תחום הפינטק (Financial Technology), החל לצמוח כבר בשנות ה-60, אך בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת במקביל להתפתחות הטכנולוגיה.
תחת המושג פינטק חוסים מגוון תחומי פעילויות כלכליות, לרבות תשלומים, העברת כספים, חיוב כרטיסי אשראי, סריקת צ'קים, ייעוץ ומסחר דיגיטלי-אוטומטי, פיתוח שירותי מסחר באפליקציה ועוד. בדומה לכל תחום שמושפע מטכנולוגיה, גם בתחום הפינטק יש תמיד חשש שהבורסה תושפע ותגיב בהתאם; האם הבורסה ערוכה לתנודתיות שכזו? אלה הם רק חלק מהנושאים שנידונו בשבוע שעבר, באירוע "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף בנק לאומי, שנערך ב"אוזן בר" בתל-אביב. את הערב הנחה רון שטיין, כתב ופרשן שוק ההון של "גלובס", והשתתפו בו יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך ואיתי בן זאב, ראש חטיבת שוקי הון וחבר הנהלה בבנק לאומי.
ביינארט התלוצץ ואמר כי הוא מודאג מתחום הפינטק, "מה אעשה אם יסגרו את הבורסה?"שאל ביינארט והסביר שתפקיד הבורסה פשוט: מוכר וקונה מסכימים על מחיר, ויש עסקה. אבל כאשר מדובר על תיווך, כמו במקרה של פינטק, קורה משהו דרמטי. גוף אחר נכנס לתהליך, ולוקח על עצמו את האחריות, ולכן, הן המוכר והן הקונה נותנים ומקבלים לפי הצורך. זה יוצר יעילות. תפקיד המתווכחים הוא למעשה להקטין את הסיכון שבהשקעה.
"תחום הפינטק הוא עולם רחב, מגוון ומעניין. אם ניקח לדוגמה, אפליקציית פינטק פשוטה יחסית, כמו זו של פסגות, היא מאפשרת לאנשים לקנות את מה שהם רוצים באותו הרגע. פסגות חשבו על הרעיון ליצור אפליקציה להשקעת סכום מסוים דרך אפליקציה. אתה יכול להשקיע 200 שקל בקליק אחד", אמר ביינארט.
- ואם אין מתווך?
"אז אנחנו הולכים לקצה של תחום הפינטק, כמו מטבע הביטקוין וה'בלוק צ'יין'. לגבי הביטקוין, אמרו 'אנחנו ניצור מכרה, נייצר משהו שאנחנו נקרא לו כסף, כי בסופו של דבר כסף זה רק הסכם, ובעזרת הכסף הזה ניתן יהיה להשתמש לכל מיני צרכים'. אלא שהדבר הראשון שהשתמשו בו היה עבור סמים, פורנו ופשיעה. אבל כיום, אחד הדברים החוקיים שאתה יכול לעשות עם הביטקוין זה לסחור באמצעות הבלוק צ'יין. אבל רק ימים יגידו לאיזה כיוון עוד הטכנולוגיה תיקח אותנו".
- האם הפינטק משפר את האוריינות הפיננסית בישראל?
"אני לא יודע, אני עולה חדש בתחום. חינוך פיננסי זה דבר חשוב ביותר. אני לא יודע אם אותה קבוצה מאוד קטנה של אנשים אכן תורמת לשיפור לגבי השקעה בבורסה, מה זה פנסיה וכדומה.
למרות זאת, לאחרונה קיבלנו תוצאה של מחקר שמאוד הפתיע אותי. במחקר נבדק היקף המסחר שאנשים פרטיים בישראל סוחרים בתחום אג"ח קונצרני, בחשבונות 'קטנים' של פחות ממיליון שקל בשנה. מסתבר שיש בחשבונות האלה יותר מסחר באג"ח קונצרני מאשר במניות. זה אומר שהתשואה בציבור היא הרבה יותר גדולה. אתה רואה שאנשים סבלניים כאשר המרווח גדול מידי, יש שם מלא חשבונות, שעושים מסחר. זה הפתיע אותי לטובה".
בהקשר זה של חינוך פיננסי, איתי בן זאב, ראש חטיבת שוקי הון וחבר הנהלה בבנק לאומי, פתח את דבריו בהתייחסות לבקבוק המים אשר היה מונח על השולחן: "נניח שמחיר בקבוק המים הזה הוא 10 שקלים, ואתם צריכים להחליט האם אתם קונים את הבקבוק או מוכרים אותו. נגיד שאתם מאמינים שהמחיר יעלה ולכן אתם קונים את הבקבוק בעסקת פורוורד לשלושה חודשים (שהיא עסקה שכיחה בעולם הפורקס).
נניח שמחירו של הבקבוק עולה ל-12 שקלים כעבור שבוע בלבד, וכעת יש לכם 20% רווח. כמה אנשים ימכרו השקעה שעושה 20% רווח בשבוע? הרוב פה ימהר למכור השקעה כזו. ואם המחיר של הבקבוק ירד ל-8 שקלים כעבור שבוע, אז אתם מופסדים על ההשקעה שלכם ב-20%. מה עושים? האם תמכרו או תחכו? חלק יחכו עם הפוזיציה וחלק יקנו עוד למצע את הפוזיציה.
בתחום המסחר, המרכיב הפסיכולוגי הוא חשוב מאוד. רוב האנשים ייקחו רווח שהוא לטווח קצר, וכשמגיע הפסד הם יחכו. הדוגמה הזו היא הסיבה לכך שהרבה משקיעים פרטיים מפסידים; יש את הנושא של סטטיסטיקות ותוחלת; יש תוחלת של רווח שאתה תיקח ותוחלת הפסד שתחכה. והמשקיע ייקח כל פעם רווח קטן, אך בהפסד הוא יירד עוד יותר למטה. עולם המסחר הוא הוא מאוד תנודתי, ולכן צריך שיהיה עם חוקי ברזל כמו לדוגמא עבודה עם stop loss".
- האם הטכנולוגיה הפיננסית, למשל בהיבט של האלגוטרייידינג, לא משנה את אופי שוק ההון מהר מדי?
ביינארט: "השאלה היחידה שצריכה לעניין את השוק היא האם אותן מכונות שסוחרות תורמות לנזילות זה או לא. אם הן תורמות, זה מצוין. אגב, התשובה הנכונה היא שלא בהכרח המכונות תורמות לנזילות. זה נובע בעיקר מאותם מצבי שוק שלא קורים בארץ. בנושא סוחרי היום, שעד היום עבדו ידנית, אני לא חושב שמשהו השתנה. זה תמיד מרוץ של מידע ואינפורמציה. אם אתה רוצה לסחור בעצמך, תמצא את היתרון שלך, תקנה את התוכנה שלך".
בהקשר זה הוסיף בן זאב, כי חשוב לזכור שהרגולציה בעולם אחראית לתנודתיות ההולכת וגדלה בתחום. כמו לדוגמה במקרה של גרמניה, שאג"ח של עשר שנים עבר שינוי מאוד גדול. "צריך לזכור שהמשבר הפיננסי ב- 2008 והחוקים שחוקקו בעקבות כך, הביאו לכך שהבנקים הגדולים בעולם, שניהלו פוזיציות משמעותיות עברו שינויים מרחיקי לכת. הגיעה רגולציה והוציאה חלק מאותם בנקים זרים ממסחר בנכסי בסיס מסוימים. זה אומר שיש תנודות שהן לא רגילות, אז בעצם אין לך את אותן ידיים חזקות שיתנו את הנזילות לשוק ולכן יש הרבה תנודתיות במחירים".
- האם יש נושאים שדורשים שיפור בעקבות התפתחות טכנולוגיות דוגמת פינטק?
ביינארט מאשר: "בהחלט. כמו לדוגמה הטענה ש'אין מספיק סחורה'. בנוסף, ציין ביינארט, יש צורך לבצע מחקר על החברות שנסחרות בבורסה, ולכתוב דו"חות כספיים כדי שיתקבל מספיק ידע ויאפשר לאנשים להשקיע. "משקיע צריך להבין את התשואה ואת הסיכונים הכרוכים בכך. הוא צריך לא לעשות טעויות ולא לשים את כל הביצים בסל אחד".