ביה"ד הארצי הקדים את מועד השעיית פרופ' וינקלר מתל-השומר

בית הדין הארצי לעבודה קיבל אתמול (ב') את הערעור של המדינה וביטל את פסק הדין של בית הדין האזורי בתל-אביב, שדחה את מועד השעייתו של מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים תל-השומר, פרופ' אייל וינקלר.

בית הדין הארצי קבע כי השעייתו של וינקלר תיכנס לתוקף בתוך חודש בלבד ולא בסוף מארס כפי שקבע האזורי, וכי עובדת היותו רופא בכיר ומנהל מחלקה צריכה הייתה לחזק את חומרת האישומים נגדו - ולא להיטיב עימו, כפי שעשה בית הדין האזורי.

למעשה, שופטי בית הדין הארצי - רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן ואילן איטח - הפריכו שורה ארוכה מקביעותיה של שופטת בית הדין האזורי, אורנית אגסי, ומתחו ביקורת על פסיקתה.

בניגוד לפסיקתה של אגסי, שופטי בית הדין הארצי לא מצאו פגמים בהחלטת נציב שירות המדינה להשעות את פרופ' וינקלר; וגם לא טעם לפגם בעצם הליך קבלת ההחלטות של הנציבות.

יותר מכך, שופטי בית הדין הארצי קבעו כי השופטת אגסי נסמכה יתר על המידה על טיעוניהם של מנהלי בית-החולים תל-השומר, שהתריעו כי השעייתו של וינקלר תפגע במחלקה ובחולים - זאת בשעה שלא הובאו לבית הדין ראיות כלשהן "מפי גורמים אובייקטיביים במערכת הבריאות האמונים על האינטרסים של כלל הציבור", לשון השופטים.

למעשה, כך נקבע, את התובענה נגד וינקלר הגיש סמנכ"ל במשרד הבריאות; ומנכ"ל משרד הבריאות ואף שרת הבריאות, יעל גרמן, ידעו על הכוונה להשעות את וינקלר ולא הביעו התנגדות לכך.

אחת הקביעות המרכזיות של בית הדין הארצי נוגעת לשיקולים שהפעיל בית הדין האזורי לאור תפקידו הבכיר של וינקלר ומעלותיו האחרות.

וכך כתבו השופטים: "בהצגת התשתית העובדתית הרלוונטית, כמו גם בגוף ההחלטה, עמד בית הדין האזורי בהרחבה על כישוריו יוצאי הדופן של המשיב (וינקלר - ש.נ), על פועלו בהצלת חיים ובמסירותו הרבה למטופליו. על כל אלה אין חולק, ולבטח זכאי המשיב להערכה רבה על פועלו הטוב בתחומי עיסוקו. אלא שזה מכבר נקבע כי השעיה אינה בבחינת עונש, והימנעות מהשעיה אסור שתהיה פרס בעד עבודה טובה.

"צודקת המדינה בטענתה כי היות המשיב רופא בכיר ומנהל מחלקה המקבל תמיכה ממנהליו אינה מקנה לו חסינות. מתן משקל יתר לתפקידו, למקצועיותו של המשיב ולכישוריו הטובים, שאינם שנויים במחלוקת, פוגע בעיקרון השוויון לפני החוק.

"בהיות המשיב מנהל מחלקה וממונה על עובדים, יש באופן התנהלותו כדי להשפיע על הצוות שתחת ניהולו ועל המתמחים שבפיקוחו. במצב דברים זה יש במעשים המפורטים בכתב התובענה חומרה מיוחדת, ועל בית הדין ליתן לכך משקל בעת שהוא מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת הנציב".

השופטים אף הטעימו וציטטו מתוך פסיקה שנתן השופט בדימוס יצחק זמיר בשנת 1995, כשכתב: "ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר שיש עמה אמון רב יותר וסמכותיות חזקה יותר - כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהלות הולמת... יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה".

יצוין כי בית הדין הארצי ביטל גם את ההוצאות המשפטיות שהטיל בית הדין האזורי על המדינה בגובה 10,000 שקל לטובת וינקלר.

את המדינה ייצגו בהליך עורכי הדין קרן יוסט (דון יחיא) וגדי שילה, ואילו את פרופ' וינקלר ייצגו עורכי הדין אריאל מנור, טל מאירסון ומרב רוזנפלד-מנור.

מאות ניתוחים פרטיים

נזכיר כי נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את פרופ' וינקלר מתפקידו לפני ההכרעה של בית הדין למשמעת, זאת לאור הממצאים החמורים לכאורה שעלו מחקירת אגף המשמעת בעניינו. נטען כי פרופ' וינקלר ביצע לכאורה בשנים 2012-2013 מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר במרפאת האסתטיקה הפרטית "קלאס קליניק" שבתל-השומר, זאת תוך שהוא מדווח כי עבד באותה עת במחלקה הציבורית וקיבל למעשה שכר כפול.

מנהל בית-החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, הודה לאחר פרסום הממצאים כי הוא אישר בעצמו את הפעלת המרפאה בשעות הבוקר, אך טען כי לא ידע על הדיווח הכפול לכאורה.

נציב שירות המדינה, משה דיין, החליט בצעד חריג להשהות בחודשיים את ההשעיה ולהכניסה לתוקף ב-1 בדצמבר האחרון, אולם פרופ' וינקלר עתר בעניין לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי מדובר בשיהוי קצר מדי, וכי ממילא אין מקום להעניש אותו לפני ההכרעה בעניינו.

במסגרת ההחלטה של בית הדין הארצי דחו השופטים קביעה נוספת של בית הדין האזורי, ולפיה בהחלטת הנציב להשעות את וינקלר לא נלקחה בחשבון העובדה לכאורה שהתובענה המתוקנת שהוגשה בעניינו של וינקלר פחות חמורה מזו המקורית.

על-פי שופטי בית הדין הארצי, התובענה המתוקנת כללה אמנם פחות ניתוחים פרטיים שבוצעו בשעות הבוקר, אולם מנגד, היא כללה גם אישומים חדשים ולפיהם וינקלר נהג להיעזר במתמחים של המחלקה לכירורגיה פלסטית לצורך ניתוחים פרטיים - כאשר גם הם עשו זאת בזמן שעות העבודה הציבוריות.

"ללא ספק, המעשים המפורטים בכתב התובענה המתוקן חמורים במהותם ובהיקפם", קבעו השופטים. "אף יש להדגיש כי המעשים הם בעלי זיקה משמעותית לתפקידו של המשיב (וינקלר - ש.נ) בשירות המדינה. משאלה הם פני הדברים, דומה כי לא ניתן למצוא פגם באופן התייחסותו של הנציב לשוני שבין כתב התובענה המקורי לכתב התובענה המתוקן", הם הוסיפו.

פרופ' וינקלר מסר בתגובה כי "החלטת בית הדין הארצי לעבודה לטעמי שגויה, ובכוונתי לעתור נגדה לבג"ץ. אני מעוניין להמשיך לתרום למערכת הציבורית ולטפל בחולים במחלקתי. על כן אמשיך להיאבק על כך שההליך המשמעתי יהיה הוגן, ורק בסיומו תתקבל החלטה בנוגע להמשך פעילותי בבית-החולים. לא הגיוני כי ההשעיה תיכנס לפועל בטרם הסתיים ההליך המשמעתי, וכי לא מאפשרים לי להשמיע את טיעוניי בהליך מסודר ובהתאם לחוק".