"המון שחקנים שלא התעניינו בישראל מחפשים במי להשקיע כאן"

מדוע שוק ה-Ad-tech נמצא בדעיכה? מהו המהפך ההיסטורי שעומד לקרות בשנה הבאה? ולמה חשוב ליזמים לחפש תחום בעל משמעות? על כל הנושאים הללו דיבר משקיע ההיי-טק ומקים קרן אלף, מייקל אייזנברג, במפגש "כלכלה על הבר" המשותף ל"גלובס" וללאומיטק מקבוצת בנק לאומי שנערך ביום רביעי האחרון בירושלים.

איזנברג הפתיע את הנוכחים בהתייחסות לנושא אקטואלי שאינו מזוהה עם ההיי-טק. הוא סיפר לנוכחים שנשאל לאחרונה במדרשה למנהיגות באוקראינה מה הוא היה רוצה לשנות בכלכלה. "חשבתי לרגע ואמרתי שהבעיה הכי חמורה בכלכלת מדינת ישראל היא לדעתי חוסר אמון בין אנשים ובין אנשים לבין המערכת - זו לא רק בעיה עסקית זו גם בעיה כלכלית, כי התגובה של המדינה לחוסר האמון הזה היא רגולציה, הרבה רגולציה. רגולציה הוא מס, לא רק בכסף, אלא בזמן וזמן הרי שווה כסף. כשאנחנו מדברים על יוקר המחיה יש מקום אחד להסתכל עליו וזה הרגולטור. הם עסוקים ברדיפה אחרי ה-2% במדינה שאין בהם אמון. ואנחנו ה-98% האחרים - שקטים".

איזנברג המשיך ושאל את הקהל "מי ראה את שלי יחימוביץ' בנאום קורע לב על מתווה הגז? יש צדק במה שהיא אומרת, אבל העופות במדינת ישראל יקרים בגלל המונופול של הלולים ואיתן כבל סגר לאחרונה דיל עם מונופול הלולים - ושלי יחימוביץ'? קול דממה דקה. אם אנחנו רוצים להוזיל פה את יוקר המחיה, אם אנחנו רוצים לבנות בתים לא בארבע שנים אלא בחצי שנה ושנה - זה הכול עניין של רגולציה, והכל עניין של רוב דומם שלא נשמע קולו, כי הכול פוליטי".

משקיעים חדשים בשוק

בערב נכחו מעל 100 איש שמילאו את הפאב "נמל ירושלים" שבו נערך האירוע. יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, שדיברה בתחילת הערב ציינה, כי היא לא זוכרת תקופה כל-כך טובה לענף מאז שנת 2000. לדבריה, "אנחנו רואים המון שחקנים שאף פעם לא התעניינו בישראל נכנסים במשלחות ענקיות ומחפשים במי להשקיע. זה סינים וזה יפנים וזה אמריקאים שאף שלא הגיעו בעבר. יש גם אירופיים שמשקיעים או פותחים אקסלרטור או קונים חברות ומקימים פה סניפים. זו באמת תקופה מאוד מיוחדת. קמות קרנות חדשות שזה משהו שהוא בכלל לא מובן מאליו.

"אנחנו זוכרים שבשנת 2000 קמו 80 קרנות היי-טק בישראל ומספר הקרנות האלה הצטמצם משמעותית עד ל-15 אקטיביות. היום אנחנו רואים פתאום קרנות חדשות כמו הקרן שמייצג אותה מייקל אייזנברג שמביאים כסף חדש, אנחנו רואים קרנות זרות שמגיעות לפה. אני יכולה להגיד לכם שבלאומיטק אנחנו פוגשים כמה עשרות אנשים בחודש שהגיעו לישראל ורוצים להשקיע ומנסים לחבור לתעשייה המקומית".

אורון ציינה, כי פריחת הענף באה לידי ביטוי מודגש גם בירושלים אשר קצב הקמת החברות בה עלה לכ-100 חברות חדשות בשנה. "אם נמשיך בקצב הזה נעבור גם את תל-אביב", אמרה אורון, "יש פה אקו-סיסטם חזק ויחד עם הגופים החדשים שנכנסים אליו מאפשרים קרקע מאוד נכונה ופורייה לחברות להתפתח פה. זה התחיל עם JVP, ראש עיר שמכיר היטב ואוהב היי-טק, הרשות לפיתוח ירושלים, קהילת יזמים ענפה ופעילה מאוד בשם Made in JLM ועורכי דין ורואי חשבון שמתמחים בהיי-טק - אנחנו משתפים פעולה עם כל השחקנים. אנו שמים דגש גם על שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית אשר ממשיכה להיות גורם מרכזי בבניית קהילת ההיי-טק הירושלמית ובכלל. יש פה גופים טובים שהבינו שירושלים יכולה לעשות היי-טק. אנחנו מאוד מאמינים בירושלים, יש לנו פה צוות הייטק שמספק מעטפת שירותים כוללת וייעודית לחברות טכנולוגיה, ואנחנו משקיעים המון משאבים, כי חשוב לנו לעבוד עם החברות ועם הקהילה. ירושלים היא מוקד משיכה לבנקים כמונו, ואם בנקים כמונו באים זה סימן שיש פה פעילות חשובה וענפה. קרנות כמו JVP שמגייסות עוד קרן ועוד קרן - אז סימן שיש פה השקעות חשובות".

אורון הוסיפה, כי היא מתחילה לראות חברות ישראליות בארה"ב שמציגות את עצמן כחברות ירושלמיות. "כולנו מכירים את מובילאיי, אבל יש גם חברות הרבה יותר צעירות שמקבלות המון תשומת לב, והחבר'ה כל הזמן מדגישים שהם חברה ירושלמית".

לעבור לתחומים בני-קיימא

ובחזרה לאייזנברג, אשר משקיע בתעשיית ההיי-טק הישראלית החל מ-1995 והשקיע במהלך השנים בשורת חברות הייטק ישראליות ובהן פיקצ'רויז'ן, פינג'ן ו-Seeking Alpha. ב-2013 הקים עם אדן שוחט את קרן אלף שגייסה עד היום כ-140 מיליון דולר להשקעות בחברות הזנק.

אייזנברג אמר עוד באירוע, כי "אין פסול בלעשות כסף, כל אחד צריך לעשות לביתו וזה חשוב כי יש לכם אחריות עליונה לכלכל את ביתכם ומשפחתכם בכבוד. אין במה שאני אומר קו שמבדיל בין מה שיותר טהור או פחות טהור אבל בכל מחזור כלכלי יש דברים שמגיעים ל-Overshoot. כשהתחלתי להשקיע באינטרנט זה היה ב-1995. Fast Forward 21 שנה להיום - בשנה הבאה הולכת לקרות מהפכה שלא קרתה 40 שנה. זו תהיה הפעם הראשונה שהמדיום שנקרא טלוויזיה לא יהיה שיאן בהכנסות מפרסום. בשנה הבאה לא רק שהאינטרנט יעקוף אותם, פייסבוק וגוגל הולכים לעקוף את ההכנסות מטלוויזיה - וזה קו פרשת מים. כל חברות המדיה יפנו לאפיק הזה היות ויש זרימה וזליגה מאד גדולה של כסף לתחום האינטרנט אז הרבה כוחות מגיעים לשוק הזה. ניקח חברה שהשקעתי בה בשם קונדואיט שהוקמה ב-2006 אשר פיתחה כלי שנתנה למפיץ להכניס פרסומות. כשקונדואיט הוקמה ההכנסות מפרסום באינטרנט היו מזעריות. קונדואיט היא סממן של מה שקרה לכל השוק הזה שנקרא היום Ad-tech. ה-Ad-tech הפך מדבר שתומך במדיה וראוי, לדבר שמעצבן אנשים רק בשביל לעשות כסף. הרבה כסף, כי עלויות ההקמה נורא נמוכות והפיתוי לעשות דברים לא יפים רק עבור הכסף גבר עם הזמן והגענו לאחרונה למצב שכמות הזיוף שמגיעה מעולם ה-Ad-tech היא בלתי נסבלת.

"ישבנו, אדן שוחט ואני, לפני שנתיים והחלטנו שאנחנו לא רוצים להיות במשחק הזה - ואנחנו רוצים למשוך אנשים משם. יש בעיות ואתגרים אחרים שאותם מוחות - אם רק נפנה אותם לבעיות האלה יהיה אפשר לבנות כאן חברות עם משמעות, תשוקה, עם הרבה טוב לעולם וגם לעשות הרבה כסף".

איזנברג דיבר בהמשך על המשמעות של העבודה בחיים המודרניים: "רוב הזמן שלנו אנחנו משקיעים בעבודה. ככה זה. רוב שעות היום, 10-12 שעות, או שאתה בעבודה או שאתה חושב על העבודה. השאלה המתבקשת היא 'מה אנחנו עושים' ו'לשם מה אנחנו עושים את הדבר הזה'. כשמחליטים לצאת לדרך היזמות, כשמתכנת מהנדס, איש שיווק, איש דאטה מחליטים להצטרף לחברה הוא צריך לשאול לשם מה? מה זה עושה לי, לקהילה, לזולת? לאחרונה כתבתי את זה בבלוג שלי ולמרות שקיבלתי הרבה תגובות לא אוהדות אני מרגיש שיש שינוי. מאז כתבה בבלומברג על כך שעולם חוסמי הפרסום הגיע לפריצה משמעותית, מה שהופך את משחק החתול-עכבר לעוד יותר קטלני, אז אני חושב שיש סיבה כספית כלכלית מובהקת לעבור לתחומים אחרים שהם בני-קיימא יותר, שמביאים יותר תפוקה משמעותית לעולם ולמדינה".