יו"ר ארגון הווטרינרים על הבשר המוברח: "זה קצה הקרחון"

יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, ד"ר משה רפלוביץ', לא לגמרי מתפלא על כמויות הבשר המוברח שנתפס בימים האחרונים ולא על היקף שיווקו. "זה קצה קצהו של הקרחון", אומר רפלוביץ' בשיחה עם "גלובס".

ראשית, משבח רפלוביץ' את יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, ש"בכוחות מצומצמים יחסית עושה עבודת בילוש ומודיעין טובה", ואת שר החקלאות אורי אריאל, "שלהבדיל מקודמו, ניכר שאכפת לו מהנושא הזה, והוא משקיע אנרגיות ותקציבים". 

באותה נשימה ממשיך רפלוביץ' ואומר: "הבעיה הגדולה היא שבכל פעם שיש תפיסה כזו מדובר בתופעה שממדיה גדולים בהרבה. כמות ההברחות היא גדולה, אבל זו לא הבעיה היחידה שעמה אנחנו נלחמים. תופעות אחרות מתייחסות לזיופים של של תוקף בשר ולשחיטה שחורה שמתרחשת מחוץ לבתי מטבחיים גדולה, ומדובר בכמויות גדולות מאוד בעיקר בבשר צאן".

הבשר המסוכן הזה שנמכר לנו הצרכנים כקפוא או כטרי נפוץ בכל נקודות הממשק האפשריות - מסעדות, חנויות לממכר בשר, אולמי אירועים ועוד. "מי שמשווק את זה לא מצמצם את עצמו למקום אחד", אומר רפלוביץ'. "עד כמה שזה נשמע אבסורד, התופעות הללו מוכרות, אבל מה שבחר משרד החקלאות לעשות הוא להוריד את רמת הפיקוח. המדינה הצהירה כי היא תחסוך בעלויות של השירותים הווטרינרים על בשר, מתוך מחשבה מוטעית שזה יוזיל את מחירי הבשר בישראל.

"במקום שנפקח על הבשר ב-20 נקודות כניסה בעת ההובלה לישראל, 20 צווארי בקבוק שדרכם עובר כל הבשר - במקום את זה אומר משרד החקלאות, בואו נבדקו את 85 אלף נקודות המכירה של בשר בישראל ונוזיל עלויות - זה הרי מנוגד לכל הגיון כלכלי וניהולי. אין ויכוח שבשר כדאי לבדוק קרוב ככל האפשר לנקודת המוצא שלו. היום כל משאית בשר אמורה להיבדק בכל עיר על-ידי הרשות הווטרינרית המקומית - מה שגם לא הגיוני.

"באנו ביחד עם מרכז השקלטון המקומי ואמרנו - הבדיקה צריכה להיעשות ב-20 התחנות, זה תהליך שמקל על כולם", הוא אומר ומדגיש: "משרד החקלאות קבע שיש פטור על חלק ממוצרי הבשר הטרי והקפוא שאין צורך לבדוק בהסתמך על העובדה שככה נוהגים באירופה, אבל לצערנו התרבות הישראלית שונה מהתרבות באירופה, שם אין רשות פלסטינית שממנה מבריחים בשר, אין זיוף בתוקף הבשר, ואין שחיטה שחורה. ההברחות שכעת בכותרות הן לא נושא חדש, וכולנו רואים את זה כל הזמן. השוק בישראל רחוק מלהתנהג כמו השוק באירופה, וקל מאוד להשחיל לפה בשר שלא מפוקח".

בהתייחס לפיקוח במסעדות ובחנויות הוא אומר: "היכולת לבקר ב-85 אלף עסקים במקרה הטוב תגיע לתדירות של 5 ביקורים בשנה".

- כיצד יכולים הצרכנים לזהות בשר שלא ראוי למאכל?

"צרכן לא יכול לדעת בשום דרך, וזו בדיוק הבעיה. חוץ מאשר לסמוך על שלטונות המדינה שיבטיחו לו מזון תקין, אין לו מה לעשות. בפועל המדינה בעצמה מורידה חסמים".

אם שאלתם את עצמכם מהו העונש שיחטפו העוסקים בבשר המוברח - היכונו לאכזבה. "כרגע החוק לא מגדיר ענישה. בחוק החדש שנכנס בהדרגה יש הגדרות לעיצומים כספיים כנגד המפרים - כרגע ענישה היא בשוליים. עסקים לא ראויים לא נסגרים בקצב הראוי, וכאמור לצרכן אין שום דרך לדעת איזה בשר הוא קונה.

"גם בנושא השחיטה המקומית. פעם אחר פעם אנחנו עדים לעופות שנשחטים בתהליכים לא תקינים גם מבחינת הטיפול בבעלי החיים וגם מבחינת הטיפול בבשר. גם בזה המדינה עוצמת עיניים, והיא מסתתרת מאחורי דוחות אקסל. בדוחות הכול נראה יפה, אבל אנחנו לא חיים מסטטיסטיקה אלא ממזון בעייתי". 

- האם עידוד היבוא ימגר את הבעיה?

"אנחנו מעודדים יבוא של בשר תקין ארצה, אבל זה לא במקום פיקוח ראוי. לאזרחים מגיע שיפקחו על הבשר שלהם כמו שצריך. צריכים לדעת שהם מקבלים מזון בטוח וראוי".

- מהן ההשלכות הבריאותיות שבצריכת בשר מקולקל?

"כמות חיידקים יכולה להצביע על זיהומים גדולים. ראשית, אנחנו לא יודעים איך הבשר הובל. רק עכשיו ראינו בשר שהובל בתוך ביובית או בתוך משאית חצץ או בדופן של טנדר. זה לא קורה רק במעברים, אלא גם בתוך הארץ, כששחיטה שחורה נעשית כאן כל יום. הכול כבר היה בתקשורת, ואף אחד לא נזעק. ההשלכות יכולות להיות מרחיקות לכת עד כדי מוות. סלמונלה הוא חיידק שאנשים בגילאי הביניים יכולים אולי להתמודד עמו, אבל ילדים קטנים או זקנים ואנשים עם מערכת חיסונית לא תקינה - חיידק כזה יכול להרוג. זה קורה אבל מתחת לרדאר של כולנו".

ח"כ חיים ילין התייחס הבוקר בוועדת הכלכלה לחשיפת הבשר המוברח והסלמונלה בביצים: "אוזלת-היד של ממשלת ישראל והשאיפה לרצות את רשתות השיווק מסכנת את הצרכן הישראלי", אמר.