השופט משה גלעד ורעייתו חשודים בעבירות מס

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה גלעד, ואשתו, חברת מועצת העיר עכו אביבה גלעד, חשודים בעבירות מס בפרשת בנק UBS השווייצרי.

בדומה לעשרות חשודים אחרים שנחקרו עד כה בפרשה, למשה ואביבה גלעד מיוחסות עבירות מס שונות בקשר עם חשבון בנק סודי שהם מחזיקים בשווייץ.

לפני כחודשיים הותר לפרסום כי רשות המסים מנהלת מזה תקופה ארוכה חקירה סמויה ומסועפת בפרשה של חשבונות בנק לא מדווחים, המוחזקים על-ידי ישראלים בבנקים בשווייץ, ובמרכזם בנק UBS. לדברי רשות המסים, ממידע ומרשימות שהתקבלו אצלה עולה כי בנקים גדולים בשווייץ מנהלים חשבונות של אלפי ישראלים בהיקף המסתכם במאות מיליוני אירו.

אשתו של השופט גלעד נכללה ברשימת הלקוחות שנתפסה אצל החשוד המרכזי בפרשה, רוני אליאס, יועץ השקעות מבנק UBS שווייץ, שטיפל לפי החשד בחשבונות הבנק השווייצריים הסודיים של מאות ישראלים.

אביבה גלעד נחקרה באזהרה לפני מספר חודשים, ואילו השופט גלעד נחקר באזהרה בשבוע שעבר. חוקרי רשות המסים אף ערכו חיפוש בבית הזוג. מיד לאחר חקירתו הודיע השופט גלעד כי הוא יוצא לחופשה ביוזמתו.

מינוי שנוי במחלוקת

טרם מינויו לשופט ב-2008 היה גלעד במשך שנים רבות סנגור פלילי מוכר באזור הצפון, שייצג בין היתר עבריינים בכירים, ולפי פרסומים היה מצוי עם לקוחותיו גם בקשרים אישיים. ב-2010 אף הוצת רכבו של גלעד מחוץ לביתו בעכו.

מינויו לשופט נחשב לשנוי במחלוקת ונעשה בניגוד לדעת שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים. כשהובא מינויו של גלעד לאישור הוועדה, חמישה מחבריה תמכו במינוי, שלושה התנגדו, ואחד נמנע. נציגי הממשלה בוועדה - שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, והשר דאז להגנת הסביבה, גדעון עזרא - ונציגת האופוזיציה, ח"כ לשעבר אורית נוקד, תמכו במינוי. כמו כן תמכו במינוי שני נציגי לשכת עורכי הדין: ראש הלשכה דאז, יורי גיא-רון, ופנחס מרינסקי. שלושת שופטי העליון בדימוס שהיו חברים בוועדה - דורית ביניש, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה - התנגדו. ח"כ גלעד ארדן, כיום שר הפנים, נמנע בהצבעה.

לפני הצגת מועמדותו למשרת שיפוט פנה גלעד למכרה ותיקה שלו, פרקליטת מחוז חיפה דאז, עו"ד לילי בורישנסקי, בבקשה שזו תעניק לו את ברכת הדרך. לאחר שהתרשם שבורשינסקי תומכת בו, הציג גלעד את מועמדותו, וביקש מבורשינסקי להעלות את רשמיה ממנו במסגרת חוות-דעת שתוגש לוועדה לבחירת שופטים.

מעצם הבקשה מתגלה לכאורה בעיה בכושר השיפוט של גלעד. גלעד סבר כי בורשינסקי תברך על המינוי, אך לפי פרסומים, היא הטיחה בו מילים קשות והביעה התנגדות נחרצת למינוי במסגרת חוו- דעתה. "האיש אינו מתאים לשיפוט", כתבה והוסיפה כי להתרשמותה, "לגלעד קשרים לא משפטיים עם עבריינים קשים", וכי הוא "תלוי בהוראות הלקוח באופן מוחלט".

חוות-דעת נוספת שהונחה בפני הוועדה, הוגשה ביוזמת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה דאז וכיום המפכ"ל, יוחנן דנינו. בחוות-הדעת שחיברה ראש חטיבת חקירות במטה הארצי דאז, תנ"צ ורדה שחם, נטען כי גלעד חרג באופן בלתי ראוי מהתנהגות הראויה כעורך דין.

ואולם, גם דוח זה לא שם קץ למועמדותו של גלעד. לטענת חלק מחברי הוועדה, הם לא קיבלו העתק של הדוח מחמת סודיותו, והדוח רק הוקרא בפניהם.

רכב השופט הוצת

סנגורית חיפאית שהכירה את גלעד כסנגור פרטי, אמרה ל"גלובס" ב-2008: "אני מכירה את העבודה של גלעד מקרוב, וזה לא סוד שהוא מאוד משקיע ביחסים עם הקליינטים. היה חשוב לו לשמור איתם על קשרים טובים. אני אישית לא עושה את זה, אבל הוא הקפיד ללכת לחתונות ולאירועים של לקוחות. מכאן ועד להאשמות הזולות שטפלו עליו - הדרך ארוכה. הוא לא עשה בשבילם שליחויות, לא שדד איתם בנק ולא העביר בשבילם סמים. לו הייתי במקומו, הייתי מגישה תביעת דיבה".

תביעת דיבה לא הוגשה, אך בפברואר 2010 הוצת רכבו של השופט גלעד, שחנה מחוץ לבית המשפחה בעכו. המשטרה מסרה אז ל"גלובס" כי העריכה שהפגיעה בגלעד באה על רקע עבודתו כשופט, וציינה כי קיימים איומים מתמשכים על שוטרים, שופטים ונבחרי ציבור באזור הצפון.

צו איסור הפרסום שהוטל על זהותם של בני הזוג גלעד, בין היתר בנימוק של "רגישות העניין", הוסר היום (ג') לאחר שבני הזוג הודיעו לבית משפט השלום בתל-אביב כי אין להם התנגדות. זאת, בתשובה לבקשת הסרת איסור הפרסום שהגיש "גלובס", באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי.

באי-כוחם של בני הזוג, עורכי הדיו ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, מסרו: "אנו סמוכים ובטוחים כי בתום החקירה יתברר כי לא נפל שום דופי בהתנהגותם של מרשינו. יחד עם זאת, השופט גלעד החליט לצאת לחופשה עד שהעניין יתברר עד תום. אנו מצפים שרשויות החקירה יסיימו אותה מהר ככל האפשר, נוכח הנסיבות האמורות".

למתדיינים בפני גלעד נמסר: "השופט חולה"

עורכי דינו של השופט משה גלעד הודיעו כי השופט החליט לצאת לחופשה מיוזמתו, בעקבות חקירתו באזהרה בימים האחרונים בחשד להחזקת חשבון בנק סודי בשווייץ ולעבירות מס.

החלטתו של השופט ללא ספק ראויה. ואולם, מערכת בתי המשפט בחרה שלא להוציא הודעה כלשהי על ה"חופשה" שגזר על עצמו השופט גלעד או על נסיבותיה.

יתרה מכך, מערכת בתי המשפט נמנעה מלהודיע לצדדים המתדיינים לפני גלעד כי השופט ב"חופשה", שממנה קיים סיכוי שלא יחזור.

עורך דין המייצג לקוח בתיק המתנהל מול הרכב שופטים, הכולל את השופט גלעד, מסר ל"גלובס" כי אמש (ב') התקיים הדיון בתיק בהרכב חסר, ללא השופט גלעד, וכי נמסר לו ש"השופט חולה".

דוברות מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה כי "השופט משה גלעד יצא לחופשה לבקשתו, על רקע החקירה המתנהלת. מעבר לכך וכל עוד הנושא מצוי בחקירה, אין תגובה נוספת".

רקע: יועץ ההשקעות הישראלי נתפס עם רשימת לקוחות

"גלובס" חשף ב-8 בדצמבר כי אישיות בכירה נחקרה בפרשת החשבונות בבנק UBS שווייץ, לאחר שצו איסור פרסום הוטל על זהותו של שופט המחוזי, משה גלעד, ורעייתו אביבה.

בני הזוג גלעד הם חלק מרשימת חשודים ארוכה שנחשפה בעקבות מעצרו של רוני אליאס, יועץ ההשקעות של בנק UBS שווייץ, ואחד החשודים המרכזיים בפרשה. אליאס, ישראלי החי בשווייץ מזה 4 עשורים, נחשד בכך שטיפל ישירות בחשבונות בנק של ישראלים בשווייץ וסייע להם לבצע עבירות מס שונות. בחזקתו של אליאס נתפסה רשימה שמית של מאות לקוחות.

לפי החשד, אליאס נהג להגיע לגיחות תדירות לישראל, במסגרתן ערך מפגשים חשאיים עם לקוחות ישראלים, אותם גייס כלקוחות לבנק השווייצרי. לפי החשד, אליאס בחר לבצע פגישות אישיות עם לקוחותיו, כדי להימנע משליחת מסמכים בפקס או באי-מייל, באופן שמותיר ראיות על קיומם של החשבונות הסודיים.

ביוני האחרון נעצר אליאס בידי רשות המסים. ערב מעצרו הגיע אליאס לביקור בישראל, לפגישות עם לקוחות שנערכו יחד עם ראש צוות מ-UBS שווייץ. סדרת פגישות שנערכה במלון בתל-אביב תחת מעקב סמוי של חוקרי רשות המסים, הסתיימה במעצר הפתאומי של כל משתתפי אחת הפגישות.

כפי שחשף "גלובס" ב-8 בדצמבר, במסמכים שנתפסו בחדרו של אליאס בחדר המלון, נכללו רשימות לקוחות של אליאס העלולה להביא לחקירה של מאות חשודים.

עד כה נחקרו 28 חשודים בפרשה, בהם: ברננדו פישר, בעל פיצוציה בתל-אביב, שהחזיק לפי החשד מיליון דולר בחשבון סודי בשווייץ; חיים קומי, מתווך נדל"ן מתל-אביב, שהחזיק לפי החשד כ-500 אלף דולר בחשבון בשווייץ; אהרון כהן, מנהל בחברה ליזמות בנייה מנהריה, שהחזיק כ-600 אלף דולר בחשבון בלתי מדווח בשווייץ; תקווה כהן מתל-אביב, שהחזיקה כ-4 מיליון דולר; נאווה שאנן משדה-יעקב, שהחזיקה כ-800 אלף דולר; בתיה אורון מראשון-לציון, שהחזיקה כ-550 אלף דולר; אריה קופל מחיפה, שניהל כ-250 אלף אירו בחשבון בבנק בשווייץ, בנוסף להכנסות לא מדווחות לכאורה מנדל"ן בברלין. לרשימה זו מצטרפים בני הזוג גלעד, שסכום הכסף המוחזק בחשבונם אינו ידוע.

רשות המסים מסרה: "כחלק מהמאבק הכולל הבלתי מתפשר של רשות המסים בהון השחור, בכלל זה בהון המוסתר בחו"ל, מנהלת הרשות, על-ידי משרד פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, בשיתוף עם יחידת מודיעין מיוחדת לעבירות מס חמורות ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב, חקירה מורכבת ומסועפת בפרשת חשבונות בנק המוחזקים על-ידי ישראלים בבנקים שווייצרים, בהיקף המסתכם במאות מיליוני יורו. עד היום נעצרו במסגרת החקירה בסך-הכול 28 חשודים. החקירה בפרשה עדיין נמשכת, וצפויים מעצרים נוספים".

"הבנקים הזרים חוששים מסנקציות"

ברקע לפרשת חשבונות הבנק הסודיים בבנק UBS שווייץ מצוי שינוי מדיניות גלובלי שתחילתו בארה"ב, המתיימר לשים סוף לתופעה של חשבונות בנק סודיים מעבר לים.

"האמריקאים מנסים בתקופה האחרונה 'לשנות' את פני הבנקאות העולמית באמצעות מלחמה מקיפה מול הבנקאות הפרטית לתושבי חוץ (בנקאות ה-off shore)", אומרת ל"גלובס" עו"ד ענת שביט, ראש מחלקת מסים במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון.

לדבריה, "ארה"ב, מתוך האינטרסים הכלכליים שלה, הפכה להיות חוד-החנית של הגופים הרגולטורים במדינות השונות שעושים יד אחת לגיבוש הסכמות, שיאפשרו שיתוף והחלפת מידע ביניהן. ארה"ב הובילה להחרפת הטון גם אצל חלק ממדינות אירופה. כך, לדוגמה, רק לאחרונה העבירה גם איטליה בחקיקה הליך של גילוי מרצון".

עו"ד שביט מוסרת כי גם ישראל איננה נשארת מחוץ למשחק. "רשויות המס פועלות בנחישות ובמרץ למיגור תופעת העלמות המס של ישראלים שבבעלותם הון לא מדווח, ובכלל זה ישראלים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, תוך שהיא נותנת לאנשים הזדמנות הוגנת לפנות ולגלות את ההון השחור, מבלי שיינקטו כנגדם הליכים פלילים".

לצד היתרונות הברורים של מאמצי האכיפה שמטרידים את כל אותם מחזיקי חשבונות סודיים מסביב לגלובוס, עו"ד שביט מבקשת להזכיר גם את החסרונות. "יש לזכור שמהלכים אלה פוגעים קשות בסודיות הבנקאית והובילו לשינוי מהותי במערכת היחסים של בין הבנק ללקוחות שלו", היא אומרת.

לדבריה, "אנו כבר רואים את ההשלכות של הצעדים הללו - בנקים במדינות שפעם היו גן עדן למקלטי מס, כמו שווייץ, לא ששים לעבוד עם לקוחות, כאשר קיים חשד ולו הקטן ביותר שהחשבון כולל נכסים שלא דווחו לרשויות המס, וזאת בעקבות החשש לסנקציות שיוטלו על הבנק".

 מחזיקי החשבונות