משרד האוצר מעכב העברת המענק למיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד. זאת בעקבות בדיקה שהוא עורך. מדובר על 75 מיליון שקל מתוך 150 מיליון שקל שהמדינה התחייבה להעביר למיזם.
75 מיליון השקלים כבר הוזרמו בתחילת הפרויקט, אך בעקבות שורת אירועים שנחשפה ב"גלובס" ובעקבות חילוקי דעות בין בעלי המניות הישראלים אל מול בעלי השליטה במיזם חברת ויה אירופה שמשמשת כשלוחתה של חברת סיסקו, הוחלט באוצר לערוך בדיקה מקיפה כדי לוודא שהכסף שמזרימה המדינה אכן מיועד לפריסה והשקעות ולא יוצא לטובת דברים אחרים שספק אם הם ראויים ונכונים.
מיזם הסיבים האופטיים, אנלימיטד, או בשמו הקודם IBC, ניצב בפני סיטואציה קשה שבה מיד לאחר שהחל לפעול, מתברר כי השותפים במיזם חלוקים קשות על דרך הפעולה שלו, ומה שסוכם ביניהם מתחילת הדרך מתברר כמסוכן להצלחת הפרויקט.
בין בעלי המניות הישראלים במיזם, ובין ויה אירופה, שכאמור היא שלוחתה של חברת סיסקו, ובעצם עומדת בחזית המיזם, ישנן חילוקי דעות קשים שהתגלו לאחר שויה אירופה החליטה בניגוד לעמדת בעלי המניות הישראלים (יש לה רוב בדירקטוריון) להקים אתר גיבוי בשבדיה, מקום מושבה של ויה אירופה, בעיר מאלמו.
אתר הגיבוי שהוקם בהשקעה של מיליוני שקלים עורר תהיות קשות ביותר מצד בעלי מניות שהרגישו שויה אירופה וסיסקו מוציאות כספים מהמיזם מסיבות שאיש לא מבין את טיבם, שכן אין הסבר אמיתי לצורך להקים את אתר הגיבוי דווקא בשבדיה וכלל לא ברור מדוע צריך בכלל אתר גיבוי כאשר אין פרויקט, כלומר בקושי מחוברים אליו לקוחות.
30 מ' ש' בשנה לתחזוקה
האירוע השני והחמור לא פחות שהדליק נורה אדומה במשרד האוצר, קשור לעובדה שסיסקו גובה 7.5 מיליון דולר בשנה עבור תחזוקה. כלומר כ-30 מיליון שקל בשנה משלם המיזם לסיסקו עבור תחזוקה, וזאת כאשר אין בכלל רשת, או שהיא נמצאת בשלבי הקמה ראשוניים בלבד.
הפרשנות סביב הזרמות הכספים האלה הן לאתר בשבדיה והן עבור הסכם התחזוקה החריג, הוא שסיסקו שמעניקה מימון ספקים למיזם, מקבלת דרך מחירי הציוד והסכמי התחזוקה, בחזרה את ההשקעה שלה. כך למשל, התברר גם שבמיזם ישנו ציוד שהוזמן, שאמור להספיק לשנים קדימה, כלומר המיזם הזמין ציוד שלא בטוח שבכלל יצטרך אותו. אנלימיטד הגיבה על כך ואמרה: "הסכמי הספקים המרכזיים נחתמו במסגרת הליך מכרזי של ממשלת ישראל ואושרו בכל הפורומים הרלוונטיים".
במשרד האוצר הבינו שמשהו לא תקין באופן שהמיזם מנוהל, ולמרות שהמדינה התחייבה להזרים את הכסף, הם החליטו שלפני שהם מזרימים את המנה השנייה חייבים לוודא שהכסף כאמור הולך לטובת הפריסה. יחד עם זאת מדובר בכסף שהמדינה התחייבה להעביר כך שברור שמדובר בעיכוב.
נסביר שבגלל בעיות קשות בבחירת הטכנולוגיה של המיזם ובגלל האינטרסים של סיסקו, המיזם לא מתנהל בצורה אופטימלית. חברת חשמל היא שותף מרכזי במיזם, אך גם לה יש טענות קשות ביותר כלפי ההחלטות שמתקבלות בו. כך למשל חברת חשמל סבורה שהטכנולוגיה שבחר המיזם וסיסקו שגויה מיסודה. סיסקו תומכת בטכנולוגיה מסוג מסוים P2P בעוד חברת חשמל וכל בעלי המניות מאמינים שהטכנולוגיה צריכה להיות GPON. הטכנולוגיה משפיעה על עלות המיזם ועל צורת הפריסה של התשתית, ולכן בסופו של דבר ללא שינוי בטכנולוגיה הסיכוי להצלחת המיזם לא גבוה.
מויה אירופה לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
