נדחה חלקית ערעור הירשזון על קיזוז המס בגין השבת הכספים שגנב

מה דין המס על כספים גנובים שהוחזרו, כשהאדם שהורשע בגניבה החזיר את הכספים במסגרת משפטו - זו השאלה שעומדת במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן הערב (ג') בערעור שהגישו שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ומערערת נוספת בשם אילנה דמארי.

הירשזון הורשע ב-2009 בגניבה של 1.7 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית ונדון ל-5 שנים ו-5 חודשי מאסר. בינואר 2013 הוא שוחרר מהכלא לאחר שריצה שני שליש ממאסרו. דמארי היא מנהלת חשבונות לשעבר במכבי שירותי בריאות שהורשעה בגניבת 2.4 מיליון שקל ממעסיקתה ונדונה למאסר של שנה וחצי.

בית המשפט קבע כי השניים יוכלו לקזז את כספי ההשבה, כשמחצית הקיזוז תיוחס לשנת המס בה נוצרה ההכנסה, ומחציתו תיוחס לשנת המס שבה הושבו הכספים.

בשני המקרים, של דמארי ושל הירשזון, הוציא פקיד השומה שומה מעודכנת לכל אחד מהשניים כדי למסות את ההכנסה על הכספים שנגנבו. אלא שלימים הם החזירו את הכספים במסגרת ההליכים נגדם, ואז קמה השאלה - האם יוכלו לקבל החזר מאחר שהגניבה הושבה - כלומר, נוצר ל"עסק" שלהם (משלח-היד, תרתי-משמע) "הפסד".

בית המשפט חזר על ההלכה לפיה כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס. גם לאחר שהגיע בית המשפט למסקנה כי השבת הכספים היא הוצאה ברת-קיזוז, אחד הקשיים שנותרו נגע לשאלה לאיזו שנת מס יש לייחס את השבת הכספים - לשנה שבה נוצרה ההכנסה או לשנה שבה הושבו הכספים.

בשני המקרים קבעו בתי המשפט המחוזיים כי יש לייחס את ההוצאה לשנת המס שבה הוחזרו הכספים, זאת בעוד את ההכנסה מייחסים לשנת הגניבה. משמעות ההחלטה של המחוזי הייתה אקוטית מבחינת התוצאה הכספית עבור הירשזון ודמארי. על כן ערערו השניים לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון פסק - מפי השופט אליקים רובינשטיין, על דעתו של השופט ניל הנדל ועל דעתו החולקת של השופט נעם סולברג - כי יש ללכת בדרך ביניים המאפשרת לקזז את כספי ההשבה, כך שמחצית הסכום יחושב כאילו שולם בשנת ההשבה, ומחציתו השנייה בשנה שבה נוצרה ההכנסה.

"נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי, כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד; זאת, באמצעות פרשנות תכליתית של פקודת מס ההכנסה וכדי למנוע גרימת עוול לנישום", פסק רובינשטיין.

רובינשטיין הוסיף כי "על מנת לשקף ככל שניתן את מאזן ההכנסות וההוצאות של המערערים, וכדי לא להעמידם בפני עונש כפול או 'כפל קנס', ניתנת להם האפשרות לקזז מהכנסתם כהפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה. ואולם, הצעתי להגביל אפשרות זו באופן שבו יוכלו המערערים לנכות רק מחצית מסכום ההשבה, וזאת כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה שהחזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם".

את הירשזון ייצג עו"ד זיו שרון יחד עם עורכי הדין מיכל סולומונוביץ ומאיר פורת. את דמארי ייצג עו"ד מיכה ביסטריצקי.

בין השנים 2005-1995 כיהן אברהם הירשזון כח"כ וכיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, וב-2004 מונה גם לתפקיד שר האוצר. ב-2007 החלה להיחקר הפרשה במסגרתה הורשע הירשזון ב-2009 בגניבת סכום של לפחות 1.7 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית. בין היתר הורשע השר לשעבר במעילה בכספים שיועדו למימון "מצעד החיים" - מצעד של בני-נוער יהודים מישראל ומהתפוצות, המתקיים בכל שנה לזכר נספי השואה במחנה אושוויץ בפולין.