דיויד גילה: "מונופול הגז אמר לנו - או גז או תחרות"

דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים שהתפטר אתמול מתפקידו, אומר היום (ג') בוועידה של מכון האנרגיה כי בשיחות עם חברות הגז הם הציבו אולטימטום - "או גז או תחרות" - ואילו ברשות להגבלים העסקיים דרשו "גם גז וגם תחרות".

גילה אמר שהמתווה המסתמן להסדרת משק הגז "לא יביא לתחרות". לדבריו, "דרשנו תחרות והמונופול אמר לנו: 'תחליטו - אם אתם מתעקשים על תחרות בריאה אז לא אפיק את הגז. תבחרו או גז או תחרות'. אבל אנחנו רוצים להגיד לו שאנחנו רוצים גם גז וגם תחרות. שהצרכן הישראלי ראוי גם לגז וגם למשק גז תחרותי".

"אני לא חושב שאני האדם האהוד ביותר באולם הזה כרגע", אמר גילה בפתיחת דבריו. לטענתו, הסיבה לעזיבתו היא כוונת משרדי הממשלה ליישם את ההסדר המתגבש מול חברות הגז תוך פגיעה בעצמאותה של רשות ההגבלים העסקיים.

"אני מבין את החששות הכנים של משרדי הממשלה שלוקחים בחשבון גם שיקולים כמו ביטחון ויחסי חוץ, אך לי אין מומחיות בנושאים שאינם נוגעים לתחרות", טען גילה והוסיף: "יתר השיקולים לא נעלמו מעיניי וזו בדיוק הסיבה שהסכמתי למתווה הפשרה שהצגנו לחברות הגז בפברואר האחרון. גם המתווה של פברואר לא היה אידיאלי מבחינה תחרותית, אבל לפחות היה לו סיכוי לתחרות".

עוד הסביר גילה מדוע לא חתם על הצו המוסכם אליו הגיע עם חברות הגז "הרגשתי שהאחריות שמוטלת עליי, כמי שאחראי על התחרות, שהתוצאה לא מאפשרת לי לחתום על הצו המוסכם, להגיש אותו לבית הדין להגבלים ולשכנע אותו שזה יביא לתחרות".

על המתווה החדש שגיבשה המדינה טען גילה כי הבעיה היא הבעלות הצולבת של נובל אנרג'י במאגרי תמר ולוויתן והעובדה שתמשיך להישאר שותפה ל"משאים ומתנים ולתמחור הגז במשק המקומי".

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "לפני חצי שנה, כשרשות ההגבלים הודיעה שהצו המוסכם אינו מוסכם עוד, עמדו מולנו הכנסות המדינה. על פי חישוב שעשינו במשרד, דחיית לוויתן ב-3 שנים הייתה עולה למשק הישראלי 2 מיליארד דולר".

עוד הוסיף לוי כי המתווה השני שהציגה הממשלה לחברות הגז הוא טוב יותר מהמתווה הראשון: "עדיין מדובר במתווה אגרסיבי ודלק תצא מתמר לחלוטין. בצורה כזאת גם תיווצר תחרות בין 3 שחקנים במשק הגז וגם ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז".

גדעון תדמור: "הסכמנו כמעט לכל מה שהממונה רצה"

"צר לי על הדרך שבה נסתיימה העבודה. אנחנו הסכמנו כמעט לכל מה שהממונה רצה", טען גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר חיפושי נפט. "אנחנו השקענו בתמר 3.5 מיליארד דולר ונשקיע עוד 2.5 מיליארד. אחרי כל זה מחייבים אותנו למכר את תמר וגם את כריש ותנין. אין תקדים לזה בעולם".

עוד הוסיף תדמור כי ההכרזה של גילה לחזור בו מהצו המוסכם הייתה "פליק פלאק ששינה את ההסדר שעליו הסכימו גם ברשות ההגבלים העסקיים... אנשי הרשות הגנו עליו לאורך כל הדרך. המהלך הכניס את משק הגז לקיפאון מוחלט שעלה ללוויתן בעיכוב של שנה בפיתוח".

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הוסיף כי "הבנו שבמתווה שהצגנו לחברות הגז ולציבור בפברואר האחרון עשינו טעות, והיה לנו האומץ לא להיצמד לזה. אמרנו 'סליחה עשינו טעות'. עברנו בחודשים האחרונים תהליך למידה אינטנסיבי, והבנו שהמתווה הראשון שהצגנו חייב אותנו בהתערבות יומיומית בהחלטות של חברות הגז. לצערי גילה לא קיבל את המתווה שלנו ואנחנו נשארו להחליט אם לבחור במה שפופולארי או במה שאחראי. בחרנו במה שאחראי".

עוד הוסיף קנדל כי "המטרה הראשונה של המדינה היא פיתוח מהיר של מאגרי לוויתן, כריש ותנין והרחבת מאגר תמר ורק אחר כך דאגה לתחרות. רק פיתוח מהיר יפתור את הצורך של ישראל ביתירות וביטחון אנרגטית וביטחון אנרגטי שכרגע אין לנו. אם הפיתוח לא יהיה מהיר נאבד חוזי יצוא, ולא נוכל לפתח את המאגרים. כמו כן, כל התעשייה זקוקה לגז. כגרע משלמת התעשייה פי 3-4 ממה שהיתה יכולה לשלם אם היה מגיע אליה הגז".

שטייניץ: הכנסות של מאות מיליארדים לא יגיעו אם לוויתן יישאר בים

"אני לומד את המתווה הפשרה שגיבש צוות קנדל, אך בינתיים הכיוון הכללי נראה לי הגיוני ונכון. עם זאת ייתכן כי אכניס כמה שינויים", כך טען יובל שטייניץ, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בנאומו הראשון כשר האנרגיה.

"גייסתי את המורה הכי טוב שיכולתי, פרופסור איתן ששינסקי, שיעזור לי ללמוד את המתווה". עוד טען שטייניץ כי הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא לדאוג לפיתוח המהיר של לוויתן. "הכנסות של מאות מיליארדי השקלים שהבטיחה ועדת ששינסקי למדינה פשוט לא יגיעו אם לוויתן יישאר בים", טען השר והוסיף כי רבים מניחים שמרגע שהתגלו שדות גז, הפיתוח של השדות מובטח מאליו "אך הניסיון הבינלאומי מלמד שזה לא כך".

שטייניץ הזכיר מדינות כמו ארגנטינה, אוסטרליה ומצרים שעקב רגולציה כושלת הפכו ממדינות מייצאות גז למדינות שנאלצות לייבא אותו במחיר גבוה יותר. "לא אתן למחדל שקרה בשנת 2012 לקרות שוב", הוסיף השר ביחס להפסקת הגז ממצרים שהובילה לנזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי.

ביחס ליצוא גז למדינות השכנות טען שטייניץ כי יצוא למצרים ובעיקר לירדן עומדים בראש סדר העדיפויות של ישראל. "מדובר בנושא דחוף ביותר, ואני לא מצפה מכל רגולטור להתחשב בזה. הזרמת גז טבעי במחיר סביר לירדן יכולה לעזור לה להתמודד מול הלחצים שהיא חווה גם מהאיסלם הקיצוני וגם מאיראן. בקרוב יוסרו הסנקציות מעל איראן והיא תוכל לשוב לייצא גז ונפט. במידה וזה יקרה ירדו המחירים, וכדאיות הפיתוח של השדות תרד".