אולמרט: "אין עונש כבד יותר מזה שאני חי איתו במשך שנים"

בבית המשפט המחוזי בירושלים החל הבוקר (ג') הדיון בטיעונים לעונש שייגזר על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת טלנסקי ו"מעטפות הכסף".

התובע, עו"ד אורי קורב, הודיע כי המדינה תדרוש מאסר בפועל במתחם שבין 8 לבין 18 חודשים, בתוספת קנס בגובה שלא יפחת מן הכספים שקיבל אולמרט שלא כדין.

בפתח הדיון הציג סנגורו של אולמרט, עו"ד איל רוזובסקי, מכתב מראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, למענו של אולמרט, וביקש להעיד אישיות ביטחונית נוספת בדלתיים סגורות. השופטים ביקשו מהעיתונאים לצאת מן האולם כדי לאפשר את העדות.

כמו כן, מסרו מכתבים למען אולמרט ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר; מנהל המרכז לטכנולוגיות מתקדמות ברפואה, אריה אורנשטיין; ובכיר לשעבר בעיריית ירושלים.

בהמשך העידו מי שהייתה בתו המאומצת של אולמרט למשך כ-3 שנים, שולי ניידס; ומספר עדים שזכו לתמיכה אישית מאת אולמרט לאור טרגדיות שונות שהתרחשו בחייהם.

התובע קורב טען כי "הפגיעה של אולמרט בערך של אמון הציבור במנהיגיו היא קשה וחמורה. אמון הציבור בישראל במנהיגיו אינו כשהיה לפני הפרשה. מדובר בקו שבר של ממש. נוצרה תהום של חוסר אמון של הציבור בנבחריו".

לדבריו, "כולנו שומעים את הקולות 'כולם מושחתים, אין מה לעשות, ומי שלא חושב כך הוא תמים'. בכך הנזק. בהתנהלות אולמרט אין לא טוהר ולא מידות ולא טוהר מידות. רבים אומרים 'כולם מושחתים, למה שרק אני אהיה פראייר?', בכך נפגעו אמות המוסר הציבוריות".

"האדם הוא יצור מורכב, ואפשר לראות בהתנהגות של אדם לאורך השנים פנים רבות ושונות", אמר עו"ד קורב. "אנחנו מכירים בכך שאולמרט הוא איש רב-פעלים ובעל זכויות רבות, ואנחנו מסכימים שהדברים החיוביים צריכים לעמוד לזכותו בשיקולים לעונש במסגרת המתחם שצריך בית המשפט לקבוע, כפי שמצווה החוק. למדנו שלצד מעשיו הטובים של אולמרט כראש עירייה וכשר תמ"ת, הוא עשה גם מעשים אחרים".

לטענת עו"ד קורב, רום התפקידים שבהם נשא אולמרט מהווה שיקול להחמרה בעונשו. הוא הוסיף כי ההשקה לעבירת השוחד, שבה לא הואשם אולמרט על-ידי הפרקליטות, אף היא שיקול להחמרה.

בין התביעה להגנה פרץ ויכוח האם המנדט שנתן בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי, במסגרת ההחלטה להחזיר את הדיון למחוזי, כוללת אפשרות לשקול מחדש את גזר הדין בקשר להרשעתו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות - חלק מכתב האישום בתיק שבו הורשע אולמרט כבר ב"סיבוב הקודם" של הדיון, לפני כ-3 שנים.

השופט יעקב צבן הביע את דעתו כי אין לבית המשפט המחוזי סמכות לפתוח מחדש את עניין העונש בעניין מרכז ההשקעות, וקורב החליט שלא לטעון בעניין.

כאמור, ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, מסר מכתב למען אולמרט. "אולמרט קיבל החלטות מאוד אמיצות במהלך כהונתו כראש ממשלת ישראל ולקח עליהן אחריות מלאה", כתב דגן ורמז להפצצת הכור הגרעיני הסורי (לפי פרסומים זרים). "ההחלטות האמיצות שקיבל כראש ממשלה תרמו (ותורמות גם היום) תרומה אדירה לביטחונה של מדינת ישראל".

דגן, אגב, הוא שותפו העסקי של אולמרט בחברה שקידמה עסקים ביטחוניים בקזחסטן.

בהמשך העידה כאמור שולי ניידס, מי שהייתה בתם המאומצת של אהוד ועליזה אולמרט למשך 3 שנים ונותרה, לדבריה, חלק ממשפחתם. ניידס הייתה ילדה יתומה מאם, שסבלה מהתעללות במשפחה והועברה על-ידי שירותי הרווחה להתגורר בפנימייה, עד לפגישה מקרית עם עליזה אולמרט.

"עליזה ביקרה בפנימייה, רצתי אליה וביקשתי ממנה 'קחי אותי'", העידה ניידס. "זו הייתה הפעם הראשונה שהתעניינו בי. הפעם הראשונה שמישהו בא לאסוף אותי מהפנימייה, בגיל 9, זה היה אהוד. הוא לקח אותי לסוף שבוע. כשהגעתי לביתו, ראיתי את ילדיהם, 3 ילדים קטנים. הם בעצמם זוג צעיר. בהמשך הם לקחו אותי אליהם בחגים ובחופש הגדול, ומאותו יום לא ראיתי את הפנימייה. הם אמרו לי שהם לוקחים אותי באופן זמני, אבל זה הפך לאופן קבוע. זה נמשך 3 שנים. 3 שנים לזוג צעיר, שני ילדים, תינוק.

"ב-3 השנים שהייתי אצלם הם השלימו לי פערים, בלימודים בבריאות. זכור לי שאהוד היה מתקן את העברית שלי. דיברתי עברית נוראית. קיבלתי ערכים, ביטחון. קיבלתי אהבה, אכפתיות, הייתי שווה. במהלך 3 השנים היה מספר ניסיונות על-ידי משפחות לאמץ אותי, אבל זה לא צלח.

"בסוף מצאו לי משפחה מאמצת בקיבוץ. אהוד שמח בשבילי אבל גם היה עצוב מעזיבתי. הוא הבטיח שישמור איתי על הקשר, וכך עשה. היו לי המון קשיים בקיבוץ, כעסים וגעגועים לאהוד ולעליזה, שתמיד פתחו בפני את הבית שלהם".

בהמשך סיפרה ניידס כי אולמרט דחף אותה ללמוד מקצוע: "אהוד אמר לי שאני חייבת למצוא דרך לפרנס את עצמי. הלכתי ללימודי חינוך גופני בוינגייט, ואהוד לא רק תמך אלא גם מימן את הלימודים שלי. כשהתחתנתי, אהוד קיבל את האורחים. הוא היה מאושר. כשעמדתי ללדת את הבן הבכור שלי, הייתי בחרדה מהלידה. אהוד - עם כל מה שיש לו, עיסוקים, דברים דחופים - נחת בבית-החולים עם אשתו ובעלי, ולא עזב אותי עד שראה שאני בסדר. רק אז עזב את בית-החולים ורץ לעיסוקיו".

מאוחר יותר העידו יהודה בן-יוסף, מנהל מוסד חינוכי-טיפולי לנוער במצוקה בשם "בית הצייר" בירושלים; ארז פרידלנר, שהכיר את אולמרט בנסיבות של טרגדיה משפחתי,ת ונקשר ביניהם קשר חם; רפי מאיר, שאביו נהרג בתאונת דרכים, ואולמרט, שהכיר את משפחתו דרך עבודתו בעיריית ירושלים, לדבריו הודיע לו בעצמו על מותו של אביו, ומאז נקשר ביניהם קשר חם במסגרתו אולמרט תמך בו; לבסוף העיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, רענן דינור, שעבד עם אולמרט עוד מתקופתו בעיריית ירושלים.

דינור העיד באופן מפורט על התנהלותו של אולמרט בתקופת הפיגועים של שנות ה-90, בזמן שכיהן כראש עיריית ירושלים בתקופה בה ספגה העיר פיגועים קשים. "גדולתו המיוחדת של אולמרט הייתה בלקיחת אחריות כוללת, גם מנהלתית וגם אנושית", אמר. דינור גם פרט אודות הקשרים המיוחדים שקשר אולמרט, לדבריו, עם המשפחות השכולות.

אולמרט: "ההכרעה קשה עליי"

בסיום הדברים של סנגורו, עו"ד רוזובסקי, ביקש אולמרט להגיד דברים בעצמו. הוא פנה בגוף ראשון לשופטים ונשא בקול חרישי ובלתי אופייני לו, דברים נרגשים:

"כבוד בית המשפט, קראתי בקפידה רבה את הכרעת הדין, יל-פיה החלטתם לשנות את החלטתכם הקודמת ולהרשיע אותי. הכרעה זו קשה עליי. המעמד הזה קשה לי מאוד. הוא שלב נוסף, מעיק ומכביד, בתהליך שהחל לפני למעלה מ-9 שנים, עת הפכתי להיות ראש ממשלה.

"חקירות בלתי פוסקות של מבקר המדינה ומשטרת ישראל ליוו את חיי, חיי משפחתי וחבריי הטובים. חיי ופועלי לאורך 25 שנים נסרקו במסרקות ברזל. כל שיחת טלפון, כל פגישה, כל דף חשבון, כל תשלום, כל נסיעה, שלי ושל בני משפחתי, נבדקו. לא היה פרט שלא נשאלתי אודותיו.

"כמובן, כל זה לווה בפרסומים חסרי תקדים בהיקפם, חוצי גבולות וארצות, שכללו הכפשות, פגיעות ועלבונות - תופעה שהיא כנראה בלתי נמנעת, אך פוגעת ומייסרת ולא הוגנת. 9 שנים.

"אין צורך להרחיב, כמה קשה לעמוד כאן עתה לפניכם ולהביע בפניכם את צערי על שאני נתון במצב זה. בסתיו הקרוב ימלאו לי 70 שנה. אני אב לחמישה וסב ל-11 נכדים. את כל חיי הבוגרים הקדשתי בתשוקה עזה לענייני הציבור ופעלתי כמיטב יכולתי, בתחומי חיים רבים, מתוך אמונה עמוקה כי אני עושה מה שנכון, צודק ומועיל.

"דיברו כאן אנשים שליוו פרקים אחדים בחיי בשנים אלה. דברים אלה ריגשו אותי מאוד. לא אחזור על מה שנאמר.

"אני שמח (כפי שראה לנכון להדגיש פרקליטי, עו"ד רוזובסקי) שאף אחת מהטענות נשוא כתב האישום נגדי לא התייחסה לשנים שבהן האחריות לגורל המדינה ולביטחון תושביה הוטלה עליי כראש הממשלה. אלה היו שנים שהיו לאחר התקופה שעליה מדבר כתב האישום.

"אנשים שהסתייגו ממני וביקרו אותי על הדרך שבה מילאתי את תפקידי, ואחרים לא מעטים שהביעו בפניי ומביעים בפניי במישרין - ברחוב, בבית-הקפה, באולם הקולנוע, בסופרמרקט - את אהדתם ותמיכתם, התייחסו במיוחד לעובדה כי בעיניהם התנהלתי כראש הממשלה, שנים לאחר אירועי כתב אישום זה, לפי אמות-המידה הגבוהות ביותר, המצופות ממי שממלא בתפקיד בכיר כל-כך.

"אני מכבד את הכרעתכם. עתה אני נמצא כאן. פסק הדין מטיל דופי בהחלטות מסוימות ומעשים שאני אחראי להם. אינני מתעלם, ואינני מקל ראש בהרשעה זו. אני מאמין שיש מקום שבית המשפט, עם זאת, יתחשב בתרומתי למדינת ישראל, לביטחון קיומה, למצבה הכלכלי והחברתי, ולרבים - נשים, ילדים ונזקקים - שזכו ממני למה שתיארו כאן כמה מהדוברים.

"אני מאמין ומקווה כי בהקשר הרחב שנפרש לפניכם תדעו לתת ביטוי לתמונה הכוללת שאת פרטי-פרטיה למדתם בכל שלבי המשפט הזה, בעת שתבואו לגזור את דיני. אני מקווה בכל ליבי כי משקל הטעויות שזיהיתם בהתנהלותי במשך תקופה של עשרות בשנים, יאוזן לעומת ההשקעה הבלתי נלאית, המסורה, בענייני העם והמדינה, שעליה שמעתם לא מעט.

"אין עונש כבד יותר"

"אני חש כי אין עונש כבד יותר מזה שאני חי איתו במשך שנים רבות. במשך 7 שנים ארוכות, כמעט עשירית מחיי, הפכתי לשק חבטות, שכל המכה בו יותר זוכה בחוגים מסוימים, מטעמים ברורים, לאהדה ותמיכה. בכל השנים האלה,הייתי צריך לגייס את כל יכולת ההישרדות כדי להתגונן, להמשיך בשגרת החיים, לשאת באחריות למשפחה שהלכה וגדלה, לגונן על רעייתי, ילדיי ונכדיי. אין עונש קשה מזה.

"מה אומרים לנכד, שמספר שחברים בכיתה אמרו דברים קשים על סבא שלו, והוא מרגיש פגוע, נעלב וחסר אונים? כיצד מסבירים לנכדה, שבכתה כאשר מורים חסרי רגישות ותלמידים עולבים בה בגלל מה שראו בחדשות בטלוויזיה ערב קודם?

"קשה לי לדבר באופן פומבי על השנים הללו. עשיתי כמיטב יכולתי כל התקופה מאז התפטרתי מן הממשלה, לשמור על התנהלות שאינה חושפת חולשה ושבירת הרוח. אך אינני יכול שלא לשתף אתכם, כאן ועכשיו, במצוקה הזו, שמעיבה על חיי ועל חיי כל הקרובים לי. זה לא כאב שתרופת-פלא מעלימה אותו, זוהי עננה שחורה, עבה, שאינה נותנת מנוח לא ביום ולא בלילה, לא בעת שאני עסוק בעניין כלשהו ולא בעת מנוחה, שמלווה בכאב בלתי פוסק.

"יש אין-ספור ביטויים בשפה העברית המנסים לתאר את הפער הזה, בין השיוט בגבהים החברתיים והציבוריים שבהם הייתי - לבין המאמץ הנפשי האדיר הכרוך בניסיון לצוף כשהכול מסביבך מתערבל וסוער ומצליף ומכאיב. אני אוותר עליהם.

"מה עוד אפשר לומר כששמחת החיים והיצירה הולכים ונמוגים, ולפתע אתה מוצא את עצמך סופר את הימים שנשארו ואת תמונת העתיד, והימים שעברו הולכים ומתערפלים?

"כל עונש שתחליטו להשית עליי יתווסף לרגעים הבלתי פוסקים של ייסורים שאיתם אני מתמודד במשך שנים רבות כל-כך. התגובות והסבל אולי דומים ברמה האישית אצל כל נאשם. במקרה שלי הדברים הללו מקבלים ממדים דמוניים, חוצים גבולות. מישהו חשב פעם מהי עוצמת העונש? מה גדולים הייסורים? מה קשה ההתמודדות?".

את דבריו סיכם אולמרט באומרו: "אני רוצה לקוות שבמכלול השיקולים שלכם תמצאו את נקודת האיזון הנכונה - לא רק בפרשנות המשפטית, אלא גם בצד הרגשי והאנושי. אני מכבד את מערכת המשפט ואת שופטי ישראל, כפי שעשיתי כל חיי, ומודה לכם על סבלנותכם".

הרשעה בחודש שעבר

אולמרט הורשע בחודש שעבר במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה בפרשת "מעטפות הכסף", במסגרתה נפסק כי בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים ובהמשך כשר התמ"ת, קיבל אולמרט מאות אלפי דולרים מאיש העסקים היהודי-אמריקאי מוריס טלנסקי, חלקם במעטפות כסף ובמזומן, תוך הסתרת קבלתם ואי-דיווח עליהם כדין.

הרשעתו של אולמרט הפכה את החלטת בית המשפט המחוזי "בסיבוב הקודם" לפני כ-3 שנים, אז זוכה אולמרט מרוב האישומים נגדו, לאחר שבית המשפט ביקר את אולמרט על עצם קבלת הכספים ושמירתם בקופה סודית שניהל עבורו מקורבו ושותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר, אך פסק כי לא הוכח שהכספים אינם בגדר תרומה פוליטית כשרה.

בעקבות השגת הסדר הטיעון עם מזכירתו של אולמרט לשעבר, שולה זקן, בתחילת 2014, החליט בית המשפט העליון, שדן בערעור שהגישה הפרקליטות בתיק, להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, כדי שזה ייתן הכרעת דין משלימה בהתבסס על הראיות החדשות בתיק: עדותה של זקן, יומניה, שהגשתם הסתייעה בזכות נכונותה להעיד; והקלטות הסתר שמסרה. בהקלטות אלה נשמע אולמרט מודה בשימוש בעל גוון פרטי בחלק מן הכספים ובעיקר משקיע מאמצים ניכרים כדי להניא את זקן ממתן עדות בבית המשפט.

הראיות החדשות הביאו את בית המשפט לשנות את מסקנתו ולהרשיע את אולמרט פה-אחד.

אולמרט הורשע בקבלת שוחד בפרשה נוספת - פרשת הולילנד, במסגרתה נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל. ערעורו של אולמרט בתיק הולילנד תלוי ועומד להכרעת בית המשפט העליון.