לפני כ-4 שנים פשטו חוקרי מס הכנסה על ביתו של איש העסקים מורי ארקין בכפר שמריהו, בעקבות מחלוקת מס שהתגלעה בינו לבין המדינה סביב מכירת מניות יצרנית התרופות האמריקאית פריגו בראשית 2011. רשות המסים חשדה אז כי חברת פריגו לא ניכתה מס בגובה 5 מיליון שקל כשארקין מימש את מניותיה, ופתחה בחקירה פלילית נגדו, למרות שחברת פריגו דיווחה בעצמה על הטעות לרשות המסים.
הבוקר (ב') מסתבר כי הפרשה "הפלילית-מיסויית" של ארקין, שנפתחה בקול תרועה רמה, הסתיימה בקול ענות חלושה בהסדר, לפיו ארקין ישלם כופר בסך 10,000 שקל לקופת המדינה, והתיק הפלילי נגדו ייסגר - כך עולה מקובץ החלטות ועדות הכופר למחצית השנייה של שנת 2013, אשר פורסם הבוקר על-ידי רשות המסים וכולל 85 החלטות, ובהם גם ההחלטה בעניינו של ארקין.
בהחלטה בעניינו צוין כי הוחלט כי ארקין ישלם את הכופר הזעום, לאחר "שנחשד באי-דיווח על מימוש אופציות בשנים 2006-2010 ללא הצדיק סביר, עבירות על-פי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה".
נזכיר כי כבר ב-2012 דיווח "גלובס" כי ארקין לקראת חתימה על הסדר עם רשות המסים בפרשה זו. הפרשה החלה במידע שהתקבל ברשות על חשד להעלמות מס בהיקף של כ-5 מיליון שקל על-ידי ארקין, סביב מכירת אופציות ומניות של פריגו שהוענקו לו. פריגו נכנסה לפעילות בישראל ב-2005, כשרכשה את אגיס, שהייתה בשליטת ארקין, תמורת 818 מיליון דולר. אגיס הוקמה על-ידי הוריו של ארקין, והוא ניהל אותה במשך שני עשורים.
עם המיזוג הפך ארקין לבעל העניין הפרטי הגדול ביותר בפריגו ואף כיהן כדירקטור וסגן נשיא בחברה. במעמד המיזוג ובמהלך השנים האחרונות קיבל ארקין מניות ואופציות של פריגו בתוקף תפקידיו.
עסקת המיזוג המשמעותית התבצעה בדרך של החלפת מניות (הוענקו לבעלי המניות של החברה הנרכשת מניות של החברה-האם), ובמקביל התקבל רולינג של רשות המסים, לפיו החלפת המניות אינה מהווה אירוע מס, כך שתשלום המס בגין המניות נדחה לעת מימושן.
ב-2007 פרש ארקין מתפקידי הניהול בפריגו ונשאר חבר דירקטוריון, ובאוגוסט 2011 פרש גם מתפקיד זה. בראשית 2011 מכר אלקין את מניות פריגו תמורת 155 מיליון דולר (ברוטו, לפני מס). כך הוא הפך לאחד העשירים הנזילים בארץ ואף למיליארדר, לאחר שפריגו הכפילה את שוויה פי 3.
לארקין נותרו מניות פריגו בשווי של 538 מיליון דולר. בגין מכירת המניות שילם ארקין מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אך - כפי שהתברר בהמשך - לא את מלוא המס המחויב על-פי חוק.
עם מימוש מניותיו של ארקין, הייתה פריגו אמורה לנכות מס במקור בגין ההטבה שניתנה לו, אך החברה לא עשתה זאת. רו"ח דוד גלבוע, רואה החשבון של חברת ארקין הולדינגס של מורי ארקין, גילה את הטעות לאחר שמומשו האופציות ונמכרו המניות. גלבוע הפנה את תשומת-ליבה של פריגו לאי-תשלום המס, וזו דיווחה על הטעות לרשות המסים במכתב רשמי.
בשלב זה פתחה הרשות בחקירה פלילית, שהובילה לחיפוש בבית של ארקין ולתשאולים של ארקין עצמו, רו"ח גלבוע ומנהלת החשבונות של ארקין הולדינס. כבר בתשאול הראשון הודה ארקין כי מדובר בטעות, וכי המס צריך להיות משולם, כפי שציינה פריגו במכתב שנשלח לרשות.
ארקין אישר את הדברים ואמר כי מראשית ההליכים לא הייתה מחלוקת על כך שהמס - 5 מיליון שקל - היה חייב להיות משולם. באמצעות רו"ח קובי ניר, סמנכ"ל הכספים של קבוצת ארקין, הבהיר כי לא היה מודע לכך שפריגו לא ניכתה מס במקור.
רו"ח ניר הוסיף כי ארקין הולדינגס בעצמה הפנתה את תשומת-הלב של רשות המסים לאי-תשלום המס והציעה לשלם את חבות המס בתוספת ריבית והצמדה, ולכן לא היה ברור מלכתחילה מדוע נפתחה חקירה פלילית בעניין זה.
מראשית ההליכים פעלו עורכי דינו של ארקין לסגירת התיק בהסדר אזרחי, לפיו ישולם המס בתוספת ריבית והצמדה, כפי שהציעה חברת פריגו מלכתחילה. וכך אכן קרה.
שמה של חברת פריגו כיכב בחודשים האחרונים בכותרות סביב תהליך הצעת הרכש של חברת התרופות מיילן, אשר כשל.
מורי ארקין מסר בתגובה: "סכום הכופר מעיד על כך שרשות המסים השתכנעה שהיה מדובר בטעות אנוש ולא הייתה שום כוונה להימנע מתשלום מס, ואנו מברכים על החלטתם לסיים את הנושא".
גם בעלה של חברת כנסת לשעבר שילם כופר
שם מוכר נוסף המככב בקובץ החלטות ועדת הכופר של רשות המסים השנה הוא שמו של איש העסקים יוחאי תירוש, בעלה של חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש, שנחקר על-ידי רשות המסים בחשד לביצוע עבירות מס וזיוף מסמכים בכוונה להתחמק מתשלום מס, והגיע להסדר כופר עם רשות המסים.
לפי ההסדר, אשר נחשף לראשונה ב"גלובס" כבר ב-2013, האב יוחאי, בעל סוכנות ביטוח וחברות נוספות, ובתו, הדוגמנית רותם תירוש, ישלמו למדינה כופר כולל בסך 120 אלף שקל; לאחר שנחשדו בניפוח הוצאות שכר כוזבות לבת בשנים 2004-2006 בסך של כ-100 אלף שקל, וכן דרש ניכוי הוצאות פרטיות בסך של כ-150 אלף שקל.
מכוח חוקי המס רשאי מנהל רשות המסים להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה. סכום הכופר המוטל על הנישומים מתווסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.
סכום הכופר הגבוה ביותר שהושת במחצית השנייה של 2013, עמד על סך של כ-780 אלף שקל, אשר הוטל על יבואן חלקי חילוף לרכב, שנחשד בהגשת נתוני יבוא כוזבים בהנמכת מחירי היבוא, על-מנת להתחמק מתשלום מס בשנים 2012-2010, בסכום מס של כ-1.5 מיליון שקל.
בין ההחלטות הנוספות המעוגנות בקובץ החלטות ועדות הכופר, פורסם גם עניינו של עורך דין מאזור המרכז, מיכאל גנס, שנחשד באי-דיווח דיבידנד מחברה שנמכרה על-ידו בשנת 2008, בסך של כ-1.2 מיליון שקל ואי-דיווח על הכנסות נוספות בסך של כ-200 אלף שקל מעיסוקו - והושת עליו כופר בסך 350 אלף שקל.
עורך דין נוסף מירושלים, אליהו בן-טובים, שנחשד בדיווח על הוצאות שכר כוזבות במשרדו בשנים 2001-2010 בסך של כ-440 אלף שקל, שילם למדינה כופר בסך 220 אלף שקל.
עוד נמצא בקובץ גם עניינם של 3 חשודים בהשמטת הכנסות מהשכרת דירות, בהם שכיר מאזור המרכז שנחשד בהשמטת הכנסות מהשכרת מבנים בסך של כ-1.3 מיליון שקל, ושילם כופר בסך 250 אלף שקל למדינה; וכן שכיר נוסף מאזור המרכז שנחשד בהשמטת הכנסות מהשכרת דירות למגורים, בסך של כ-450 אלף שקל, ושילם למדינה כופר בסך של 90,000 שקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
