ראש עיריית ר"ג לשעבר צבי בר הורשע בקבלת שוחד

סוף עצוב לקריירה מזהירה: צבי בר בן ה-80, ראש עיריית רמת-גן המיתולוגי ומי ששלט בה במשך כ-24 שנה, הורשע הבוקר (ה') על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל מיזמי נדל"ן שפעלו בעיר, תמורת קידום הפרויקטים שלהם. היזמים - שאול לגזיאל, חיים גייר ודוד לוי - הורשעו במתן שוחד לבר.

השופט קבע כי בתמורה לשוחד, פעל בר כדי לקדם את מיזמי הנדל"ן שבהם היו קשורים שלושת היזמים וכן היזם עמנואל ארביב, קרוב משפחתו של לגזיאל, ששימש כעד מדינה במשפט.

בר הורשע, בנוסף, בביצוע עבירות של הלבנת הון והשמטת הכנסות בגין סכומי השוחד שלקח ולא דווחו לרשויות המס, ובאחד המקרים הורשע ראש העיר לשעבר גם בשיבוש מהלכי משפט. בר זוכה מ-3 עבירות של הפרת אמונים.

לאור פסיקת בית המשפט בנוגע לעבירות שוחד של נבחרי ציבור, ועל רקע העונשים החמורים שהוטלו במשפט הולילנד, צפוי בר לעונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח.

"שחיתות שלטונית"

בר ישב לאורך הקראת הכרעת הדין בפינת אולם המשפטים הציבורי ושמע כיצד השופט דוחה את הסבריו לגבי כל אחד ממקרי השוחד, תוך שהוא קובע כי "בר מסר עדויות סותרות בחקירתו במשטרה וזיגזג בעדותו בבית המשפט". השופט ציין כי בר "הילך על חבל דק והתנהג באופן בלתי תקין ובלתי מוסרי. מדובר בשחיתות שלטונית".

בית המשפט ציין כי החלטותיו של בר היו לעתים סבירות, והוא לא קידם פרויקטים שהם בבחינת 'בכייה לדורות', אך לדבריו "אין בכך לבטל את חומרת המעשים של מי שמקדם אינטרסים שלו ושל יזמים תוך ניצול מעמדו".

לדברי השופט, סמכויותיו הגדולות של בר היו זכות, אך גם חובה. "כגודל האחריות - כך החובה. חומרת הכרעת הדין לא רק מגודל מעמדו של בר אלא גם בשל היקף הכספים הגדול".

חלק מפרשיות השחיתות הנוגעות לבניינים ברמת-גן נחשפו לראשונה ב"גלובס".

"יום קשה מאד"

בתום הקראת הכרעת הדין עזב בר את בית המשפט וסירב לדבר עם אנשי התקשורת הרבים שנכחו במקום.

פרקליטו של בר, עו"ד נבות תל-צור, מסר בתגובה להכרעת הדין כי "ההרשעה היא אירוע קשה, וזה יום קשה מאוד עבור בר. יחד עם זאת, יש לציין את העשייה ואת עברו המפואר של בר, שהוא כבן 80, זה דבר שאף אחד לא יכול לקחת ממנו. כפי שעולה אפילו מהכרעת הדין בר, הוא לא פעל בניגוד לאינטרס הציבורי".

עו"ד תל-צור ציין כי "אנחנו נלמד את הכרעת הדין ונשקול את המשך צעדינו".

 הפרויקטים וההרשעות

4 פרשיות

האישומים נגד בר מתייחסים לפעולות שביצע כראש עיר וכחבר במוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים בשנים 2003-2008. לפי הראיות שהביאה הפרקליטות ושאותן קיבל השופט, בר לקח שוחד מיזמי נדל"ן ברמת-גן ובמחוז תל-אביב, במסגרת 4 פרשיות שונות.

באישום הראשון הורשע בר בלקיחת שוחד 224 אלף דולר וקבלת טובות הנאה נוספות מהיזמים לגזיאל וארביב, בתמורה לקידום פרויקט "בית ליראור" ברמת-גן. כן הורשע בר באישום זה בהלבנת הון וזוכה מעבירה של הפרת אמונים. לגזיאל הורשע במתן שוחד.

לפי כתב האישום, השוחד ניתן באמצעות החזר הלוואה שלקח בר בלונדון. כספי השוחד, לפי אישום, הולבנו באמצעות העברות כספים במזומן לחברות בחו"ל, ומשם לחשבון ההלוואה של בר בלונדון.

לטענת הפרקליטות, עסקת "בית ליראור" כללה תשלום בסך 250 אלף דולר, שהוגדר על-ידי לגזיאל בפני ארביב כ"עמלה", ושהיה אמור להימסר לידי עו"ד גלוסקה במזומן, מחוץ לגבולות ישראל. אותה "עמלה", לטענת הפרקליטות, הייתה בעצם תשלום שוחד מוסווה שיועד לבר עצמו.

באפריל 2005 נפגשו בר, לגזיאל וארביב במשרדו של בר, שביקש מארביב לסייע לו בנטילת הלוואה באנגליה מחברת גרוב. כבטוחה להלוואה זו הציע בר את דירת מגוריו בלונדון הנמצאת בבעלותו ובבעלות ורעייתו. ארביב הסכים להיות ערב לתשלומי הריבית, ולטענת הפרקליטות, "פעילותו של ארביב מול חברת גרוב תרמה תרומה מהותית לעצם הסכמת גרוב לתת את ההלוואה לבר ולרעייתו". לא זו בלבד - נטען בכתב האישום - אלא שתשלומי הריבית על ההלוואה שולמו למעשה על-ידי ארביב עצמו.

"מניע כלכלי לידידות"

השופט קבע כי "היחסים בין בר לבין לגזיאל גלשו מעבר ליחסים בין ראש עיר ליזם. המניע לידידות ביניהם היה כלכלי", ודחה את טענת ההגנה כי מדובר היה בהלוואת אמת שניתנה לבר. "עד לחתימת הסדר עד מדינה ארביב פעל להוכיח את חפותו, אך לאחר שחתם על ההסכם היה חופשי לומר אמת בנוגע להלוואה, ואין הדבר מפתיע. עדותו אותנטית ביחס להלוואה", כתב השופט שציין כי גרסתו של ארביב נתמכה בתחשיבים.

לפי הכרעת הדין, בר מסר גרסאות סותרות במשטרה וכן בבית המשפט וזגזג בין גרסאות שונות, תוך שהסתיר את קיום ההלוואה בתחילת החקירה. עוד כתב כי היה חוסר היגיון כלכלי בנטילת ההלוואה. "חוסר ההיגיון הכלכלי בהלוואה בולט לאור הריבית הגבוהה אליה התחייב בר. ההגנה לא התייחסה לחוסר ההיגיון הכלכלי, והדבר מלמד שלא מדובר בהלוואה תמימה שלקח בר במהלך עסקים רגיל".

בר טען, בין היתר, כי הוא החזיר לגלוסקה 200 אלף דולר במזומן שנשמרו עד אז בכספת בביתו. "מדובר בגרסה כבושה שנמסרה באיחור", קבע השופט. "אינני מקבל את טענתו של בר שלא רצה לספר על הכספים או על מעורבותו של ארביב. גרסתו נסתרת גם בעדויות אחרות, והיא בעייתית בלשון המעטה. בר שמר על עמימות בנוגע למקור הכסף ללא סיבה. גרסתו ששמר על הכסף לימים קשים איננה אמינה, כי הרי גם לגרסתו המאוחרת הוא השתמש בכספים לצורך החזר ההלוואה".

לגבי טענת ההגנה כי גלוסקה טיפל בהלוואה ובר לא היה מעורב בה, קבע השופט כי גלוסקה היה איש אמונו של בר ופעל בשמו. לדבריו, גלוסקה לא פעל כאן כעורך דינו של בר אלא כחבר מעורב. "ההגנה לא הציגה ספק סביר שיש בו כדי לכרסם בטענות התביעה ולהביא לזיכוי", סיכם גורפינקל.

לגבי לגזיאל קבע השופט כי הוא "ידע גם ידע על המשמעות הפלילית של מעשיו והיה מודע להלוואה שלקח בר בלונדון. הוא העבר את הסכום הכולל לכיסוי ההלוואה".

עם זאת, לטובתו של בר ציין השופט כי הקידום של פרויקט ליראור לא פגע באינטרס העיר או בתושביה. "אך בעובדה שלקח מתת היה מודע לכך שהפעולה ניתנה לו בקשר לתפקידו".

עוד נקבע כי בר, כטענת התביעה, דחף את כניסתה של המכללה למשפטים לבית ליראור, אך זו עלתה בקנה אחד עם האינטרס של תושבי העיר. "בר לא כפה זאת על היזמים, והדבר הטיב עם העיר רמת גן ועמם".

עוד נקבע באישום זה, כמו באחרים, כי עבירת הפרת האמונים שבה הואשם בר "נבלעה בעבירת השוחד שבה הורשע".

זוכה מהפרת אמונים בעניין מינוי בנו

השופט זיכה את בר מעבירה של הפרת אמונים בכך שביקש מלגזיאל למנות את בנו, יואב בר. "בר פעל כאב הפועל למען בנו. אין מחלוקת שיואב בר הועסק בחברה וקיבל תמורה בעבור עבודתו", כתב השופט, שביקר את התביעה בנקודה זו, וכתב שלא בכל מקרה יש להאשים בעבירת הסל של הפרת אמונים. "בקשתו של צבי בר להעסקת בנו היא בגדר זוטי דברים".

באישום השני הורשע בר בקבלת שוחד בכך שקידם את פרויקט "מגדלי התמרים" ברמת-גן, שלגזיאל היה, כך לדברי השופט, "המנוע מאחוריו". זאת, בין היתר בתמורה למניות בחברה שבבעלות לגזיאל שהעביר לגזיאל לבנו של בר, יואב.

"הוכח כי בר עסק רבות בפרויקט, הוביל את אישור התב"ע והדף את המתנגדים לתוכנית. לאחר כניסתה של מגדלי התמרים שונתה התב"ע באופן שהטיב עם היזמים על-ידי הגדלת אחוזי בנייה והקטנת יחידות הדיור. לאור מעמדו של בר הדבר אינו מפתיע".

בר הורשע בנוסף בהפרת אמונים בכך שפעל למען הפרויקט למרות קשריו הכלכליים עם לגזיאל. לגזיאל הורשע במתן שוחד.

שוחד ב-100 אלף דולר מגייר

האישום השלישי שבו הורשע בר הוא לקיחת שוחד בסך 100 אלף דולר מגייר, שהיה בעל עניין בפרויקט חילופי שטחים בעיר רמת-גן בין שכונת "הר נפוליאון" לשכונת "השקמה". השוחד הוסווה כהלוואה לתקופה של שנה, שבר לא החזיר במועדה, וההחזר לא נדרש ממנו.

"תמוה בעיניי מדוע למרות חברותם של בר וגייר ביקש גייר לעגן את ההלוואה בהסכם משפטי שהשניים גם התעלמו מקיומו", כתב השופט. "הנאשמים היו אדישים לחלוטין להחזר ההלוואה. חברותם אינה מהווה עילה להתנהגות זו. בר ידע מלכתחילה שמדובר המהלך לא קשר", נכתב בהכרעת הדין.

גייר הורשע במתן שוחד. גם כאן קבע השופט ש"החלטתו של בר לקדם את פרויקט הר נפוליאון היה לטובת האינטרס הציבורי והותיר את הר נפוליאון ירוק, אך הדבר אינו שולל כי בר לקח שוחד בקשר אליו".

בר זוכה מהאישום בהפרת אמונים בכך שפעל לקידום פרויקט אנדרומדה ביפו שאליו היה קשור גייר אך הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט בכך שנפגש עם גייר ושוחח עמו על חקירתם במשטרה בפרשיית פרויקט נפוליאון.

שוחד ב-465 אלף שקל מלוי

אישום השוחד הרביעי שבו הורשע בר הוא לקיחת שוחד בסך 465 אלף שקל וטובות הנאה נוספות מלוי, בעל עניין בפרויקט "הילקרסט" ברמת-גן. זאת, בתמורה לקידום הפרויקט והגדלה משמעותית בזכויות הבנייה בו. לוי הורשע במתן שוחד.

"אין מחלוקת שבחשבונו של בר הופקדו 4 צ'קים שמקורם בחשבון הפרטי של לוי. בין הנאשמים לא התקיימו יחסי חברות. התביעה הוכיחה כי הצ'קים הועברו בתמורה לקידום הפרויקט. הוכח כי בין הנאשמים שררה מערכת יחסים של תן וקח".

לוי הורשע במתן השוחד. בר זוכה משתי עבירות של הפרת אמונים באישום זה.

בנוסף הורשע בר בעבירות מס הכנסה על סכומי השוחד שלקח בר ולא דיווח לרשויות המס.

בר מיוצג בידי עורכי הדין נבות תל-צור וירון ליפשס, דוד לוי מיוצג בידי עורכי הדין נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, לגזיאל מיוצג בידי עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי וז'ק חן, וגייר מיוצג בידי עו"ד גיורא אדרת.

חיים גייר שהורשע במתן שוחד לצבי בר: נכסים במאות מיליונים ופרופיל תקשורתי נמוך

חיים גייר שהורשע היום במתן שוחד לראש עיריית רמת-גן, צבי בר, נחשב לאחד מאנשי העסקים המסקרנים ביותר בישראל. זאת, בשל הפער הגדול בין נכסיו, הנאמדים במאות מיליונים לפחות, לבין הפרופיל התקשורתי הנמוך שלו.

גייר הוא יליד באר-שבע, בן למשפחה בת 4 ילדים. גייר התחנך במערכת החינוך הדתי, והוא בוגר ישיבת נתיב מאיר הידועה. כיום נשוי גייר לנועה ואב ל-5.

אחד מנכסיו העיקריים של גייר הוא ההחזקה ב-60% ממניות חברת איי.אי.אס, ששווי השוק שלה הוא כ-600 מיליון שקל. מניית החברה, שדיווחה היום לבורסה על הרשעתו של גייר, ירדה במהלך יום המסחר ב-4.5%.

איי.אי.אס עוסקת בנדל"ן מניב, בבנייה מתועשת ועוד; ומחזיקה בין היתר בכ-300 דונמים בחוף פלמחים. ב-איי.אי.אס תכננו בשנים האחרונות הקמת תחנת כוח בשטח זה בעלות של כ-2 מיליארד שקל, אך באמצע 2014 המליץ מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות שלא לאשר את מתן הרישיון המותנה להקמת תחנת הכוח.

מיזם אחר מסקרן של אי.אי.אס הוא מתחם איירפארק - מתחם לשימור, טיפול והשבחת מטוסים, בסמוך לשדה התעופה עבדה שבנגב.

פרויקט נוסף שבו היה מעורב גייר הוא פארק "קווין מארי" שבלונג ביץ', קליפורניה, בשותפות יחד עם עם אנשי העסקים יורם יוסיפוף ויוסי חכמי. במתחם חונה הספינה ההיסטורית שנבנתה בשנות ה-30 ונחשבת לנכס תרבות. במקום גם מוזיאון, מנחת מטוסים ומרכז מבקרים.

גייר הורשע היום במתן שוחד, הלבנת הון ושיבוש הליכי משפט בקשר לקידום חילופי שטחים בעיר רמת-גן בין הר נפוליאון לשכונת השקמה. עונשו צפוי להיגזר יחד עם שאר המעורבים בפרשה.

 מצעד ראשי הערים לשעבר המורשעים