מבקר המדינה, יוסף שפירא, יבדוק את התנהלות הפיקוח על הבנקים בפרשת בנק לאומי. היום (ב') הודיע משרד מבקר המדינה כי יבחן את התנהלות בנק ישראל בפרשה בגינה נחשדים חלק מהבנקים בישראל כי סייעו ללקוחותיהם האמריקאיים להעלים מס.
אנשי משרד מבקר המדינה כבר קיימו באחרונה ישיבה שכזו עם הפיקוח על הבנקים והחלו לאסוף מידע בנושא.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל ישתף פעולה עם מבקר המדינה ככל שיידרש".
משרד המבקר צפוי לבדוק האם הפיקוח על הבנקים, שבראשו עומד כיום דודו זקן, ידע על פעילות הבנקים בנושא זה, כיצד פעל בזמן החקירה, והאם נעשו פעולות כדי למנוע פעילות שכזו בעתיד.
עוד צפוי לבדוק המבקר מה את חלקם של נושאי המשרה בפרשה זו, בראשם היו"ר לשעבר איתן רף והמנכ"לית לשעבר גליה מאור, והאם בנק ישראל טיפל בסוגייה זו בהיבטים שונים כגון תשלומי בונוסים.
נזכיר כי לפני כשבועיים חתם בנק לאומי על הסכם עם הרשויות בארה"ב, לפיו הוא מודה כי סייע ללקוחותיו האמריקאיים בהעלמת מס מהרשויות בארה"ב. הבנק שילם בגין פרשה זו קנס של מעל ל-1.5 מיליארד שקל.
חקירה נוספת בנושא זה מתנהלת נגד שני בנקים נוספים: פועלים ומזרחי-טפחות, ולא ברור מה יהיה גובה הקנס שיוטל עליהם.
בוועידת "גלובס" לעסקים שנערכה בחודש שעבר התייחס זקן לנושא הפרשה בלאומי ואמר: "נבצע בדיקה בעניין, שכן מדובר באירוע משמעותי. כמו כן, נוודא שיופקו הלקחים מהאירוע, הן על-ידי בנק לאומי והן על-ידי המערכת הבנקאית. אחת הסוגיות הנבדקות היא כיצד מוודאים שאירועים כאלה לא יישנו, ולא דווקא בפעילות מול אזרחי ארה"ב, אלא באופן כללי, וזאת כדי לצמצם את הסיכון הבא - מול העלמות מס של אזרחי כל מדינה שלא תהיה".
באחרונה פורסם ב"גלובס" כי בבנק ישראל בוחנים אפשרות לדרוש מבכירים בבנק לאומי, ובראשם מאור ורף שניהלו את הבנק בשנים הרלוונטיות, להחזיר בונוסים בגין אותן שנים.
לפי הערכות, זו הסנקציה המרכזית שיש בידי בנק ישראל, שכן הם לא יכולים לדרוש הדחה, מכיוון שהאנשים המעורבים בפרשה ממילא אינם בבנק.
עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי עוד מוקדם לקבוע זאת, ואולם לאור הממצאים החמורים שפרסמו הרשויות בארה"ב והביקורת הציבורית התופסת תאוצה, קשה לראות מצב שבו בנק ישראל לא ינקוט סנקציה כלשהי בפרשה.
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שפנתה למבקר המדינה בנושא זה, אמרה היום: "אני מברכת על כך שמבקר המדינה נענה לפנייה שלי ושל ח"כ תמר זנגדברג לחקור את התנהלות המפקח על הבנקים בפרשת העלמות המס בבנק לאומי. מן הראוי היה שהמפקח יתערב בפרשה החמורה בשל מעשים שביצעו נושאי משרה בכירים, והחלטתו שלא להתערב, עליה הצהיר מפורשות בתשובותיו לפניותינו, מצביעה על התנהלות בעייתית הדורשת בדיקה של מבקר המדינה".
האוצר פנה ללאומי בעניין האפשרות לתביעת הבכירים לשעבר
החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, פנתה לבנק לאומי בעניין האפשרות שיתבע מנושאי המשרה שיפוי בגין הקנס ששולם לרשויות האמריקאיות או שיסביר מדוע לא יגיש תביעה שכזו. הפנייה לבנק נעשתה בעקבות פניית יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, לעבאדי-בויאנג'ו בסוגייה זו.
נזכיר כי אחד מבעלי המניות המרכזיים בבנק לאומי הוא מדינת ישראל, המחזיקה בכ-6% ממניותיו. את המניות מחזיקה חברת נכסים מ.י, הנמצאת תחת עבאדי-בויאנג'ו.
באוצר התבטאו בעבר לא אחת על נושאים הקשורים לבנק לאומי, בשל היותם בעלי מניות בבנק. כך לדוגמה, באוצר התנגדו לתוכנית תגמול הבכירים. ואולם הפעם לא נשמעה התבטאות פומבית שלהם בסוגיה כה דרמטית.
עם זאת, מתחת לפני השטח מתברר כי החשכ"לית קיימה חילופי מכתבים עם המפקח על הבנקים, דודו זקן, ובדקה עמו מה עמדתו בפרשה וכיצד הוא בודק אותה.
נוסף על כך, עבאדי-בויאג'ו גם פנתה כאמור ללאומי לגבי האפשרות כי הבנק יתבע את נושאי המשרה שלו. לפני כחודש כתבה יו"ר מרצ לחשכ"לית בהקשר זה: "מדינת ישראל היא אחת המחזיקות במניות הבנק. ככזו, היא רשאית לפנות לבנק בבקשה כי יתבע שיפוי מנושאי המשרה. מן הראוי לעשות זאת, משום שלא הבנק אלא אנשים בבנק הם שקיבלו את ההחלטה לסייע ללקוחות אמריקאים להעלים מס, החלטה בזכותה הרוויחו ככל הנראה סכומי כסף גדולים, ואשר בגינה יפסידו כלל המחזיקים בבנק סכום-עתק".
כאמור, באחרונה ענתה לה עבאדי-בויאנג'ו כי היא בודקת את הפנייה, ופנתה לקבל את עמדת הבנק בעניין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
