדיה במסגרת ארגון העובדים. זאת, בין היתר, בכך שניסתה להביא לפיטוריהם של שלושה מתוך חמשת חברי ועד הפעולה של העובדים על רקע ההתארגנות - כך קבעו שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נטע רות, ונציגי הציבור בבית הדין, בפסק דין שניתן בסכסוך הקיבוצי בין הצדדים.

מדובר בסכום הפיצוי הגדול ביותר שבו חויבה חברה בגין פגיעה בהתארגנות עובדיה.

לדברי השופטת רות, "רק קביעת סנקציה כלכלית משמעותית תוכל להרתיע ולמגר את התופעה של ההתערבות הפסולה מצד מעסיקים בהתארגנות עובדיהם, במטרה לפגוע בהתארגנות ולסכל אותה. הפיצוי ההולם בנסיבות החריגות והקיצוניות של העניין צריך לעמוד על מיליון שקלים".

עוד קבע בית הדין לעבודה כי צעדים ארגוניים חפוזים שבהם נקטה הוט מובייל לשינוי המבנה הארגוני שלה באופן חד-צדדי, שהתבטאו בהעברת מוכרי השטח העסקי לחברה-האחות הוט טלקום, נועדו אף הם לפגוע בהתארגנות העובדים.

בית הדין לעבודה קיבל בתוך כך את דרישת ההסתדרות להכיר בהוט מובייל כיחידת מיקוח נפרדת לצורך ההתארגנות. כפועל יוצא מכך נקבע כי ההסתדרות היא ארגון עובדים יציג בהוט מובייל, לאור העובדה שיותר משליש מעובדיה חתמו על טופסי הצטרפות להסתדרות.

יחידות מיקוח שונות ולא חופפות

בקבוצת הוט יש היסטוריה ארוכה של ניסיונות התארגנות. בין היתר ניסו בעבר עובדי החברה-הבת הוט טלקום להתארגן במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית, אך החברה הכשילה ניסיון זה.

גם עובדי הוט מובייל התארגנו במסגרת ההסתדרות. ב-4 באפריל 2014, יום לפני שההסתדרות מסרה הודעה על כך שהיא ארגון עובדים יציג בחברה, זימנה הנהלת הוט מובייל שלושה מחברי ועד הפעולה בהתארגנות לשימוע לפני פיטורים. מדובר בחגי גנש, שעבד כמנהל נכסים; ברותי גרוברמן, שעבדה כאחראית אדמיניסטרציה; ובתומר מושקוביץ, שהיה מנהל תיקי לקוחות האחראי על טיפול בלקוחות החברה הגדולים.

במסגרת השיחות הוצע לעובדים לפרוש מרצון או להשתתף בשיחת שימוע לפני פיטורים. בעקבות הזימונים פנתה ההסתדרות למנכ"ל החברה, ישעיהו רוזנברג, בדרישה לבטל את פיטורי השלושה, והחלה לפעול למניעת ניסיונות סיכול ההתארגנות על-ידי הנהלת הוט מובייל.

ב-29 באפריל הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בהוט מובייל, בטענה כי החברה מתנכלת לעובדים במהלך ההתארגנות הראשונית, ובהמשך הופנה הסכסוך לבית הדין לעבודה בתל-אביב.

הנהלת הוט מובייל טענה מנגד כי היא לא פגעה בהתארגנות העובדים, וכי לא הוכח קשר בין זימון חברי ועד הפעולה לשימוע לבין ההתארגנות. לדבריה, הרקע לפיטורים היה נעוץ בהליכי צמצום.

עוד טענה החברה כי יש לראות בקבוצת הוט כולה, על 14 החברות-הבנות שלה, כיחידת מיקוח אחת לצורך ההכרה בהתארגנות עובדים, ואין לראות בהוט מובייל כיחידת מיקוח נפרדת.

אולם בית הדין פסק כי "הוט מובייל עושה שימוש במחלוקת המלאכותית על 'יחידת המיקוח' על מנת לנסות ולשסות את ההסתדרות וארגון כוח לעובדים זה בזה, שפנו להכיר בהם כארגון עובדים יציג ביחידות מיקוח שונות, שאינן חופפות בקבוצת הוט (ארגון כוח לעובדים מייצג את עובדי החברה-האחות הוט מערכות - ח' מ')".

הליך נוסף לגדיעת ההתארגנות באיבה

לדברי בית הדין, "ההכרה בהוט מובייל כיחידת מיקוח היא המסקנה המתבקשת גם לאור מכלול הטעמים העומדים ביסוד ההעדפה של יחידת המיקוח המפעלית, כפי שהותוו בפסיקה, הן אלה הנוגעים לנקודת המבט של העובדים והן אלה הנוגעים לנקודת המבט של המעסיק".

בין היתר נימקה השופטת את הקביעה בכך שפעילות הסלולר של קבוצת הוט מרוכזת בידי הוט מובייל, וההפרדה המבנית שהחיל לגביה שר התקשורת היא קשיחה אף יותר מזו שעוגנה במסגרת תנאי הרישיונות שהוענקו לחברות-הבנות הוט טלקום והוט מערכות. "הרישיון שניתן אפוא להוט מובייל חייב אותה לקיים הפרדה מבנית בינה לבין חברות נוספות בקבוצת הוט", קבע בית הדין.

לדברי בית הדין, "די בדברים אלה ללמד כי יש מקום לראות בהוט מובייל יחידת מיקוח מ'נקודת ראותו של המעסיק', לאור המשקל המרכזי של הפרמטר הארגוני-ניהולי, ולאור השאיפה, שלא לומר החובה, שמקורה בחוק התקשורת להתאמה בין יחידות המיקוח לבין המבנה הניהולי המוכפף להפרדה מבנית בתחומי התאגיד הנפרד של החברה".

לדברי בית הדין, הכרה ביחידת מיקוח הכוללת את קבוצת הוט כולה, באופן שיקשה על ההתארגנות הראשונית, עלולה להקנות יתרון לא ראוי להוט מובייל בהשוואה למתחרים קיימים או למתחרים פוטנציאלים בשוק הסלולר. אותו יתרון שביקש הרגולטור למנוע.

לפי פסק הדין, הכרה בקבוצת הוט כולה כיחידת מיקוח הייתה עלולה להביא לאחת משתי תוצאות שליליות: א. עיקור ההפרדה המבנית שנועדה לצמצם את הריכוזיות בשוק התקשורת ולעודד תחרות הוגנת; ב. הגברת הנטייה של מעסיקים מתחרים בשוק הסלולר, שאינם חלק ממבנה רב-תאגידי, לעשות בו שימוש פסול לסיכול ההתארגנות - לנקוט צעדים אגרסיביים לדיכוי ההתארגנות על מנת לשמור על כושר התחרות בשוק.

כן נקבע כי "לאחר שהיה נדמה שההתארגנות בהוט מובייל הופכת לעובדה קיימת, ניסתה החברה לנקוט הליך נוסף על מנת לגדוע את ההתארגנות בעודה באיבה, הפעם ב'דרכי נועם' כביכול ובהליכים שנועדו לשכנע את העובדים כי הם יזכו להישגים נאים יותר ללא תיווכה של ההסתדרות".

מהוט נמסר בתגובה כי "החברה קיבלה את פסק הדין, והיא לומדת אותו".

ניסנקורן: "יום חג להתארגנות העובדים"

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בירך היום (א') על החלטת בית הדין ואמר: "זהו יום חג להתארגנות העובדים, ויש בכך מסר ברור לחשיבות החברתית של התאגדות עובדים בישראל. ההסתדרות תמשיך לעמוד לצדו של כל עובד מתארגן אשר מבקש לממש את זכויותיו".

מנגד, איגוד לשכות המסחר מסר: "בית הדין האזורי לעבודה כנראה סבור כי על מנת להגן על זכויות העובדים, שאף אחד לא מערער עליהן, מותר להרוס את המגזר העסקי. החלטת בית הדין נעדרת כל פרופורציה, בלתי שקולה וכאילו מהווה הכרזת מלחמה על המגזר העסקי כולו.

"יחד עם זאת, אין לחלוטין להתפלא על החלטה זו, נוכח המגמה הגוברת של מערכת המשפט כולה, הסבורה כי אפשר לתקוף את המגזר העסקי, ואשר לא השכילה עד היום לפתח יחס של כבוד למגזר העסקי בישראל וליוזמיו, ואף טרם הפנימה כי מדינת ישראל כולה, כולל מערכת המשפט, מונחת על כתפי המגזר העסקי".

יצוין כי ההחלטה מגיעה 4 חודשים לאחר פניית ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. ההסתדרות ביקשה להכיר בהוט מובייל כיחידת מיקוח עצמאית ולחייב את הנהלת החברה לפתוח במשא-ומתן עם ההסתדרות. בנוסף, ההסתדרות דרשה לחייב את הוט מובייל בתשלום פיצויים בגין ההפרות החמורות שביצעה נגד חופש ההתארגנות של עובדיה.

ההסתדרות הכללית יוצגה בידי עו"ד ענת גוטמן מהלשכה המשפטית בהסתדרות.

נזכיר כי בהליך משפטי מקביל שהתקיים בבית הדין הארצי לעבודה, הוציא נשיא בית הדין, השופט יגאל פליטמן, בחודש אוגוסט צו מניעה זמני, שאסר על ההסתדרות הלאומית לפנות לעובדי הוט מערכות והוט מובייל ולהציג את עצמה כארגון העובדים היציג.

לא המכה היחידה שהוט ספגה

פסק דינה של שופטת בית הדין האזורי לעבודה, נטע רות, שבו היא חייבה את הוט מובייל לשלם פיצוי של מיליון שקל להסתדרות בגין הפגיעה בהתארגנות עובדי הוט מובייל, ניתן כחודש בלבד אחרי ששופטת אחרת של בית הדין, הדס יהלום, פסקה פיצוי בסך 75 אלף שקל להסתדרות הכללית בגין פעולות שביצעה קבוצת הוט.

בפסק הדין הקודם היה מדובר בפעולות שביצעה קבוצת הוט לסיכול ניסיון ההתאגדות של הטכנאים בקבוצה. גם בפסק דין זה נזף בית הדין קשות בהוט בגין התנהלותה.

לדברי בית הדין, הוט פעלה באופן שיטתי, באמצעים שונים ובאמצעות גורמים שונים, בניסיון לסכל את ניסיון ההתארגנות. "הניסיונות כללו ישיבות צוות ומפגשי שולחנות עגולים, ונעשו פעולות 'הסברה' שנועדו לשכנע עובדים כי פעולות הוועד אינן חוקיות".

כמו כן, נקבע כי "ננקטו צעדים נגד פעילים בהתארגנות, תוך פרסום ההליכים בפני עובדי החברה ופעולות שנועדו לעודד עובדים לבטל את חברותם בהסתדרות... התנהלות זו מהווה שיקול לחומרה לעניין קביעת שיעור הפיצוי".

אף שבית הדין קיבל את מרבית טענות ההסתדרות נגד הוט, הוא מצא טעם לפגם בכך שבמסגרת ההתארגנות קראו פעילי ההסתדרות למנויי הוט להתנתק מחברת הכבלים; והוא קבע בפסק הדין כי "פעולה זו למעשה כורתת את הענף שעליו יושבים העובדים אשר מבקשים להתארגן, באשר מהווה פגיעה במעסיק, שבסופו של דבר הוא זה שמעסיק את העובדים ומשלם את משכורותיהם".

בסופו של דבר, ניסיון ההתארגנות של טכנאי הוט בשורות ההסתדרות לא צלח. בית הדין ציין כי את כישלון ניסיון ההתארגנות אין לתלות אך ורק בהתנהלות של הוט. "עובדה היא שבסופו של דבר, ההסתדרות עצמה לא הצליחה לגייס לשורותיה מספר מספיק של עובדים לצורך הכרה בה כארגון יציג".