דעה: ממשלות נתניהו דרדרו אותנו אל סף אסון בגז הטבעי

טיפול בנושא הגז הטבעי הוא עניין לשנים ארוכות וכולל הרבה מאוד דיבורים, התייעצויות והתלבטויות - וגם מעט הכרעות. אין מקום לדרמות מהירות.

לכן, הדרמה, שלא לומר אופרת הסבון, שהתגלגלה השבוע בנוגע לזכיית חברת החשמל בבוררות מול חברות גז מצריות, הודעת ממשלת מצרים על הקפאת המו"מ בנושאי גז טבעי עם ישראל והודעת שר האנרגיה יובל שטייניץ שלישראל יעדים נוספים ליצוא גז טבעי חוץ ממצרים - רק הבהירה כי הדיון בהפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים בנושא מתווה הגז הטבעי אינו מתקיים בוועדה הנכונה.

על אף שאיתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, ניהל דיונים מרשימים, שמי שרק רצה יכול היה ללמוד מהם רבות, הועדה הנכונה לדיונים היתה, ועודנה, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. עניני הגז הטבעי, בייחוד במדינה כישראל, אינם עניין כלכלי גרידא, אלא קודם כל עניין של ביטחון לאומי ויחסים בינלאומיים.

מוזר שעובדה כזו נעלמה מעיניהם של מומחים לענייני ביטחון כח"כ עומר בר-לב (המחנה הציוני), ח"כ ענת ברקו (הליכוד) וח"כ עופר שלח (יש עתיד), הנמנים על חברי ועדת החוץ והביטחון ומזוהים עם נושאי ביטחון ומדיניות חוץ. מכל חברי ועדת החוץ והביטחון נכחה בדיוני ועדת הכלכלה, וגם הפגינה הופעה מרשימה לא פעם, רק ח"כ שלי יחימוביץ (המחנ"צ), וגם היא רק משום מעורבותה החברתית כלכלית ארוכת השנים.

כל סקירה היסטורית קצרה תחשוף כי נושאי אנרגיה יותר משהביאו שלום ורווחה, חוללו מלחמות, הרס ודיכוי והינם התשתית הכלכלית של משטרים אוטוריטריים ומדכאים, החל מוולדימיר פוטין ברוסיה, עבור בנשיא מצרים, עבד אל-פתח אל-סיסי, שישראל, לכאורה, רוצה לסייע בייצוב שלטונו ועד הרודן תאודורו אוביאנג נגאמה מבאסוגו בגיניאה המשוונית, מדינה שבה לנובל אנרג'י פעילות ניכרת המסייעת לביסוס שלטונו של מבאסוגו. ועדת צמח קבעה כבר בדו"ח שהגישה ב-2012, שאנרגיה עלולה להיות מקור למחלוקות ויריבויות בין מדינות. ואכן, נוכחנו בכך שוב השבוע.

למאבקים שמקורם באנרגיה, או שיחסי אנרגיה כרוכים בהם, יש חיים וחוקים משלהם והחוקים משתנים מאזור לאזור ומסכסוך לסכסוך. רוסיה, למשל, שהטילה אמברגו על יבוא ירקות מטורקיה, אינה ממהרת לנתק את אותה טורקיה מאספקת הגז הטבעי, שטורקיה תלויה בה ב-60% לתצרוכתה. זאת על אף  גם שהטורקים הפילו מטוס קרב רוסי, שפעל בסוריה.

חוזי הגז הם חוזים קשיחים בדרך כלל. כך, למשל, ייתכן שבחוזה יש סעיף המחייב תשלום פיצויים גבוהים בגין הפסקת אספקת גז, הגובר על שיקולים לאומיים. הרוסים גם זקוקים למטבע חוץ, שהסחר עם טורקיה מספק בשפע.

בסכסוך עם אוקראינה, לעומת זאת, עשו הרוסים במשך כמה שנים שימוש ב"נשק" הגז הטבעי, גם אירופה המערבית סבלה, אולם הפעלת לחץ באמצעות עצירת האספקה של גז טבעי היא טקטיקה מוגבלת. לראיה, אירופה הגיבה בהטלת סנקציות על רוסיה וכעת לרוסים אין ברירה אלא לספק את הגז הטבעי, ולו כדי לשרוד ברמת מחירי האנרגיה הנמוכה שבשוק.

איך כל זה קשור אלינו? אם שותפות "תמר" ו"לווייתן" יחתמו על חוזים לאספקת גז טבעי ללקוחות במצרים, לייצוא או לצריכה מקומית, סכסוך גז, אם יפרותץ בין ישראל למצרים, לא ישפיע על היחסים הבילאטרליים בין שתי המדינות והגז ימשיך לזרום הודות לחוזים קשיחים בין שני גופים מסחריים מחויבים.

תרחיש פשוט והגיוני זה פשוט לא קיים בעולמם של אנשי המל"ל. יוסי כהן, ראש המל"ל וכעת גם ראש המוסד, סיפר מה שנודע כבר לפני חודשים, שבמהלך מבצע "צוק איתן" ניסו ארגוני טרור הפועלים בעזה לפגוע באסדת גז ורק רמת החימוש הנמוכה מנעה פגיעה ונזקים באסדה. כהן העריך שרמת איומי הטרור על מערכות הפקת הגז הטבעי בים התיכון תלך ותעלה. לדבריו, האסדות אינן חסינות מפיגוע וישראל הזמינה ארבע "אוניות מלחמה" (לא "ספינות קרב" להגנה על אסדות הגז, כפי שהן כונו עד עתה), כדי לשפר את הגנת האסדות. נושאים כאלה, יאים לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לא לוועדת הכלכלה. 

כהן דיבר ללא היסוס על רמת הביטחון האנרגטי הנמוכה ביותר של מדינת ישראל. קדמו לו בדיבורים כאלה אם בוועדה ואם מחוצה לה, נציגי ממסד אחרים, הבולט שבהם היה שר האנרגיה שטייניץ. נראה שאסטרטגיית זריעת הבהלה וההפחדה לנוכח רמת הביטחון האנרגטי האפסית של המדינה, היא עוד דרך לדרבן את הציבור לתמוך בממשלה בניסיונה ליישם את מתווה הגז הטבעי. אולם השאלה שטרם נשאלה בחדר הוועדה היא מי נושא באחריות למצב הרה האסון הנוכחי.

התיאורים הכמעט פורנוגרפיים, שהצנזורה הצבאית אינה אוסרת את הפצתם ומתארים את ביטחונה האנרגטי הנמוך של מדינת ישראל, עשויים לגרות לפעילות גורמים עוינים שיחפצו לפגוע פגיעה קשה במדינה. ראוי היה שיזעיקו גם את הח"כים הנכבדים מוועדת החוץ והביטחון, כדי שיתחילו לברר כיצד מדינת ישראל נקלעה למצב שבו היא תלויה רק בנתיב אספקת גז טבעי אחד ומי נושא באחריות לכך. אין אף מדינה אחרת בעולם שמנהיגיה הצליחו לפגוע בביטחון האנרגטי שלה כפי שהצליחו לעשות ממשלות נתניהו האחרונות, ליקוי שאינו ניתן לתיקון בפחות משלוש שנים.

את האחראים הם לא יתקשו לאתר. היום (ג') בבוקר הם באים לתת עדות בפני ועדת הכלכלה של הכנסת.