מה לא נחשב כתאונת דרכים המזכה בתגמולי ביטוח?

מ', תלמיד ישיבה, צעד ברחוב בשכונת מאה שערים בירושלים ונתקל בדרכו בסרט מתוח של המשטרה, שחסם את המעבר ברחוב. למרות זאת, שוטר שניצב במקום הניח למ' לעבור ברחוב. מ' חלף על פני משאית שממנה נפרקו חלקי עגורן, וחלק מן המטען נפל על מ' וקטע את שתי רגליו. התברר כי טרם לנפילת המטען, הסיר נהג המשאית את עמודי התמיכה שניצבו בצדיה ושחרר את כבלי העגינה שקיבעו את המטען למקומו. עוד התברר כי המשאית הגיעה למקום שנועד לפריקה לאחר שכוונה לשם על-ידי שוטר. חברת הביטוח טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים מאחר שמתקיימת החזקה המצמצמת שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). האם צדקה חברת הביטוח בסירובה להכיר במקרה כתאונת דרכים? מה קובע החוק בעניין זה ומדוע חשובה ההגדרה דווקא בחוק הפלת"ד? מה קובעת הפסיקה?

חוק הפלת"ד קובע הגדרה בסיסית למונח "תאונת דרכים" ("מאורע שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ושכתוצאה ממנו נגרם נזק גוף"). זהו אחד החוקים החשובים ביותר בישראל וכמעט אין לו אח ורע בעולם משום שחוק זה אינו דורש אשם או אחריות כלשהי. כל מי שנפגע בישראל בתאונת דרכים יקבל פיצוי כספי, גם אם הוא אשם בתאונה (למעט חריגים שיודגשו בכתבה זו, כגון פריקה וטעינה מרכב כשהוא עומד).

טרם נדון האירוע הנ"ל בבית המשפט העליון, פסק בית המשפט המחוזי כי האירוע שבו ניזוק מ' בא בגדר תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. זאת, עקב העובדה שהתאונה התרחשה טרם בוצעה פריקה בפועל אלא שננקטו רק הכנות לפריקה ואין לראות במקרה זה "פריקה" אלא מחדל בטיחותי ופעולות רשלניות. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון שקבע, כאמור, כי אירוע זה לא בא בגדר תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הנ"ל. בית המשפט העליון קבע שהסרת עמודי התמיכה ושחרור כבלי העגינה שקיבעו את המטען למקומו, היוו ללא ספק חלק אינטגרלי מפעולת הפריקה. פריקה שאינה מיומנת ופריקה רשלנית אינן יוצאות בשל כך בלבד מגדר פריקה. הפריקה החלה, אפוא, בעת שנשמט חלק מן המטען ואירעה התאונה (פעולה כזו מוחרגת מהגדרת המשנה של ה"שימוש ברכב"). נפילתו של מטען, כשהרכב חונה או עומד, הוא האירוע המזיק הרגיל, הממשי והשגרתי, שעשוי להתרחש במהלך טעינה או פריקה. לאור זאת, ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע הלכה חשובה, כי גם פעולות מקדימות מהוות "פריקה וטעינה" ולכן אין מדובר בתאונת דרכים והנפגע ייאלץ להגיש את תביעתו במסגרת פקודת הנזיקין ויצטרך להוכיח את תביעתו נגד כל הגורמים המעורבים.

במקרה מעניין אחר, בבוקרו של יום, זמן קצר לאחר שכבר החל ג' בנסיעה, אירע פיצוץ ברכבו. ג' נפגע מפגיעות רסיסים מרובות בגפיו התחתונות כתוצאה מהתפוצצות מטען חבלה שהוצמד לרצפת הרכב ושהופעל מרחוק באמצעות טלפון סלולארי. לטענת ג', המטען הונח ברכבו עקב טעות בזיהוי הקורבן ועל כן יש לסווג את האירוע בגדר "תאונת דרכים". מנגד, לטענת חברת הביטוח האירוע לא בא בגדר המונח "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בית המשפט המחוזי קבע כי לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, המסקנה היא כי לא מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי בין השימוש ברכב על-ידי ג' לבין פגיעתו כתוצאה מהפעלת מטען החבלה. מבחן "השכל הישר" מחייב את המסקנה כי נזק הגוף שהוסב לג' אינו תוצאה של "סיכון תחבורתי" או תוצאה של סיכון אופייני הטמון ברכב מעצם טיבו וטבעו, שכן הסיבה לקרות הנזק היא התפוצצות מטען החבלה שהוצמד לרצפת הרכב, בהפעלה מרחוק. התפוצצות זו אינה אינהרנטית לשימוש הרגיל ברכב, ככלי תחבורה. בעת הפיצוץ היה הרכב מבחינת ג' "זירה" בלבד. מסקנת בית המשפט לפיכך היא כי אין לראות באירוע כמקיים את ההגדרה של "תאונת דרכים". מטרתו של החוק היא להעניק פיצוי למי שנפגע בתאונת דרכים, זו אשר סיכון תחבורתי ביסודה ולא פעילות עבריינית. לאור זאת, נדחתה התביעה כנגד חברת הביטוח.

מקרה מעניין נוסף, שיכול לקרות לכל הנוהגים ברכב, הינו אירוע של פציעה עקב תיקון תקר בגלגל - ג.א נפגע שעה שעסק בהחלפת גלגל לרכבו, כתוצאה מתקר. בנסותו לחלץ במשיכה את הגלגל נפל לפתע הרכב שהיה מוגבה באמצעות מגבה, ופגע ברגלו. רעייתו של ג.א ציינה כי במהלך נסיעתה ברכב היא הרגישה שההגה "מושך", היא הגיעה לביתה, החנתה את הרכב וכעבור רבע שעה כשבעלה הגיע, הוא יצא לתקנו. בית משפט השלום קבע שהתאונה הנ"ל אינה תאונת דרכים ודחה את התביעה נגד חברת הביטוח. ג.א, שלא השלים עם פסק הדין, ערער לבית המשפט המחוזי, שציין כי הגדרת ה"שימוש" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, נעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו...". על מנת שייקבע שמדובר ב"תיקון דרך", על בית המשפט להשתכנע שהטיפול ברכב עמד במבחן הסיכון התעבורתי של שימוש ברכב, דהיינו שהטיפול נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית. התיקון במקרה זה נעשה לאחר שרעייתו של ג.א החנתה את רכבה בחצר ביתם, כיבתה את מנוע הרכב ונכנסה לביתה. דהיינו, הנסיעה הנוכחית הגיעה לקצה. רק בחלוף כרבע שעה יצא ג.א מביתו במטרה להחליף את הגלגל. התיקון נעשה בקרבת ביתם ולפיכך אין מדובר בתיקון דרך. בנוסף, התיקון לא נעשה אגב נסיעה ולא נועד לצורך המשכתה המיידית של הנסיעה. המחוקק שלל את תחולת החוק על תיקוני רכב, שאינם קשורים לסיכון התעבורתי, כגון תאונות עבודה במוסכים או תאונות אגב תיקונים המתבצעים על-ידי בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו לאחר תום הנסיעה. לאור זאת הערעור נדחה.

לפיכך מומלץ להצטייד ב-3 כיסויים לפחות: פוליסת תאונות אישיות עבור המבוטח עצמו, פוליסת חבות מעבידים עבור פציעה אפשרית של עובד ופוליסה לנזקי גוף ורכוש של צד ג' שלא עקב תאונת דרכים.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.