פרופ' וינקלר עתר לבג"ץ נגד הקדמת השעייתו מתל-השומר

הסאגה המשפטית סביב השעייתו של מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים תל-השומר, פרופ' אייל וינקלר, מגיעה כעת גם לבית המשפט העליון: וינקלר עתר היום (א') לבג"ץ כנגד ההחלטה שקיבל בשבוע שעבר בית הדין הארצי לעבודה, שהפכה פסיקה של בית הדין האזורי והקדימה את כניסת מועד השעייתו ל-11 בפברואר הקרוב במקום ראשית אפריל.

וינקלר, באמצעות עורכי הדין אריאל מנור, טל מאירסון ומרב רוזנפלד-מנור, מבקש צו ביניים שידחה את ההשעיה עד סיום הדיון בעליון, ומבקש כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים יוצא צו קבוע שיבטל את עצם ההשעיה.

נציין כי העליון מקפיד לשמור על האוטונומיה היחסית של בתי הדין לעבודה ומתערב רק במקרים נדירים בפסיקותיהם.

על-פי העתירה, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה כללה שתי טעויות מרכזיות: האחת היא הקביעה שלפיה בניגוד לעמדת בית הדין האזורי, ההחלטה של נציב שירות המדינה משה דיין להשהות בחודשיים את ההשעיה של וינקלר ולא בחצי שנה כפי שביקש וינקלר, אינה בלתי סבירה או בלתי מידתית.

בעתירה נטען כי בית הדין הארצי שנסמך על כך שמנהלי תל-השומר לא ביקשו במפורש דחייה של חצי שנה, וכי היה על בית הדין להבין כי "תוכנית עבודה חצי-שנתית", כפי שהוגשה לנציב שירות המדינה על-ידי מנהלי בית-החולים כחלק מבקשתם לדחות את ההשעיה - כמוהה כבקשה מפורשת לדחייה בחצי שנה.

בעתירה נטען עוד כי הנציב לא הסתמך על שום שיקול-דעת של גורם רפואי מוסמך, אולם יש לציין כי בפסיקת הארצי נקבע כי מנכ"ל משרד הבריאות ושרת הבריאות באותם ימים ידעו על אפשרות ההשעיה ולא ביקשו לדחות אותה - כאשר לפי שופטי הארצי משקלם של אלה כבד ואובייקטיבי מזה של מנהלי תל-השומר.

"החלטתו של הנציב אינה מנומקת וללא תימוכין רפואיים, וכל-כולה מזכירה את שיר-הערש של יהודה עמיחי מ-1957, לאמור: 'רשת קווי הרוחב תחזיק אותנו, לא נהיה נופלים'", כך לשון העתירה.

הטעות השנייה לכאורה בפסיקתו של בית הדין הארצי, כך לפי העתירה, היא הקביעה שלפיה לא נפלו פגמים בכך שראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שימש גם כחוקר של וינקלר וגם כמי שהיה מעורב מאוד בעצם ההחלטה להשעותו - זאת משום שהדבר סביר לכאורה שהנציב האציל סמכויותיו.

כדי להפריך את קביעתו של בית הדין הארצי ציטטו באי-כוחו של וינקלר מפי עו"ד יעל אמזלג מנציבות שירות המדינה, שהעידה: "בדרך-כלל מבוצעת הפרדה בין אגף המשמעת להליך המינהלי של ההשעיות. אנו מאוד נזהרים לאור פסיקת בית הדין הארצי שלנציב ואליי יגיעו דברים שאינם קשורים בהליך, שאינם חלק מהשיקולים שהנציב צריך לשקול".

עו"ד אמזלג הוסיפה אמנם בעדותה כי היא מאמינה שגם במקרה של וינקלר בוצעה הפרדה שכזו, אך לפי העתירה טענה זו מופרכת מעצם הקביעה של בית הדין הארצי בדבר האצלת הסמכויות.

בעתירה לבג"ץ, כמו בפניות קודמות לבתי הדין לעבודה, מוזכרת באריכות פעילותו של וינקלר כמי שמטפל בילדים עניים בכל העולם הזקוקים לטיפול פלסטי רפואי, זאת בצד אלפי חולות סרטן בישראל הזקוקות לשחזור שד. וינקלר אף הודיע בסיפא של העתירה כי נודע לו שחולות סרטן שבהן הוא אמור לטפל בקרוב צפויות להצטרף לעתירתו.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בשבוע שעבר בפסיקתו כי אין חולק על מקצועיותו ותרומתו של וינקלר, אולם אלה לא צריכים להוות סיבה להקלה בעניינו המשפטי, "בבחינת פרס על עבודה טובה". אדרבא, שופטי הארצי, רונית רוזנפלד, אילן איטח ולאה גליקסמן, קבעו כי בכירותו של וינקלר יש בה כדי לחזק את חומרת האישומים - ולא להפך.

ניתוחים פרטיים בשעות העבודה

נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את פרופ' וינקלר מתפקידו לפני ההכרעה של בית הדין למשמעת, לאור הממצאים החמורים לכאורה שעלו מחקירת אגף המשמעת בעניינו. נטען כי פרופ' וינקלר ביצע לכאורה בשנים 2012-2013 מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר במרפאת האסתטיקה הפרטית "קלאס קליניק" שבתל-השומר, תוך שהוא מדווח כי עבד באותה עת במחלקה הציבורית, וקיבל למעשה שכר כפול.

מנהל בית-החולים, פרופ' רוטשטיין, הודה לאחר פרסום הממצאים כי הוא אישר בעצמו את הפעלת המרפאה בשעות הבוקר, אך טען כי לא ידע על הדיווח הכפול לכאורה.

נציב שירות המדינה, משה דיין, החליט בצעד חריג להשהות בחודשיים את ההשעיה ולהכניסה לתוקף ב-1 בדצמבר האחרון, אולם פרופ' וינקלר עתר בעניין לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי מדובר בשיהוי קצר מדי, וכי ממילא אין מקום להעניש אותו לפני ההכרעה בעניינו.

המקרה של חנן מלצר

כאמור, בית המשפט העליון נזהר מאוד שלא להתערב בפסיקות בתי הדין לעבודה, אולם הוא עשה זאת במקרים נדירים. ב-2011 התערב העליון בפסיקת בית הדין הארצי שקבעה כי התפטרותם הקולקטיבית של הרופאים המתמחים היא בבחינת "שביתה בתחפושת", ולכן ההתפטרות בטלה. העליון לא הפך אמנם את ההחלטה, אך שימש למעשה מגשר בניסיון להביא לפשרה בין המתמחים לנציגי המדינה וההסתדרות הרפואית.

מי שבלט בדיון הזה בעליון הוא השופט חנן מלצר, שהפגין אמפתיה רבה לרופאים וביקורת נוקבת כלפי המדינה, תוך הטלת ספקות בכמה מוסכמות של עולם העבודה הקיבוצי.

על-פי הערכות, אם העליון לא ידחה על הסף את העתירה ויקיים דיון בעניין, הצוות המשפטי של וינקלר ירצה מאוד לראות שם את השופט מלצר בהרכב.

במקרה כזה, ייתכן כי מלצר ישאל את השאלה המתבקשת ביותר שלא הופיעה בעתירה של וינקלר: איך זה שמנהל תל-השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, מודה כי הוא אישר בעצמו את הפעלת המרפאה הפרטית בשעות הבוקר - ובסופו של יום וינקלר נותר מואשם לבדו?